מגלה האוצרות: מאתר קרקעות זנוחים ששווים מיליונים. הכירו את שאול סגל

כמה מילים על עצמך?

אני עוסק באיתור, ייזום ורכישה של קרקעות או נכסים שניתן להשביח ולהעלות את מחירם. שירתתי עד כה מאות לקוחות וחיברתי בין השקעות ברחבי הארץ לרוכשים אמידים בארץ ובעולם. זהו תחום שנחשב באופן מסורתי תחום סגור למדי, בו עוסקים בעיקר אנשי מקצוע, אך הצלחתי ב"ה בזמן קצר יחסית לחדש בו ולהיות מהבכירים בתחום.

הסוד הוא, לדעתי, בחיבור הנכון והאנושי הזה בין אדם לאדם שיש ליצור בעת יצירת עסקה.

כמה שנים מתגורר בירושלים?

אני מתגורר בעיר באופן רשמי רק החל מהשנה האחרונה, אך כמו ירושלמים רבים אני יכול להעיד על עצמי שאני ירושלמי בנשמה על אף שלא נולדתי בה...

מתי 'עלית על הקרקע' וגילית את עולם הקרקעות?

זה קרה, כמו דברים רבים, שלא במכוון. הייתי אז אברך כולל, והכרתי רב שעסק ביצירת עסקה של מכירת קרקע במרכז הארץ. העסקה התקדמה ונקבעה פגישה להשלמתה, אך בשל נסיבות אישיות לא היה יכול להגיע לאותה פגישה. הוא  הכיר אותי כנראה טוב ממני, והוא פנה אלי  וביקש ממני ללכת לאותה פגישה במקומו ולנסות ולסגור את העסקה בשבילו.

הלכתי לאותה פגישה, ועמלתי קשה לחבר בין הצדדים שהיו רחוקים זה מזה, וברוך ה' יצאה עסקה. כך לראשונה נחשפתי לתחום המרתק של שוק הקרקעות שהוא תחום מאוד נישתי שאינו מוכר, ומעט מאוד אנשים עוסקים בשל המורכבות שלו.

הנושא עורר את סקרנותי. התחלתי לעסוק בו ואט אט נחשפתי לעוד ועוד חלקים של התחום. בישלתי עיסקה אחת ועוד אחת, עד שכיום בסייעתא דשמיא, כמה שנים אחרי כניסתי לתחום - אני מתמחה בו ומקדיש לו את כל עתותיי.

בהמשך הקמתי חברה הנושאת את השם 'שאול סגל' תחת הסלוגן של "מחבר שמיים וארץ", שכן  הדגש בתחום היא היכולת ליצור חיבור בין צדדים שונים על מנת להביא עיסקה לידי גמר. בין היתר, זכיתי להביא את ידידי הפרופ' רוטשטיין, מנכל "שיבא' ו'הדסה' לשעבר, שיכהן כמנהל המרכז הרפואי החדש שיפעל לצד 'אסותא'.

ואכן, לפעמים הצדדים רחוקים זה מזה כרחוק שמים מהארץ ויש לעמול קשה כדי לייצר עיסקה. צריך להשקיע עבודה שקטה ודיסקרטית מאחורי הקלעים. אני מאמין שהברכה שורה בדבר הסמוי מן העין, ובכוחה להביא לתוצאות מרחיקות לכת. דווקא השקט, בכוחו להביא להצלחה של עסקאות נדל"ן בשווי מיליוני שקלים.

איפה מצויות הקרקעות המניבות?

אני מתמקד בעיקר בקרקעות שבמרכז הארץ היכן שישנו צבר גדול של קרקעות בידיים פרטיות. לדעתי אין טעם לעסוק בתחום הזה בקרקעות מדינה קרקעות שבבעלות המינהל, משום ששם המשחק אחר, שם זה בעיקר עניין של קשרים ושל החלטות פוליטיות או רשויות מדינה. התחום הזה של התיווך הוא בעיקר בקרקעות בבעלות פרטית ובטאבו פרטי, חברות, או שותפים וכדומה, וצבר כזה נמצא בעיקר במרכז הארץ.

עד כה הייתי מעורב בכמה וכמה שטחי ענק שהוחזקו וחלקם עדיין מוחזקים בידיים פרטיות. ביניהם האזור הקרוי 'חוף התכלת' בתחום השיפוט של עיריית הרצליה.

מדובר בשטח בן למעלה מאלפיים דונם דרומית להרצליה, מערבית לכביש החוף, בין מרינה הרצליה ומלון מנדרין. באזור צפויים להיבנות אלפי יחידות דיור, ביניהם דיור בר השגה וכן שטחים המיועדים למסחר.

התכנון הוא להקים בניינים נמוכים הקרובים אל קו החוף עצמו במרחק כ-300 מטרים בכיוון מערב, תוך הגבהה הדרגתית של הבנייה לכיוון הצד המזרחי. לדעתי, מי שרכש שם, יש לו בידיים זהב.

ואיפה אתה מתמקד כרגע?

כרגע ממש, במתחם דרום גלילות. זה כנראה הפרויקט הגדול ביותר בשנים האחרונות במרכז הארץ. האזור המכונה הצפון החדש של תל אביב הינו אחד המיזמים הכי גדולים ורחבי היקף שנעשו אי-פעם בישראל ביוזמת עיריית תל אביב בשיתוף עם עיריית רמת השרון.

