"יכול להיות אדמו"ר בעצמו": מי אתה, הרב אברהם בנימין זילברברג?

לפני שבוע סערו הרוחות לאחר שנודע כי בחסידות גור מקדמים הסכם מול הצבא, במסגרתו יהנו בחורי ואברכי החסידות מדיחוי חריג והם לא יקבלו צווי גיוס על אף ההנחיה שהועברה לצה"ל. בתמורה, כך דווח בגל"צ, יגוייסו 250 מהחסידות למשטרה והם יתפקדו כשוטרים או כחברי כיתות כוננות.

הידיעה, שפורסמה בעוד הזירה הציבורית בוערת סביב חוק הגיוס, גרמה לסערה רבה ומטבע הדברים יצרה זעם רב כלפי החסידות שהוציאה את עצמה מן הכלל. עם זאת, שעה קלה לאחר פרסום הידיעה דאג מי ששמו נכרך בפרשיה והוא תואר כמי שקידם את היוזמה, הרב אברהם בנימין זילברברג, להוציא הכחשה משמו ולהבהיר שלא היו דברי מעולם. בצעד חריג, אף הודפסה ההכחשה והיא נתלתה ברחבי הערים החרדיות, וזאת במטרה להוציא מליבו של הציבור ולחדד את ההכחשה. אם לא די בכך, בהוראה מיוחדת שנשלחה לתוך חסידות גור, הוא מורה לגבאים 'שלא לדבר על הנושא', מה שמלמד על עוצמתו של האיש.

האם יוזמה כזו אכן היתה והיא נבלמה או שמדובר בהמצאה של כתב גל"צ? מוקדם עדיין להסיק מסקנות, אם כי סביר שתוך זמן קצר יאושש או יכחיש מבחן המציאות את הידיעה. עם זאת, הארוע הוציא מהצללים את דמותו של האיש שנחשב לאיש החזק במערכת הגוראית ואשר עד כה שמו היה ידוע ומוכר לכל אדם בגור, אם כי בציבור הרחב לא נחשפו עדיין לשמו.

זו ההזדמנות עבורינו לערוך היכרות עם האיש שבמשך שני העשורים האחרונים קידם מהלכים עתירי השפעה והוא נחשב למנוע שפועל בעוצמה מאחורי תהליכים דינמיים. אמנם, הוא נוהג להצטנע כאשר פעילותו נעשית תמיד בחשאי כשלרוב הוא אף נוהג לחתום את שמו רק בראשי תיבות, 'א.ב.ז', אך ישנם רבים שעצם איזכור שמו, גם אם בראשי תיבות, כבר עשוי לגרום להם לרתיעה.

אבי המהפיכה

הרב אברהם בנימין זילברברג, תושב אשדוד, נולד לפני כ55 שנה לאביו הרה"ג ר' משה זילברברג שליט"א שהתגורר בעבר במונסי שם עמד בראשה של ישיבה נודעת וכיום הוא מתגורר באשדוד. בן נוסף ומפורסם של הגר"מ זילברברג הוא הרה"צ רבי צבי מאיר זילברברג שליט"א, שאמנם אינו מחזיק במשרה רשמית של אדמו"ר אך הוא נחשב היום למורה דרכם של אלפים בציבור החרדי.

עם זאת, במשפחת זילברברג ידעו תמיד לומר כי המוכשר מבין האחים הוא דווקא הרב אברהם בנימין. הוא נחשב כבר בבחרותו לעילוי ומחונן. כאברך צעיר הוא נלקח לשמש כר"מ בישיבת בית ישראל של חסידות גור באשדוד, וכבר אז דרך כוכבו של מי שכבר אז כונה בגור כ'אב"ז'. בן משפחתו אומר ל'ירושלים החרדית' כי "אביו הצביע עליו כבר בתור ילד צעיר שהוא יהיה ראש ישיבה ענק או אדמו"ר ידוע. דווקא האח רבי צבי מאיר נחשב למוכשר פחות ממנו".

לא רבים בגור יודעים, אך אב"ז השקיע את כל כישוריו בלימוד העיון, ובזמנו הוא נהג לשוחח בלימוד עם גדולי הדור שהופתעו מרמת ידיעותיו. עם זאת, כאשר החל האדמו"ר מגור שליט"א להנהיג והוא החל לקדם את מהפיכת הלימוד שחולל בישיבות גור, עם המעבר משיטת ה'עיון' ללימוד המכונה כיום בגור 'מזומנים', היה זה אב"ז שנבחר למשימה. הוא זה שתוך מספר שנים חולל מהפך של ממש בישיבות, כאשר הבחורים ועמם מגידי השיעורים עוברים בהדרגה מלימוד עיוני ללימוד כמותי, כל זאת תוך שאב"ז מצליח לעקוב אחר רמת ידיעותיו של כל בחור. במקביל, התנהל מהלך דומה גם בתלמודי התורה שגם בהם מתחיל הלימוד הייחודי כבר בגילאי לימוד הגמרא.

