"חסר להם אחוז אחד": הערבים מתנגדים לשכונה היהודית במזרח ירושלים

"חסר אחוז אחד": עמותת "במקום - תכנון וזכויות אדם", עמותת "עיר עמים" ותושבי אום טובא [ליד צור באהר שבמזרח ירושלים] הגישו התנגדות לתוכנית "נופי רחל" היהודית, המתוכננת על שטח של כ-27 דונם וכוללת הקמה של 650 יחידות דיור.

עוד בנושא:
אחרי שנמלטו מהרכב: עקבות ה-DNA הובילו למעצר החשודים | צפו
במקום קניון מודרני: מזבלה פיראטית ענקית
"נקמת ההתנחלויות": ישראל סגרה את הקונסוליה הבריטית בירושלים

על פי הפרסום ב'כל העיר', במרכז ההתנגדות עומדות טענות הנוגעות לבעלות על הקרקע, לביטול כביש סטטוטורי שאמור לשרת את אום טובא, ולפערים שלטענת המתנגדים קיימים בין התוכנית לבין תוכניות התכנון שאושרו לאזור.

בוודאי יעניין אותך:
מטורף לגמרי: פרופסור מבר אילן הגה תוכנית טרור סדורה למיגור ערבים מירושלים ומרחבי ישראל
"שיתפנה לכם הכפר": עיריית ירושלים הוציאה צווי הריסה לכל הכפר הפלסטיני

אחת הטענות המרכזיות נוגעת לזכויות הבעלות בקרקע. במסמך נטען כי בדיון שבו הוחלט על הפקדת התוכנית נאמר שהחברה "נופי רחל" מחזיקה ב-90 אחוזים משטח התוכנית.

אלא שלפי בדיקה שערכה עמותת "במקום" ברישומי המקרקעין הסופיים, החברה רשומה כבעלים של כ-65 אחוזים בלבד - זאת לעומת רף של 66 אחוזים שלטענת המתנגדים נדרש לצורך הגשת תוכנית על ידי בעלים, בהתאם להוראות החוק.

לפי מסמך ההתנגדות, בגוש 31786 מחזיקה החברה בכ-61 אחוזים מהקרקע, לצד כ-14 אחוזים בבעלות פרטית וכ-3 אחוזים בבעלות רשות הפיתוח. כ-20 אחוזים נוספים נותרו, לפי המסמך, במחלוקת או ללא רישום. מאחר ששטח התוכנית קטן בכשני דונמים משטח הגוש, מגיע חלקה היחסי של החברה בתוך גבולות התוכנית לכ-65 אחוזים.

הכביש שעלול להתבטל

טענה מרכזית נוספת נוגעת לכביש סטטוטורי שאושר במסגרת תוכנית קודמת. לטענת המתנגדים, "נופי רחל" מבטלת קטע באורך של כ-200 מטרים מכביש שאושר כבר בתוכנית 2302א.

לפי ההתנגדות, הכביש אמור היה להיות חלק ממערך הדרכים שיאפשר את פיתוחו העתידי של אזור אום טובא, וביטולו עלול לפגוע בנגישות לשכונה ובאפשרויות הפיתוח שלה. המתנגדים מציינים כי תוכנית האב שאושרה בשנת 2017 לאזור צור בהאר, אום טובא ואום ליסון התייחסה לשטח כחלק מהמרקם הקיים ותכננה שיפור של מערך הדרכים - וכי הביטול נעשה ללא הצגת חלופה מספקת.

עוד נטען כי הוספת 650 יחידות דיור, במקביל לצמצום מערך הדרכים המתוכנן, עלולה להגדיל את העומס על הכבישים הקיימים.

הציטוט מנספח השמאות

אחת הנקודות הבולטות במסמך ההתנגדות נוגעת לאופן שבו מוגדרת האוכלוסייה שאליה מיועד הפרויקט. במסמך מצוטט נספח השמאות של התוכנית, שבו נכתב: "המתחם מיועד לשיווק לאוכלוסייה יהודית". באותו נספח, לפי המתנגדים, מופיעה גם השוואה לפרויקט נוף ציון, המתואר כ"שכונה יהודית".

