יועץ התיירות הירושלמי שביקר בכ 30 מדינות, אך משוכנע: אין כמו ירושלים  

כמה שנים בירושלים?

האמת, שלא הרבה. נולדתי באשדוד, ורק ב5 השנים האחרונות זכיתי להתגורר בירושלים. עם זאת, שני הסבים שלי מתגוררים בעיר (אחד מהם, הרה"ח ר' נח וינברג שליט"א, עבר אליה מארה"ב) וכך זכיתי לנשום את האווירה המיוחדת של העיר הזו עוד מילדותי, כשתמיד היתה לי שאיפה כמוסה – להתגורר בה. בחסדי שמים זכיתי, והמשאלה הזו התגשמה.

ירושלים בעיני היא?

עיר שחוברה לה יחדיו, פשוטו כמשמעו. כמי שמבלה חלק גדול מימי השנה במדינות רבות – עד כה הייתי בכמעט 30 מדינות, בארבעה יבשות – ובעיקר כמי שמכיר את בירות העולם השונות, חלקן כאלו שידועות כאטרקציות תיירותיות שמושכות אליהן בכל שנה מיליוני תיירים, אני יכול להצהיר שאחרי הכל אין כמו ירושלים.

מה יש בעיר הזו? בעצמי קשה לי להסביר. זו האווירה, אלו האנשים, המגוון, הפסיפס, החיבור בין ישן לחדש, בין עבר להווה, בין אוכלוסיות וציבורים שונים ומגוונים, התמהיל שבין מקומות מסחר שוקקי חיים לבתי מדרש פעילים. את השילוב הזה אין בשום מקום אחר. כך שאחרי הכל, אני חותם על המילים 'אין כמו ירושלים' כשכוונתי להיבט הגשמי. בלי להיכנס למימד הרוחני...

קצת על עצמי:

אני יועץ תיירות (בעל המותג "טריפל תיירות" -מותג תיירות שנותן מענה לכל ענפי התיירות הכשרה. ההשקה הרשמית בקרוב), שזה אומר: תכנון חופשים ונסיעות של לקוחות. מדובר בתחום שזוכה בשנים האחרונות לביקוש רב, בעיקר במגזר החרדי, כשאני בעצם מספק ללקוחות המעוניינים לצאת לטיול את כל התוכנית הכוללת את כל מה שנדרש להם בימי המסע, כולל רשימת מסעדות ושירותים יהודיים במדינת היעד, כשהליווי הוא מהרגע שבו הם יוצאים מהבית ועד הרגע שבו הם עולים על המטוס בחזרה לארץ.

הגעתי לתחום הזה במקרה. נולדתי כנראה עם חיידק – שעבר עלי מהוריי היקרים שיחיו – שגורם לי לרצות לטייל ולבקר בכל מקום בעולם, כולל, ובעצם בעיקר, גם באיזורים שנחשבים נידחים ולא מתויירים.

מלבד הטיול, כשאני מגיע למקום כלשהוא אני 'לומד' אותו לעומק. אני קורא עליו כל מה שאני יכול לפני שאני נוסע, וכך כשאני מגיע לאותה מדינה אני מרגיש בה בבית גם אם לא ביקרתי בה מעולם. גם בהמשך, אני מנצל כל רגע משהותי שם לא רק בכדי לטייל, אלא בעיקר ללמוד על המקום כך שבפעם הבאה שאגיע לשם או שאשלח לשם מישהו המסע יהיה קל יותר.

עם הזמן רכשתי ידע רב בתחום, ועם הידע – הגיעו הלקוחות. היום אני מספק את שירותיי לקשת נרחבת של לקוחות, בעיקר פרטיים וקבוצות, לקוחות מהארץ או מארה"ב, ששוכרים את שירותיי וכך הם נהנים מלב שקט. הם צריכים רק לפנות עם תאריכי הנסיעה המבוקשים ועם מסגרת התקציב המתוכננת, כשאני כבר מטפל בכל מה שנחוץ: אני רוכש עבורם (משתדל בזול!) את כרטיסי הטיסה, מסדיר להם מלון או דירה, רכב או נהג מתכנן להם את הטיול לפרטי פרטים: היכן כדאי לטייל, איך עליהם להתנייד, האם ברכב (שאותו אשכור להם כמובן) או בתחבורה ציבורית, איך עליהם לשלם – באלו מטבעות, איפה יוכלו לאכול ועוד ועוד.

העובדה שאותם לקוחות חוזרים אלי פעם אחר פעם ושולחים אלי את קרוביהם  וזה כשמדובר בלקוחות מכל הסוגים – אלו שרוצים לחסוך ולהוציא את הסכום המינימלי כמו אלו שאוהבים לפזר והם יחפשו את המלונות והאטרקציות היקרות ביותר – רק מלמדת על כך שהם נהנו והצליחו לחוות טיול וחופש אמיתי, כשיש מי שמתכנן עבורם, מחפש עבורם, מזמין להם ומסדיר להם את הנסיעה, בעוד הם נהנים מראש שקט כשהם יכולים להתרכז וליהנות מהטיול עצמו. בין לבין, אני עצמי דואג לעלות שוב על מטוס בכדי להכיר יעד חדש שאותו טרם הכרתי.

בית הכנסת האהוב עלי?

'ארי שבחבורה'. למי שלא מכיר, מדובר  בבית מדרשו של הגאון רבי דניאל חיים אלתר שליט"א, הממוקם ברח' הארגמן.