עם הזמן, ולאור הצלחותיו, החל האדמו"ר להטיל עליו עוד ועוד משימות, כאשר הוא מגלגל לפתחו כל נושא הדורש הכרעה ואשר קשור למוסדות גור. כיום עומד אב"ז בראשה של 'וועדת החינוך' של גור שעל פיה ישק כל דבר, כשלצידו עומדים הרב דב לנדאו והרב משה חיים דנדרוביץ'. אך לכולם ברור שהוא נחשב לכח המניע שלה ואילו יתר החברים משמשים לגביו כחותמות גומי.

הייחודיות של אב"ז, כך אומרים לנו מקורביו, שהוא יכול לעסוק בעת ובעונה אחת באין ספור פרשיות ובה בעת לרדת לרזולוציות הזעירות ביותר של כל פרשיה. פרט לכך הוא נחשב לאיש סוד והוא פועל בתיחכום וביצירתיות. "הוא יכול לנהל שיחה של כמה דקות עם אדם", אומר לנו מקורבו, "ולחלץ ממנו כל מידע, תוך שהוא משוחח על נושאים אחרים לחלוטין. הוא יגיע למה שהוא צריך להגיע, ובכל דרך".

יכולות מדהימות

במקביל, עומד היום אב"ז בראש ישיבת 'שפתי צדיק' חצור שעברה לאחרונה לירושלים. הישיבה זכתה בשנים האחרונות לביקוש רב והיא נחשבה לישיבת הדגל של חסידות גור, אך ורק בשל מי שעמד בראשה כשהכל ידעו כי מיטב בחורי גור ביקשו ללמוד ולשהות בסביבתו. אב"ז, שהתברך גם בחריצות יתר, נהג לנסוע יום יום מאשדוד לחצור כשטלטולי הדרך לא השפיעו עליו במאומה. בישיבה הוא התייצב כל יום בשעה מוקדמת, עירני ורענן, כאשר הנסיעה בת השעתיים לא ניכרה עליו כלל.

בישיבה מספרים כי על אף שבשנה האחרונה שוהה הישיבה בירושלים והבחורים לומדים בבית המדרש הגדול של גור ברח' ירמיהו, ללא תנאים וללא פרטיות, הדבר לא פגע ברמת לימודם ועדיין בחורי הישיבה הם אלו שמובילים על יתר הישיבות ברמת ההישגים במבחנים שנערכים כל העת בחסידות. הסיבה לכך, הם אומרים, נעוצה בדמותו של ראש הישיבה שגם כאשר הישיבה מיטלטלת והוא עצמו עסוק באלף ואחת נושאים, עדיין הוא ימצא את הזמן ואת כוחות הנפש לטפח ולעקוב מקרוב אחר כל בחור.

אין פלא כי כיום זוכה אב"ז למעמד חסר תקדים בגור. המוני תלמידים, בחורים ואברכים, רואים בו דמות לחיקוי כאשר הם אינם עושים צעד מבלי להתייעץ עמו, בכל תחום. בנוסף, מאז הפיצול בחסידות גור, הוא עומד בראשה של הועדה העליונה של חסידות גור, ונחשב למי שמוביל את הצעדים הקשים שבהם נקטו בחסידות גור נגד קהילת 'פני מנחם'. 

"ההתנהלות שלו היא חידה", אומר לנו מקורב אחר שלו. "הוא יכול לחזור לביתו אחרי יום עמוס, ועדיין לקבל אברכים ובחורים לשיחות ייעוץ כשהוא נותן את כל כולו עבור בן שיחו, בקשב מלא. ההספק שלו הוא פשוט בלתי נתפס". אחר מגדיר לנו את מעמדו בכך ש"בעבר אמרו עליו שהוא מקורב לבנו הזה של הרבי או לבן האחר. היום בניו של הרבי הם אלו שמחפשים את קרבתו. הוא הפך לאישיות עוצמתית דווקא בשל מעמדו שלו".

ראש ישיבה בכנסת

אך אם בכל השנים האחרונות הוא נחשב למי שהוביל את מהפיכת הלימוד בגור (כאשר מה שפחות ידוע הוא שאב"ז אינו מסתפק רק בהצלחה בגור, אלא הוא משקיע גם מאמצים רבים בכדי להנחיל את השיטה גם מחוץ לחסידות גור), הרי שלאחרונה נראה שהאדמו"ר החל מטיל עליו שליחויות נוספות, כאלו שאינן קשורות לתפקידו הרוחני.

