"עתירת המאה": אלפי תושבי ירושלים במאבק על קרקעות בשווי מיליארדים

בשנה ה-99. לאחר שנים של גרירת רגליים ובעקבות משבר מתמשך ותחושת נטישה מצד הרשויות, הגישו הבוקר מאות חוכרי דירות, מוסדות ציבור ובתי מלון עתירה חסרת תקדים לבית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ. הפעם המטרה היא לחייב את הקרן הקיימת לישראל (קק״ל) ורשות מקרקעי ישראל (רמ״י) להבטיח את המשך זכויותיהם בקרקעות יקרות ערך במרכז הבירה.

עוד בנושא: ועכשיו, התביעה: אלפים הצטרפו לתביעת ענק בסאגת קרקעות הכנסיה בירושלים 

העתירה מופנית נגד קק״ל, רמ״י, הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, חברת "אקסטל", שותפות "ניות קוממיות" ועיריית ירושלים, ועוסקת בקרקעות הפרושות על כ-571 דונם בשכונות טלביה, רחביה, ניות, גן הפעמון ועמק המצלבה בירושלים.

רקע היסטורי מורכב

הקרקעות הללו נחכרו בשנות ה-50 על ידי קק״ל מהכנסייה היוונית לתקופה של 99 שנים, ועתידות לשוב לבעליהן לכאורה בשנים 2051–2052. אולם על פי העתירה והחומרים המצורפים לה – לקק״ל קיימת זכות הארכה אוטומטית לצמיתות, הנותנת לה אפשרות להחזיק בקרקעות ללא הגבלה של זמן ובמחיר סמלי בלבד.

על רקע מכירת זכויות הבעלות לגורמים זרים, כולל עסקה בסך כ-750 מיליון שקלים לטייקון האמריקאי גארי ברנט בשנת 2023, דורשים העותרים מבית המשפט לעצור את תהליך הוויתור ולחייב את קק״ל ורמ״י להצהיר כי החכירה תוארך – ובכך להגן על זכויותיהם של אלפי תושבים ונכסי העם היהודי בירושלים.

חוות דעת מקצועיות חושפות את האמת

חוות דעת שמאית מקיפה מטעם השמאי חזקיה העצני והכלכלן ארי בלויגרונד, לצד חוות דעת של השמאי עודד לוי מטעם קק״ל שהוגשו במסגרת העתירה, קובעות כי כ-99.5% מערך הקרקעות מיוחסים לזכויות החוכרים, בעוד שזכויות הבעלות שנרכשו משויכות לכ-0.5% בלבד.

חוות הדעת מטעם העותרים כוללת ניתוח של מאות עסקאות והשוואות מחירים, כמו גם סקירה של חוזים והסכמים היסטוריים המצביעים על כך שלקק״ל ניתנו בפועל זכויות של בעלים – ולא רק של חוכרים.

הפרוטוקולים חושפים את האמת

בעתירה מצוטטים גם פרוטוקולים ממשא ומתן שנוהל בשנות ה-50, מהם עולה כי הכנסייה הסכימה למכור את הבעלות בפועל, אך לבסוף בחרה 'להלביש' את העסקה בחכירה כדי להימנע מביקורת פנימית. עוד נטען כי הסירוב של קק״ל ורמ״י לממש את זכות ההארכה יוצר אי ודאות חמורה, פוגע בזכויות הקניין של החוכרים ומוביל לירידת ערך חדה של הנכסים.

עשור של התעלמות

לדברי נציגי המטה, במשך למעלה מעשור הם פונים שוב ושוב לקק״ל ורמ״י בבקשה לטפל במשבר – אך נתקלים בהבטחות ריקות ובשוקת שבורה. בינתיים, נציגי החברות החדשות עוברים בין הדיירים ודורשים מהם לחתום על הסכמים דרקוניים, תוך רמיזות מפורשות כי לאחר 2051 יאבדו את דירותיהם.