"קרוב מאוד לאויב": עיתונאי חרדי במיצרי הורמוז, מול חופי איראן | מסמך מתועד

עיתונאי חרדי באחת מנקודות החיכוך הרגישות בעולם: יצחק הורוויץ, כתב העיתון החרדי "בקהילה" ומגזין "עמי" האמריקאי, ביקר בחזית העימות בין ארצות הברית לאיראן במיצרי הורמוז.

עוד בנושא:
ריגול איראני בירושלים: לוחית זיהוי משטרתית מזויפת, צילום מכון ויצמן ותיעוד יעד לחיסול
חשד חמור: תלמיד ישיבה מירושלים ריגל נגד איראן
"התפילין עוררו חשד": עיתונאי ירושלמי חרדי נעצר בכווית בחשד לריגול

>>>בתיעוד: העיתונאי החרדי במיצרי הורמוז | צילום: י.ה.

הורוויץ שהה בצדו העומאני של המיצר, בחצי האי מוסנדאם, במרחק של כ-40 ק"מ מאיראן, והיה עד לפעילות השיטור במקום. הכתבה פורסמה בעיתון שיצא לקראת חג הסוכות.

"מי שמגיע לכאן חשוד על מעשיו"

בעקבות הכתבה שפורסמה במגזין 'ב'הילה', מציין הורוויץ בראיון ל"ירושלים החרדית" את השינוי שעבר על האזור: "עד לפני שנה היה זה מקום תיירותי אליו הגיעו אלפים לבקר והוא הפך עתה למקום שבו מי שמגיע לכאן חשוד על מעשיו, ונבדק על ידי חיילים עומאניים".

לדבריו, החיילים בוחנים בקפידה את דרכוניהם של התיירים המעטים המגיעים, ומבקשים להימנע מצילום בקרבת הבסיס הצבאי במקום. הנהג המקומי שליווה אותו הוא שהסדיר את המעבר.

>>>בתיעוד: העיתונאי החרדי במיצרי הורמוז | צילום: י.ה.

עורק נפט בין שלושה אזורים

מיצר הורמוז הוא אחד מעורקי הנפט החיוניים ביותר ומנתיבי השיט החשובים בכדור הארץ. ספינות נפט, מכליות גז, אוניות מטען וכלי שיט צבאיים עוברים בו מדי יום, והוא יושב על נקודת החיבור בין המפרץ, האוקיינוס ההודי ונתיבי הסחר הבינלאומיים.

מוסנדאם הוא חלק מעומאן, והייחוד הגיאוגרפי הפך את האזור במשך מאות שנים לאסטרטגי במיוחד. בין ההרים משתרעים מפרצים צרים ועמוקים, המכונים ח'ור, ובהם המים שקטים יחסית גם כאשר הים הפתוח סוער - והתוצאה היא נוף שנראה כמעט לא שייך לחצי האי ערב.

ח'סאב: עיזים, תה ומסעדה איראנית

ח'סאב, העיר המשמשת נקודת מוצא ליציאה אל המיצרים, מאוכלסת בשבטים מקומיים המתפרנסים מדיג ומתיירות. כבישים חדשים, שירותי בריאות, חינוך ותקשורת הפכו את האזור לנגיש יותר, אך עדיין נוח יותר לנוע ממקום למקום בסירה.

ברחובות כמעט אין אנשים, אך יש אינספור עיזים. בפתח השוק עומד קיוסק קטן הקרוי, למרבה התמיהה, "מסעדה איראנית". בעל המסעדה מקבל את פני התיירים המעטים בשמחה, מגיש להם תה עם מקלות סוכר גבישי בסגנון איראני, ומספר: "יש כאן לא מעט מאיראן, זה שעה מכאן בסירה לא יותר. חוצים את המיצר ואנחנו שם".

על העיזים הרבות המסתובבות סביב המסעדה השיב: "אלה עיזים איראניות. יש פה כאלה שעוסקים ביבוא. הם מביאים עיזים וכבשים מאיראן. מוכרים אותם באמירויות. בדובאי. איפה ישימו אותם בינתיים? אז בינתיים הן מסתובבות פה". כפי שהתברר בהמשך, מדובר בהברחות המתנהלות גם בימים אלה מתחת לאפם של הכוחות הלוחמים במיצר.

כשנשאל כיצד מרגישים במקום את המלחמה, השיב: "היו כטב"מים מאיראן. על ההר איפה שיש צבא. כאן בחסאב שקט. לפעמים שומעים או רואים פצצות נופלות על ספינות. אבל זה אף פעם לא עלינו. לא מבין מדוע תיירים מפחדים לבוא".

"שנות המרלבורו"

הנמל מלא בטורי סירות, אך הורוויץ התקשה למצוא בעל סירה שיסכים לצאת. רק לאחר זמן רב הגיע קברניט בשם יונס, שהתלונן: "תיירים חושבים שכל יום האיראנים יורים עלינו. אבל עלינו לא יורים הם יורים רק על מכליות נפט ולא על סירות של דייגים". לאחר משא ומתן קצר הסכים לקחת את הורוויץ ואת חבריו לסיור בין הפיורדים ואל המיצר.

מקצה הים הבחין הורוויץ בכמה סירות קטנות ומהירות, המונעות במנועים חזקים שלפי הקברניט מסוגלים להגיע לחופי איראן בתוך קצת יותר מ-90 דקות. "אלה מבריחים שהביאו לנו עיזים מאיראן ועכשיו חוזרים", הסביר יונס. "בזמנים רגילים הסירות המהירות האלה יוצאות ללא הרף, אבל עכשיו רק הנועזים ביותר מבין הקפטנים שלהן חוצים את המצר לאיראן. המטען שלהם מחצי האי ערב הוא מוצרי אלקטרוניקה מדובאי, ובדרך חזרה הם מביאים כבשים ועיזים".

עוד הוסיף: "היו שנים שקראנו להם שנות המרלבורו. היו אז מבריחים כמויות וטונות של סיגריות. היו המונים של מבריחים וזה היה כסף טוב".

המכליות שממתינות ללילה

"אנו יוצאים בשיט מנמל ח'סאב ונפתח לפנינו המצר", מספר הורוויץ. "כבר מכאן אנו רואים ספינות שונות ומיכליות נפט העומדות דוממות בתוך המיצר ואינן זזות".

הקברניט הסביר לתיירים: "אלה מיכליות שמעדיפות להמשיך בלילה. ביום הם ממתינות כאן קרוב לחטאב ובלילה יוצאות לאמצע המיצר. ברגע שהמיכלית מתרחקת תוקפים אותן ובנוסף יש שם גם מוקשים".

לאחרונה היה עד למתקפה על מכלית: "זו הייתה מיכלית נפט שעברה שם. היא הותקפה על ידי כטב"מ ועלתה באש. היה שם מלח שנהרג ואת השאר הציל משמר החוף שלנו. המיכלית נשאה דגל פנמי. וזה עניין משונה. כי בהתחלה העומאנים מחו נגד האיראנים. האיראנים אמרו שזה לא הם. בכלל התברר שזו הייתה מיכלית איראנית. שניסתה להבריח נפט אז מי תקף את הספינה? האמריקנים אמרו שזה לא הם. אז לא ברור עד היום מה קרה שם. אני חושב שזה המוסד הישראלי" – הוא מציין במסתוריות.