המתנגדים טוענים כי לצד הקמת המתחם החדש, התוכנית אינה נותנת מענה מספק לצורכי הציבור של תושבי אום טובא - אף שמדובר בשכונה קיימת הסמוכה לשטח התוכנית.

החריגות מתוכנית האב

במסמך נטען כי התוכנית חורגת בכמה היבטים מתוכנית האב שאושרה לאזור: היקף השטח, זכויות הבנייה, גובה המבנים, הקצאות השטח לצורכי ציבור ומערך הדרכים.

לפי תוכנית האב, המתחם נכלל ב"קומפלקס 1", המשתרע על כ-400 דונם וכולל קרוב ל-300 מבני מגורים, שרובם בני שתיים עד שלוש קומות. עוד נטען כי תוכנית האב קבעה שטח מינימלי של 50 דונם לתכנון מפורט, בעוד התוכנית הנוכחית משתרעת על כ-27 דונם בלבד.

המתנגדים מציינים כי תוכנית האב אפשרה, בתנאים מסוימים, בנייה של עד שמונה קומות ועד 320 אחוזי בנייה במתחמים הגדולים מ-50 דונם, לצד הקצאות משמעותיות לצורכי ציבור. מנגד, ב"נופי רחל" מוצעת בנייה של עד תשע קומות וכ-570 אחוזי בנייה נטו למגורים. לטענתם, למרות הגידול בזכויות הבנייה, היקף הקרקע המיועד לצורכי ציבור ואופן חלוקתה אינם מספקים מענה הולם.

טענת האפליה התכנונית

ב"במקום" ובעיר עמים טוענים כי התוכנית משקפת מדיניות תכנונית מפלה במזרח ירושלים. בהתנגדות נכתב: "נופי רחל חושפת כיצד פועלת מדיניות התכנון במזרח ירושלים: כשמדובר בתושבים הפלסטינים, מגבלות התכנון הופכות לחומה שכמעט בלתי אפשרי לעבור; כשמדובר בהקמת שכונה ישראלית בלב שכונה פלסטינית, אותם כללים הופכים לפתע גמישים".

עוד נכתב: "אום טובא אינה שטח ריק שמחכה להתיישבות חדשה - זו שכונה קיימת, עם תושבים, בתים וצרכים שהמדינה מזניחה כבר שנים. במקום לתכנן עבורם, מוסדות התכנון מקדמים בתוכה מתחם נפרד שנועד לאוכלוסייה אחרת ופוגעים באפשרות שלה להתפתח".

מה דורשים המתנגדים

בסיום ההתנגדות מבקשים הארגונים והתושבים לדחות את התוכנית. לחלופין הם דורשים לצמצם את שטח המגורים כך שהכביש המתוכנן יישמר, או להציג מערך דרכים חלופי שיאפשר את המשך הפיתוח של אום טובא.

בנוסף הם מבקשים לבדוק מחדש את הבעלות על הקרקע, לרבות הטענה בדבר זכויות המדינה בשטח, להשלים מסמכים שלטענתם חסרים - ובהם פרוגרמה ותסקיר תחבורתי מלא - ולהפקיד מחדש את התוכנית לאחר השלמת הבדיקות. עוד הם מבקשים לבחון את צורכי הדיור והפיתוח של אום טובא ואת החלופות התכנוניות באזור, ולוודא שהתוכנית תתחבר באופן פונקציונלי לשכונה הקיימת.

יודגש כי כלל הטענות מובאות בשם המתנגדים ועל בסיס מסמך ההתנגדות, ואינן החלטה או קביעה של מוסדות התכנון.

אום טובא | צילום: ויקיפדיה - חגי אגמון-שניר