"משורר דור תש"ח": במלאת 60 לאיחוד העיר - "דרך חיים גורי" נחנכה בירושלים
13.10.26 / 09:30
הטקס נערך בשכונת ארנונה במעמד ראש העיר ובהשתתפות בנות המשורר ונכדיו • המשורר, הלוחם והמפקד נלחם על הקו העירוני בששת הימים, ובחר להקים את ביתו בעיר שאת קורותיה הנציח בשיריו

עיריית ירושלים חנכה דרך על שמו של חיים גורי ז"ל - חתן פרס ישראל, איש פלמ"ח, יקיר ירושלים, מפקד ולוחם במלחמת ששת הימים, משורר, סופר, עיתונאי ויוצר דוקומנטרי.
עוד בנושא:
רחוב חדש בירושלים - על שמו של שר המשפטים לשעבר פרופ' יעקב נאמן
"מי פנוי בלייזרזון?": הדרמה מאחורי שמות הרחובות החדשים בירושלים
רוטציה בתלפיות: הגנרל הצרפתי יפנה את מקומו ליקיר ירושלים
הטקס התקיים אתמול (שני, 12.10) בשכונת ארנונה, במעמד ראש העיר משה ליאון ובהשתתפות חברי מועצת העיר, עובדי עירייה, בנות ובני משפחת גורי, נכדים, בני משפחה ואורחים.
בוודאי יעניין אותך:
הלוגו החדש של ירושלים נחשף: לקראת חגיגות ה-60 לאיחוד העיר
מדוע "דרך"
הבחירה לקרוא למקום "דרך" מקפלת בתוכה את שזירת חייו, יצירתו ודמותו של גורי בהיסטוריה של מדינת ישראל ושל ירושלים - ומקבלת משמעות מיוחדת לרגל 60 שנה לאיחוד העיר, שעל הגנתה ושחרורה נלחם כמפקד ולוחם, ושאת קורותיה הפך לחלק בלתי נפרד משיריו.
קשרו העמוק לבירה נשזר עוד בימי תש"ח, כלוחם פלמ"ח צעיר וכמשורר שעיצב את הזיכרון הלאומי. שיריו המכוננים - "באב אל ואד", שנכתב על הקרבות והשיירות בדרך לירושלים, "שיר הרעות", ו"הנה מוטלות גופותינו" שנכתב בעקבות נפילת הל"ה - הפכו לנכסי צאן ברזל של המורשת הישראלית.
הקרב על הקו העירוני
ערב מלחמת ששת הימים, שלושה שבועות בלבד לפני איחוד העיר, סייר גורי בירושלים המחולקת לאורך הקו העירוני לצד עוזי נרקיס. סמוך לאחר מכן גויס כמפקד פלוגה בגדוד 962 של חטיבת ירושלים, ולחם על הקו העירוני בצפון העיר - בגזרת שער מנדלבאום ועמדת תורג'מן, מול אש כבדה. בהמשך תפס גדודו את רכס שועפט.
לאחר הקרבות הגיע עם חייליו לגבעת התחמושת, כדי לאסוף ולדאוג לקבורתם המכובדת של חללי הלגיון הירדני - גילוי של אנושיות, חמלה ומוסר לחימה שאפיינו אותו תמיד. את חוויות המלחמה והאיחוד עיבד ברשימותיו ובספריו, בהם "דפים ירושלמיים" והאסופה "ולירושלים".
העיר שבה בחר
הבחירה ב"דרך" מסמלת גם את דרכו האישית, מתל אביב שבה נולד אל ירושלים שבה בחר להקים את ביתו עם רעייתו עליזה ז"ל. את העיר חרש ברגליו בהליכות ארוכות מביתו שבשיכון העיתונאים ברחוב פינסקר, דרך גן השושנים, עמק רפאים והאוניברסיטה העברית, ועד לסמטאות העיר העתיקה ושוק מחנה יהודה - שם הקשיב לבריות בביישנות כובשת, טעם מהזיתים אצל צדקיהו שזכו לשם "הזיתים של גורי", ושתה בירה או כוסית וויסקי.
בדרך חייו, ובסרטו "המכה ה-81" שסלל את הדרך לקולם של ניצולי השואה, ידע להכיל סתירות פנימיות מתוך מבט חומל ואוהב על החברה הישראלית, כפי שביטא בשירו "אני מלחמת אזרחים".
הוא נטמן בחלקת יקירי ירושלים - העיר שבה בחר להקים את ביתו ושאותה אהב בכל ליבו - כשלצידו ולבקשתו הונח שק חול קטן מחוף ילדותו בתל אביב.
הנכדה ששרה בטקס
הטקס התקיים לפי התאריך העברי ביום א' בחשוון - יום תפילה על הגשמים, המתחבר לשירו "עוד על הגשם". במהלכו ביצעה נכדתו, נעמה חמדי, את "שיר הרעות" בליווי אביה דורון בגיטרה.
הביצוע שיקף את אמונתו העמוקה של גורי בצעירי הדור ואת קביעתו כי "הדורות אינם הולכים ופוחתים" - המשכיות הניכרת גם בבתו, חמוטל גורי חמדי, הממשיכה כיוצרת וכאשת מילים את החוט השני שעובר בין הדורות.
ליאון: "ירושלים חבה לו חוב עמוק"
ראש העיר משה ליאון מסר: "חיים גורי ז"ל היה מעמודי התווך של הרוח והמורשת הישראלית והירושלמית – משורר דור תש"ח, לוחם, מפקד ואוהב אדם. במלאת 60 שנה לאיחוד ירושלים, העיר שגורי נלחם על הגנתה בששת הימים, שר את שיריה וכתב את דפיה היפים והכואבים ביותר, אנו סוגרים מעגל של כבוד והוקרה".
עוד הוסיף: "ירושלים חבה לו חוב עמוק על הקול, הנשמה והערכים שהעניק לה ולמדינה כולה. מנהיגות של עיר נבחנת ביכולת לבנות את העתיד תוך שימור המורשת של ענק רוח כזה, ו'דרך חיים גורי' שתעבור כאן בלב ירושלים, תזכיר לכולנו ולדורות הבאים את אהבת הארץ, הצניעות, הרעות ומוסר הלחימה שהוא הותיר לנו כצוואת חיים".
