דירות בלב ירושלים איבדו מחצית מערכן: כל הפרטים על המשבר
10.08.26 / 09:19
יו"ר פורום חוכרי קרקעות ירושלים טוען כי אי-הוודאות סביב כ-1,100 דירות כבר משתקת עסקאות ומקשה על קבלת משכנתאות • הפורום דורש מקק"ל להאיץ את המגעים להסדר עם חברת אקסטל לקראת פקיעת החכירה בשנים 2050-2052
"נחתכו בחצי": משבר הקרקעות החכורות בלב ירושלים מטלטל, כפי שפורסם ב'כלכליסט', לטענת פורום חוכרי קרקעות ירושלים, את שוק הדירות בשכונות טלביה, רחביה וניות: שווי הדירות צנח בכ-50%, הבנקים חדלו להעמיד משכנתאות לרוכשים ותחזוקת בניינים והתחדשותם הוקפאו בשל אי-הוודאות הקניינית.
עוד בנושא:
כסף הולך לכסף: הטייקון קנה מהמיליארדר את ביתו ההיסטורי בירושלים
ועכשיו, התביעה: אלפים הצטרפו לתביעת ענק בסאגת קרקעות הכנסיה בירושלים
ככה נלחמים היום: הדמיה וסרטון AI נגד הקמת בית הספר הירושלמי
את הטענות העלה עו"ד דורון שמואלי, יו"ר פורום חוכרי קרקעות ירושלים, במכתב ששיגר ליו"ר קרן קיימת לישראל, אייל אוסטרינסקי. במוקד המשבר עומדות כ-1,100 דירות הבנויות על קרקעות שהוחכרו בעבר על ידי הפטריארכיה היוונית ובהמשך נרכשו על ידי חברת אקסטל שבשליטת איל הנדל"ן האמריקני גארי ברנט.
בוודאי יעניין אותך:
שנה וחצי אחרי עסקת המיליונים, קרקעות הפטריארכיה עדיין תקועות
בגלל בג"ץ: עיריית ירושלים מאבדת מיליארדי שקלים
ברנט רכש בתחילת 2023 את זכויות הבעלות בכ-500 דונם במרכז ירושלים תמורת כ-750 מיליון שקל. על הקרקעות בנויות כיום יותר מאלף דירות, לצד בתי מלון ומוסדות ציבור, ובהם מלון ענבל, מלון פרימה, דן פנורמה, חלק מבית הכנסת הגדול ומוזיאון ישראל.
החוכרים מחזיקים כיום בזכויות החכירה באמצעות קק"ל, המשמשת כחוכרת הראשית, אולם תקופות החכירה צפויות לפקוע בין השנים 2050 ל-2052. עם פקיעתן אמורות הקרקעות לעבור לבעלות החברה שרכשה אותן, וככל שמתקרב המועד גוברת אי-הוודאות סביב עתיד זכויותיהם של בעלי הדירות.
שמואלי תיאר במכתבו את ההשלכות שכבר מורגשות לדבריו בשטח: "הבנקים חדלו להעמיד משכנתאות, ערך נכסינו צנח בכ־50%, תחזוקת הבניינים והתחדשותם קפאה בשל מצבם הקנייני". לדבריו, בעלי הדירות הפכו ל"עניים על הנייר", שכן הם מתקשים למכור את נכסיהם או להוריש אותם לילדיהם.
כדוגמה להשלכות על מחירי הנדל"ן הצביע שמואלי על עסקה ברחוב אחד העם בטלביה, שלדבריו בוצעה עוד לפני שתקופת החכירה שנותרה ירדה מתחת ל-25 שנה. "עוד לפני שהחכירה ירדה מתחת ל־25 שנה, דירה ברחוב אחד העם בטלביה נמכרה בכ־35 אלף שקל למ"ר, לעומת כ־70 אלף שקל למ"ר בעסקאות דומות באזור. מדובר באחד הרחובות המבוקשים ביותר בירושלים".
לדבריו, התקצרות תקופת החכירה יוצרת גם אי-ודאות בתחום המיסוי, בשל האפשרות שהחוכרים לא ייחשבו עוד לבעלי זכויות מלאות בדירותיהם.
במכתבו דורש שמואלי מקק"ל להאיץ את המשא ומתן מול בעלי הקרקע ולהוביל להסדר שיאפשר לבעלי הדירות לרכוש את הקרקע או להאריך את תקופת החכירה. "פתרון מוסכם איננו משאלת לב, אלא בר־השגה, כאן ועכשיו".
לטענתו, פורום החוכרים מנהל מגעים מתקדמים עם בעלי הקרקע, אך ללא מעורבות והובלה מצד קק"ל קיים חשש שהמהלך לא יבשיל. "הסכם הוא אינטרס של כל הצדדים, ויכול למנוע משבר חברתי וכלכלי בלב בירת ישראל".
מקק"ל נמסר: "קק"ל ניהלה ומנהלת שיח עם כל גורם רלוונטי לפתרון סוגיית קרקעות הכנסייה וזכויות הדיירים. במסגרת זו, התקיימו ומתקיימות פגישות עם נציגי החברה שרכשה את הבעלות במקרקעין כמו גם עם גורמים אחרים, בניסיון להגיע להסדר כולל ושוב, תוך דאגה לזכויות הדיירים - חוכרי המשנה. כרגע ישנו הליך תלוי ועומד בביהמ"ש העליון ויודגש כי מדובר בנושא מורכב וההשלכות לגבי מהלך זה או אחר יכולות להיות שונות ומשמעותיות.
"העמדה המוצגת במכתב זה היא עמדה אחת שמייצגת את תפיסת חלק מהמשפחות. לעומתן, יש משפחות אחרות ומטות אחרים המבטאים עמדות אחרות וקק"ל שומעת בקשב רב את כל העמדות השונות. קק"ל הינה הגוף הציבורי היחיד שלוקח אחריות בנושא ומנסה כל השנים להביא לפתרון הבעיה הכואבת. קק"ל תמשיך לפעול כדי לקדם את פתרון הסוגיה לטובת הדיירים והשטחים הציבוריים המשמעותיים תוך שמירה הדוקה על האינטרס הציבורי ועל האינטרסים של קק"ל במרחב".
