"מי פנוי בלייזרזון?": הדרמה מאחורי שמות הרחובות החדשים בירושלים

"מי פנוי בלייזרזון?" - בקרוב, שמו של יו"ר החינוך העצמאי, הרב אברהם יוסף לייזרזון ז"ל, יהיה שגור בפי כל ירושלמי. מדובר ב-4 רבנים ועוד שבעה אישים נוספים ששמותיהם יונצחו בקרוב ברחובות העיר, שוועדת השמות העירונית החליטה דוקא שלא לאשר את הנצחתם, אולם בלחץ נציגי הציבור החרדי בעיריה, הכריע ראש העיר לאשר את הנצחת האישים הללו.

לוועדת השמות הגיעו עשרות שמות, שאת רובם ככולם דחתה – בעיקר בשל טענתה כביכול אין להם "זיקה מספקת" לירושלים. כאמור, ראש העיר משה ליאון החליט במועצת העיר האחרונה להפוך את ההחלטה ולאשר למעלה 11 שמות שיונצחו בקרוב בשכונות השונות ברחבי הבירה.

הרב יצחק יוסף זילבר

הרב זילבר נולד בקאזאן שברוסיה ונחשב לאחת הדמויות המרכזיות בעליית יהודי ברית המועצות והחזרתם לחיי תורה ומצוות. כונה "האדם שעצר את ההתבוללות בברית המועצות".

בתקופת השלטון הסובייטי, הרב זילבר סירב להתפשר על אמונתו וקיום מצוות למרות הסכנות והרדיפות. הוא נאסר ונשלח למחנות עבודה. לאחר שעלה לישראל בשנת 1972, הקדיש את חייו לסיוע ליהודים שעלו מברית המועצות להתקרב ליהדות.

הוא ייסד את ישיבת "תולדות ישורון" לעולים דוברי רוסית ואת ארגון "תולדות ישורון" שפעל רבות להשבת לב בנים אל אבותם. רבים מיוצאי ברית המועצות רואים בו דמות אב רוחני שהנחיל להם את מסורת אבותיהם.

הרב אברהם יוסף לייזרזון

הרב לייזרזון שימש כיו"ר החינוך העצמאי (מערכת החינוך החרדית) בישראל במשך שנים רבות. הוא היה פעיל ציבור משמעותי בחברה החרדית ובמערכת החינוך בפרט.

בתפקידו חיזק מאוד את מערכת החינוך החרדית ופעל למען הקמת מוסדות חינוך רבים ברחבי הארץ. הוא כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים וכסגן ראש העיר בעת שחרור העיר במלחמת ששת הימים.

הרב לייזרזון היה מעורב בפעילות חברתית, תרבותית וחינוכית בירושלים, ופעל רבות לקידום אינטרסים של הציבור החרדי בעיר. בנוסף לפעילותו הציבורית, היה ידוע כאיש תורה וכמחנך.

הרב נחמן בר חיים צבי ארנרייך

הרב ארנרייך היה ממקימי ומייסדי שכונת רמות ג' בירושלים בתחילת שנות ה-80. הוא נחשב ל"רוח החיה" מאחורי הקמת השכונה ועיצובה כשכונה חרדית משגשגת.

הוא פעל רבות להקמת תשתיות קהילתיות בשכונה, כולל שלושת בתי הכנסת המרכזיים (ליטאי, ספרדי וחסידי), מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר ותלמודי תורה. כמו כן, דאג לתחבורה ציבורית, קופות חולים ושירותים אחרים לטובת תושבי השכונה.

הרב ארנרייך פעל מתוך תפיסה של אחדות ושילוב בין הזרמים השונים בחברה החרדית, ועבודתו התאפיינה בדאגה לכלל התושבים ללא הבדל בין המגזרים השונים.

הרב עמרם קורח

הרב עמרם קורח היה הרב הראשי האחרון של יהודי תימן לפני העלייה ההמונית לישראל במבצע "על כנפי נשרים" (מבצע מרבד הקסמים). נולד בצנעא שבתימן וכיהן כרב הראשי של יהודי צנעא ובהמשך של כל יהודי תימן.

הרב קורח ניחן בידע רחב הן בתורה והן בתחומים אחרים. בשונה מרוב עמיתיו היהודים בתימן, הוא ידע ערבית באותיות ערביות ויכול היה להיחשף לספרות הערבית במגוון תחומים. הוא מילא תפקידים מנהליים בקהילה כסופר בית הדין, מזכיר קופת ההקדש, ותיווך בין הקהילה לשלטונות.

בשנת 1932 נבחר להיות המנהיג הרוחני של יהודי צנעא ובמשתמע של כל יהודי תימן. הוא היה ציוני נלהב וראה בהקמת מדינת ישראל "אתחלתא דגאולה". עלה לארץ ישראל בשנת 1949 וקבע את משכנו בירושלים. נפטר בשנת 1952 ונקבר בירושלים.

הרב קורח השאיר אחריו מורשת עשירה של חיבורים תורניים, ובהם ספרו החשוב "סערת תימן", המתאר את תולדות יהודי תימן, מנהגיהם ופסיקותיו ההלכתיות.

האישים נוספים ששמותיהם אושרו בוועדה:

1. שלדון ג'יי אדלסון - פעל רבות למען מדינת ישראל ותרם להעברת שגרירות ארה"ב לעיר ולהכרה הבין-לאומית בירושלים (תרצ"ג-תשפ"א)
2. אריה (אריק) מארק - איש תיאטרון וסופר (תרצ"ג-תשפ"ג)
3. סימון וייל - פוליטיקאית ועורכת דין צרפתייה (תרפ"ז-תשע"ז)
4. ד"ר אילת מזר - ארכיאולוגית מקורית ופורצת דרך בחקר ירושלים (תשי"ד-תשפ"א)
5. צבי לב - הקים וניהל את מוזיאון הטבע במושבה הגרמנית (תרס"ה-תשמ"ז)
6. שלמה סלמן עטייה - בכיר במחתרת היהודית (תרס"ו-תשל"ט)
7. יצחק נבון - נשיאה החמישי של מדינת ישראל, שר החינוך, איש רוח ומעש, אוהב אדם ושוחר שלום (תרפ"א-תשע"ו)