מלבד העובדה שהמתפללים נהנים משיעוריו המתוקים של הגרד"ח, מי שידוע ושמו הולך לפניו בעולם היהודי כולו כפה מפיק מרגליות, שוררת במקום אווירה חמה ומשפחתית וזאת בזכות הגבאים, ר' ברוך מוישה פינקוסביץ ור' חיים פרידמן, שלדעתי כדאי מאד שכל גבאי בית כנסת יעבור אצליהם קורס מזורז בגבאות.

הם יגשו תמיד לכל מתפלל, חדש כוותיק, עם חיוך רחב, ידאגו למקום ואפילו לכוס קפה ולשוקולד, ולי אין ספק שרק בזכותם המקום מושך אליו מתפללים רבים עד שכבר צר המקום מהכיל (ולמרות זאת לא אמר שם איש צר לי המקום...)

מקום קסום בירושלים?

הכותל כמובן, אך רחובות הרובע היהודי בכלל. אתם לא צריכים לתכנן, לא לרכוש כרטיס, לא כלום. פשוט תעלו על הרכבת הקלה ותרדו בכיכר ספרא, ומשם תמשיכו לאן שישאו אתכם רגליכם. פשוט לטייל, להסתכל, לראות ולנשום. זה הכל. אם יתמזל מזלכם, כפי שקרה לי לא אחת, ויזדמן לכם לפגוש את האיש והאגדה ישראל גליס, בכלל זכיתם בפיס.

מגיעים לעיר? אל תוותרו על:

שוק מחנה יהודה. שוק ססגוני כזה, עם צבעים, מראות ובעיקר ריחות, לא תמצאו בכל מקום אחר, תאמינו לי.

סיפור מעניין שקרה לי:

חוייתי סיפורים רבים במהלך מסעותיי, אך אחד מהם מעניין במיוחד.

ביקרתי בדובאי, או בשמה המלא 'איחוד האמירויות הערביות', עוד בימים שבהם טרם נפתחה המדינה לישראלים אם כי הסכמי אברהם כבר נראו באופק. הסתובבתי שם עם חבר כשאנו לבושים בביגוד חסידי מלא, בלא לחשוש מכך שאנו בעצם מבליטים את היותנו יהודים וישראלים במדינה שאחרי הכל היא ערבית. ככל הנראה היינו הראשונים שהסתובבו בעיר בחזות חסידית מובהקת.

רק לאחר כמה ימים של שהיה במקום, שמענו ממי שכבר תפקד אז כשליח חב"ד (היום כבר הפך לרב הראשי לדובאי) ר' לוי דוכמן, (אז פעל בית חב"ד בבית פרטי, מתוך מטרה שלא להבליט את בית הכנסת) שראש שירותי הביטחון המקומי דאג לומר לו כי מסתובבים בעיר שני חסידים, אך אל להם לדאוג: תמסור להם שאנו עוקבים אחריהם ודואגים לבטחונם. "בדובאי אפשר להסתובב גם בלבוש יהודי מלא", אמר לו, "בלי לחשוש. הם יכולים להיות רגועים ושימשיכו להסתובב כך".

למחרת, אנו מגלים תמונה שלנו מתנוססת בדף הטוויטר של משפיען מקומי. בתמונה אנו נראים צועדים בבוקר עם תפילין מהמלון לבית חב"ד, תוך שהכותב מדגיש את העובדה שגם תיירים חרדים החלו להגיע למדינה. לא חלפו כמה דקות, והתמונה שנצפתה בידי מאות אלפים נשלחת אל הרב דוכמן בידי ראש שירותי הביטחון, שמגבה שוב את דבריו: הנה, פה יכולים יהודים להסתובב, בלי שיאלצו להסתיר את מוצאם...

ואכן, אני יכול להעיד על כך. הסתובבתי לאחרונה בכמה ממדינות אירופה, ולמרבה הצער נאלצתי להצניע את יהדותי. בצרפת, בספרד, בפורטוגל, אפילו בבלגיה -  מצאתי את עצמי חובש כובע, וזאת מחשש שאחווה תגובה אנטישמית. בדובאי, לעומת זאת, ניתן להסתובב בכל רחבי המדינה בחזות יהודית מליאה ללא כל חשש, כאשר התגובות שתיתקלו בהן יהיו של הערכה ואהבה.

בדיוק כפי שהצהיר ראש שירותי הבטחון המקומי לפני 5 שנים - במקום אין זכר לאנטישמיות או לאנטי ישראליות.

 אגב, קבלו טיפ שיספק לכם תחושת ביטחון בטיול הבא שתעשו באחת מבירות אירופה. מנסיוני, המקרים האנטישמיים הלא נעימים מתרחשים בעיקר בנסיעה בתחבורה ציבורית, וכשזה קורה, זה בהחלט לא נעים גם אם לא מדובר בסכנה (שם אין לאיפה ללכת במקרה שמישהו צועק עליך, אתה נשאר תקוע איתו באוטובוס/רכבת ואין לך איך להמשיך הלאה. ברחוב/חנות לעומת זאת, אם זה קורה אתה פשוט ממשיך ללכת). אם אתם מאלו שחוששים, אזי בכדי להימנע ממצב כזה מומלץ לשכור רכב וכך להימנע מהסיטואציות הללו שבהחלט עשויות להתרחש. החסרונות הם שזה מייקר את הטיול, (צריך גם להיות מוכנים עם מיקומים של חניונים בעיר על מנת להימנע מקנסות, וכן לוודא שמלון ישנה חניה), ולפעמים פחות נוח מתחבורה ציבורית אבל לפחות הצעד יקנה לכם תחושת ביטחון, לפחות בערים הידועות כבעייתיות.