"הלו, שומעים"? הטכנולוגיה הירושלמית שמונעת קריסת תקשורת בזמן חירום

"הלו, למה לא שומעים"? החשש מפגיעה בתשתיות תקשורת בזמן חירום, על רקע המערכה המתמשכת בין ישראל לאיראן והאיומים על העורף הישראלי, מציב מחדש את אחת הסוגיות המרכזיות בניהול מצבי חירום: כיצד ימשיכו כוחות הביטחון, ההצלה והרשויות המקומיות לתקשר ולפעול גם כאשר רשתות התקשורת האזרחיות נתונות תחת עומס כבד או מתקפה.

עוד בנושא:
מהיום למח"ר: הסכם השכר שיניב לירושלמים אלפי שקלים
חסידות גור אוסרת שימוש בבינה מלאכותית: "סכנה חמורה מאינטרנט פתוח"
ההורים מאושרים – התלמידים פחות: מחר לימודים כרגיל
"אלגוריתם מסתגל": עיכובים ביציאה מירושלים דרך 443? זו הסיבה

בתרחישים של ירי טילים נרחב, פגיעות בתשתיות, מתקפות סייבר או שיבושים אלקטרוניים מכוונים, עלולות רשתות הסלולר להפוך לנקודת תורפה משמעותית. בזמן שאלפי אזרחים מנסים ליצור קשר בו זמנית, נדרשים גופי החירום להמשיך לקבל החלטות בזמן אמת ולשמור על רציפות תפקודית.

על רקע האתגרים הללו מציגה חברת הסטארט-אפ הירושלמית Flycomm Networks מערכת תקשורת מתקדמת המבוססת על בינה מלאכותית, שנועדה לאפשר המשך פעילות גם במצבי קיצון.

המערכת משלבת יחידות תקשורת ייעודיות המאפשרות התחברות למספר מפעילים סלולריים במקביל, לצד גיבוי לווייני באמצעות Starlink. המשמעות היא שגם במקרה של עומס חריג או פגיעה באחת הרשתות, ניתן להמשיך ולהפעיל מערכי תקשורת חיוניים.

בנוסף, פלטפורמת FlycommC2 מאפשרת למפקדים ולגורמי חירום לתכנן מראש את הכיסוי התקשורתי בשטח ברזולוציה של 10 על 10 מטרים, לזהות אזורי סיכון ולבנות תמונת מצב מדויקת עוד לפני תחילת האירוע.

אחד היתרונות הבולטים של המערכת הוא היכולת לזהות בזמן אמת איומים בתחום הלוחמה האלקטרונית, בהם תאי סלולר מתחזים, ניסיונות חסימה, שיבושי GPS והפרעות ספקטרום נוספות, איומים שהפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מזירות הלחימה המודרניות.

לפי החברה, המערכת כבר נמצאת בשימוש מבצעי ואסטרטגי בקרב גופים מרכזיים בישראל, בהם צה"ל, משטרת ישראל, פיקוד העורף, נתיבי ישראל ורשויות מקומיות ברחבי הארץ.

המציאות הביטחונית הנוכחית ממחישה עד כמה תקשורת רציפה הפכה למרכיב מרכזי בחוסן הלאומי, כאשר היכולת לשמור על קשר רציף בין הגופים האחראים בעת חירום מהווה חלק בלתי נפרד ממערך ההגנה על העורף. במציאות שבה כל דקה ולעיתים כל שנייה עשויה להיות קריטית, טכנולוגיות מסוג זה עשויות להפוך לאחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של מדינת ישראל.