ניצלו ברגע האחרון: הסיפור הנסתר בין אבני הכותל

ידידי הסיסים: בין אבני הכותל המערבי, אחד האתרים המוכרים והמבוקרים ביותר בעולם היהודי, מתקיימת כבר שנים מושבת סיסי חומות ייחודית שרבים מהמבקרים כלל אינם מודעים לקיומה. השבוע צוין ברחבת הכותל יום הסיס הבינלאומי, אך מאחורי האירוע מסתתר סיפור הצלה יוצא דופן שהתרחש לפני כשני עשורים.

עוד בנושא:
"מותר להיכנס להר הבית": סערה בעקבות דבריו המפתיעים של האדמו"ר מאמשינוב
רגע לפני ההכרעה: המהלך שעלול לגנוז את "חוק הכותל"
ביזוי הכותל: ערבוביה של 20 נשים וגברים הצליחו לקרוא ולהניף ספר תורה

במהלך עבודות שימור שבוצעו בחומות העיר העתיקה ובכותל המערבי, תוכננה סגירתם של 99 קיני סיסים פעילים. המשמעות עבור הציפורים הייתה אובדן אחד מאתרי הקינון החשובים ביותר שלהן בירושלים ופגיעה במושבה שנחשבת לייחודית בקנה מידה ארצי.

בוודאי יעניין אותך:
הצבאים בסכנת פינוי: בפסגת זאב ובנווה יעקב יוצאים לקרב על עתידו של יער מיר

מי שהובילה את המאבק למניעת המהלך הייתה נעמי צור, יו"ר קרן ירושלים ירוקה ולשעבר סגנית ראש עיריית ירושלים. בעקבות התערבותה ובשיתוף פעולה עם גורמי התכנון והשימור, גובשה תוכנית שאפשרה את המשך קיומם של הקינים לצד ביצוע עבודות השימור הנדרשות.

כעבור כ-20 שנה, 88 מהקינים ממשיכים להיות פעילים והסיסים שבים אליהם מדי שנה לאחר מסע נדידה של אלפי קילומטרים. הישרדותם הפכה לדוגמה בולטת לשילוב בין שימור מורשת היסטורית לבין הגנה על הטבע העירוני.

מעבר לערכם האקולוגי, ממלאים הסיסים תפקיד משמעותי במערכת הסביבתית של העיר. במהלך עונת הקינון הם לוכדים כמויות גדולות של חרקים מעופפים ומסייעים לשמירה על האיזון הסביבתי ולהפחתת הצורך בהדברה כימית.

בקרב חוקרי טבע ואנשי שימור קיימת הערכה כי מושבת הסיסים שבין אבני הכותל היא אחת המושבות הייחודיות בישראל, ויש הסבורים כי מדובר ברצף קינון הנמשך באזור במשך מאות ואף אלפי שנים.

מאז שנת 2008 פועלת עמותת ידידי הסיסים להגברת המודעות לחשיבות הציפורים ולשמירה על בתי הגידול שלהן בירושלים. סיפורם של הסיסים בכותל ממשיך להמחיש כיצד גם בלב אתר היסטורי מהחשובים בעולם ניתן לקיים דו-קיום בין מורשת, טבע ואדם.