במערכת הבחירות האחרונה, למשל, מילא אב"ז תפקיד מרכזי כאשר הוא מעורב באופן אישי בתהליכים שהתרחשו בכל אחת מהערים החרדיות. אולי הספקנו לשכוח, אך אותה מערכת בחירות היתה יצרית ואמוציונלית כשהיא כללה פיצול של הציבור האגודאי באשדוד, ריצה נפרדת של גור בבית שמש שלא לדבר על הפיצול באלעד. בכל הפרשיות הללו היה אב"ז גורם מרכזי שניהל מהלכים רבי עוצמה שגרמו לרעידות אדמה ולרעשי משנה, וכל זאת כשהוא ניצב מהצד, בשקט, מושך מאחורי החוטים ומתרחק מאיזור הבמה.

קשה להאמין, אך לפני שהוכרעה דמותו של הנציג שיחליף את הח"כ המיתולוגי של גור, ליצמן, עלה שמו של אב"ז שוב ושוב כשלא פעם היה נראה שמי שישב בכנסת יהיה דווקא אב"ז. אמנם, בחסידות גור לא מדובר בתקדים שכן גם בעבר, בשנת תשמ"ט, היה זה ראש ישיבת 'אמרי אמת', הרב משה זאב פלדמן ז"ל, שעמד בראשה של אגודת ישראל. ובכל זאת, אין ספק שאילו הדבר היה יוצא לפועל, שההתנהלות הפוליטית הפנים חרדית היתה נראית אחרת.

בסופו של דבר, כידוע, מי שנשלח לכנסת היה השר יצחק גולדקנוף, בעוד שאב"ז נשאר במקומו שמאחורי הצללים. בסביבתו יודעים לומר שהדבר קרה לאחר שאב"ז הוא שביקש מהאדמו"ר שלא לשגר אותו לכנסת. "הוא ידוע כמי שממלא כל מילה שהוא שומע מהרבי בלי להניע עפעף, כשישנם ארועים רבים שהוא ניצב וסופג אש בלא לרמז על כך שהוא בעצם מבצע שליחות", אומרים מקורביו. "ובכל זאת, ללכת לכנסת היה מבחינתו משום צעד אחד יותר מידי, כשמי שהתנגד לכך בעוז היה אביו. לאור אותה התנגדות גילה אב"ז לרבי את דעתו שאם המשימה תוטל עליו הוא כמובן ימלא אותה על הצד הטוב, אך הוא מעדיף לוותר על כך. הרבי שמע, ורק לאחר מכן נפל הפור על גולדקנוף".

מעורבות גבוהה

גם אם בציבור הרחב פחות שומעים עליו, אך אין ספק שאלו שאמורים לדעת עם מי יש לדבר בגור – מוצאים את דרכם אליו. לאב"ז, מצידו, ישנם קשרים ענפים עם גורמים בכל החסידויות, כאשר בין היתר הוא נחשב למקורב מאד בבתי גדולי ישראל הליטאים בפניהם הוא מזכיר דווקא את ייחוסו כתלמיד ישיבת סלבודקא בעבר. יחסים קרובים במיוחד נוצרו בינו ובין האדמו"רים מויזניץ שליט"א.

מעורבותו בחוק הגיוס, אם כן, גרמה אולי להרמות גבה, אך את אלו שמכירים אותו הדבר לא הפתיע. בסביבתו מספרים כי בתקופה האחרונה הוא נפגש עם מפקדים בכירים בצה"ל, עם אישים בכירים בממשלה ובמשרד הביטחון, כמו גם עם עורכי דין ועם דמויות מפתח אחרות עמם הוא בוחן מקרוב את השלכות חוק הגיוס. אחד מאלו שנפגש עמו לאחרונה, דמות פוליטית מוכרת, אומר לנו כי הוא עשה עליו רושם עז. "הוא מגיע לפגישה כשהוא ממוקד וחד, הוא חותר אל המטרה ומגיע אליה כשאי אפשר לגרום לו לפנות ימינה ושמאלה".

סביר להניח, הם אומרים, שבאחת מהפגישות עלתה ההצעה אודות 'עיסקה' כביכול בין החסידות לבין הצבא, כשמי ששמע את הדברים רץ עמם לתקשורת וכך הוא 'חשף', כביכול, קיומה של עיסקה בין החסידות הגדולה ביותר לבין הצבא.

כך או כך, אין ספק שאחרי ששמו של אב"ז כבר דלף  וזהותו של מי שקובע את הדברים בחסידות גור נחשפה, ברור שנשמע עליו בתקופה הקרובה יותר, גם אם לא מדובר בארועים שבהקשרים רוחניים-תורתיים. מה שבטוח עוד יותר, שיום יבוא ונשמע על המהלכים שהניע מאחורי הקלעים, כשיהיה מעניין לשמוע ממנו איך וכיצד הוא הצליח לקדם את אותם מהלכים – ובלי להשאיר טביעת אצבע אחת.