עכשיו זה רשמי: תגמול הפקחים לפי מספר הדו"חות - לא חוקי

שיטת התמריצים השנויה במחלוקת, שקבעה את שכרם של פקחי התחבורה הציבורית על פי מספר הדוחות שהנפיקו, נפסלה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. השופט אלכסנדר רון קבע בפסק דינו כי השיטה, שבוטלה ב-1 בספטמבר 2024, היא פסולה ומעוררת חשש לניגוד עניינים - כך לפי דיווח של העיתונאי עידן יוסף ב'ניוז 1'.

כזכור, סוגיית הקנסות בתחבורה הציבורית כבר עלתה לכותרות בעבר. באוגוסט 2024, 'ירושלים החרדית' חשף את המצוקה של נוסעים רבים שנקנסו בסכומים גבוהים של 180 ₪, גם כאשר החזיקו במנוי תקף. בעקבות פניות רבות שהגיעו למערכת העיתון, פנינו לח"כ אורי מקלב, סגן שרת התחבורה, שנרתם מיד לטיפול בנושא.

מאמציו של מקלב נשאו פרי, וב-25 באוגוסט 2024 נכנסה לתוקף תקנה חדשה שהפחיתה את הקנס ל-50 ₪ בלבד עבור בעלי מנוי שלא תיקפו. בראיון ל'ירושלים החרדית' באותה עת, הסביר מקלב: "גם אם יש צורך באכיפה, במקרה שבו הנוסע שילם, כמו כאשר הוא מחזיק במנוי חופשי חודשי, הקנס אמור להיות מינימלי ולא דרקוני". הוא אף הצביע על בעייתיות נוספת: "אין הגיון שחברה פרטית תבצע אכיפה ותטיל קנסות כשהיא זו שמרוויחה מכך".

העתירה בנושא הוגשה על ידי עמותת "דרך כבוד", הפועלת למען זכויות האזרח בתחבורה הציבורית. העמותה טענה כי השיטה יצרה מצב בעייתי שבו הפקחים נאלצו לפעול באופן שעלול לפגוע בזכויות הנוסעים, מתוך שיקולים כלכליים אישיים.

פסק הדין חושף את ההשלכות הבעייתיות של שיטה זו, שגרמה לחשש ניגוד עניינים וביצירת תחושת נרדפות בקרב הנוסעים. השופט הדגיש כי מדובר בשיטה פסולה הפוגעת בציבור הנוסעים, שכן הבקרים פעלו מתוך מניעים כלכליים להנפיק ככל היותר דוחות, גם במקרים שבהם לא הייתה עילה מוצדקת.

במהלך הדיון, הוצגו מקרים שבהם נוסעים נענשו למרות שביצעו את התיקוף זמן קצר לאחר עלייתם לאוטובוס. העתירה טענה כי "המבקרים צדים אחר נוסעים ללא כל עילה אמיתית, מתוך אינטרס אישי כלכלי להנפיק כמה שיותר דרישות".

השופט רון קבע כי יש לראות ביחסים בין חברות התחבורה הציבורית לנוסע ככאלו הנבחנים באמות-מידה של המשפט הציבורי ולא הפרטי. לפיכך, אין חובה להוכיח שקיים ניגוד עניינים בפועל, ודי להוכיח שקיים חשש לניגוד כזה.

הביקורת של השופט לא פסחה על משרד התחבורה, שלדבריו הגיב בשני קולות סותרים לעתירה. מצד אחד, טענה הרשות הארצית לתחבורה ציבורית (ראת"צ) שמדובר ביחסי עבודה בין המפעיל לפקח שהיא אינה מתערבת בהם, ומצד שני נתנה הוראה לחדול מכך.

בעקבות פסק הדין, ניתן תוקף משפטי להוראת החדילה של משרד התחבורה, ונאסר על מתן תמריצים לפי מספר הדוחות בעתיד. השופט הדגיש כי "כדי לשמור על כבודם ומעמדם של הבקרים בעיני הציבור, על משרד התחבורה לוודא שאינם נקלעים לניגוד עניינים פוטנציאלי שעלול לגרום לזילות מעמדם בעיני הציבור שעלול לפקפק בניקיון כפיהם".

נציגי חברות התחבורה הציבורית הודו במהלך הדיון כי השיטה יצרה בעיות בשטח, אך הדגישו כי מטרת התמריצים הייתה לשפר את רמת הבקרה. משרד התחבורה, מצדו, ציין כי ההחלטה לעצור את שיטת התמריצים התקבלה לאחר שיח עם כל המפעילים הרלוונטיים.

בסיום פסק הדין, הורה השופט למשרד התחבורה לשאת בהוצאות העותרת בסך 25,000 ש"ח ולהחזיר לה את אגרת בית המשפט.