תוכניות המתאר של הפרויקט, נמצאות במיקום המבוקש ביותר בארץ כי זו עתודת הקרקע האחרונה שנותרה בתל אביב, לכן זה מעורר עניין גדול והן כבר מאושרות. רוב הקרקעות אמנם קרקעות מדינה אך יש גם קרקעות פרטיות שם. צריך רק לדעת לחפש. ואני מחפש, ובסייעתא דשמיא גם מאתר.

אזורים נוספים בהם עסקתי הוא פרויקט בחדרה, הקרוי 'עיר ימים'. שם עיריית חדרה פועלת לקידום רובע מגורים ומלונאות ברצועת החוף הצפון-מערבית – בין גבעת אולגה לבין תחנת הכוח 'אורות רבין'.

כך גם פרויקטים בהוד השרון, שם יש לא מעט עתודות הקרקע, שכן שם בשל האופי הכפרי של האזור, מתוך שטחה המוניציפאלי, העומד על כ-20,000 דונם, מחצית עדיין פנוי לתכנון ופיתוח עתידי – כמות עתודות הקרקע הגדולה ביותר לבנייה ופיתוח באזור המרכז.

מאיפה ההשראה?

זו השראה של דורות. למען האמת, סבותיי עלו ארצה במסירות נפש של ממש בימים שלפני השואה. הם התוו דרך לבני משפחותיהם ובכלל לכל החוסים בצילם. סבא, עליו אני קרוא, הגאון הגדול רבי שאול משה זילברמן, היה מלפנים רבה של וויערושוב ומגדולי גאוני פולין. הוא עזב הכול ועלה ארצה לחון את עפרה.

כאן בארץ היה ממניחי התשתית החסידית של תל אביב של מעלה. ממנו יתד ופינה לחצר גור שהקימה שם ישיבות ומוסדות. את ההשראה הגדולה הוא ויתר חבריו קיבלו מרבם האמרי אמת מגור זי"ע שביקר בארץ לא פחות מחמשה פעמים טרם פרוץ המלחמה.

סבי שיחי' הרב אברהם מרדכי סגל, הינו הביוגרף הרשמי של האמרי אמת שהוציא לאור את הספר 'ראש גולת אריאל'. הוא הראה לי בילדותי את מכתבו שרשם האדמו"ר בסיום מסעו הראשון בשנת תרפ"א. במכתבו שאותו כתב מעל גבי הספינה הוא רושם לבני המשפחה ולחסידים הרבים שיש להשקיע בקרקעות בארץ ישראל. הוא מוצא לכך סימוכין בדברי חז"ל שאמרו שלעולם ישלש אדם את נכסיו וישקיע שליש בקרקע. כל אלו נתנו לי דרייב, להמשיך בדרכי אבות וסייעתא דשמיא להצליח, שזכות אבותם מסייעתם.

ויש לי גם השראה מאנשים שחיים בינינו. אחד מהם הוא אריה נריה אליוף. אם השם הזה לא אומר לכם כלום – כנראה שאתם לא בענף הנכון. אם התעניינתם פעם בקרקעות – זה השם החם ביותר בענף.

את נריה הכרתי לפני שלוש שנים, היהודי הזה רכש קרקעות בשנים שאיש לא פזל לכיוון. הוא האמין ורכש, עוד ועוד. היום, כל פיסת קרקע שלו שווה 20 קראט. אלו לא פיסות אדמה ובוץ, אלו יהלומים של ממש.

איך הגעת אליו?

פשוט הגעתי... הוא אמנם מבוגר ממני בשלושה ארבעה דורות, אך קבעתי פגישה עמו ושם שאלתי אותו: "אני יכול להציע לך הצעה?" אליוף הזקן שרכש את 'שביל התפוזים' בשעתו, אחד הפרויקטים המניבים ביותר בישראל, הביט בשעשוע מה על הצעיר שבא להציע למלך הקרקעות הצעה. "תציע" אמר, ואני הצעתי... רבים לא האמינו אבל ההצעה יצאה לדרך כשהיא רוקמת ברית ידידות אמיצה ואיתנה ביני לבינו.

למדתי מנריה דבר גדול: קודם כל, אל תזלזל באף מציע והצעה, תבחן ותבדוק לפני שאתה זורק. שנית, תרכוש בימים שזה עדיין לא יקר ותעשה אקזיט של חייך. שלישית, גם אחרי שיש לך כה הרבה קרקעות, תמשיך להיות רעב וצמא ותקנה עוד.

אך באמת, אין זה פשוט לעסוק בתחום הקרקעות. בכל הקשור למתחם בנוי, תיווך ואיתור בעלים הוא עניין פשוט למדי - אתה נוקש על דלת הבית המאוכלס ומתעניין לגבי בעליו אצל המתגורר בו. אם המזל בידך וכך הדבר בדרך כלל הבעלים גם מתגורר בבית. לעומת זאת בכל הקשור לקרקעות - רב הנסתר על הגלוי.

בעלי הקרקעות מתחלקים לשלושה סוגים: יש את אלה שקנו בחמש השנים האחרונות מחברות שיווק, ובדרך כלל מעוניינים למכור כי הם רוצים לממש את ההשקעה וליהנות מעליית ערך הקרקע. אותם קל גם לאתר וקל יחסית לסגור עמם עיסקה.

יש את אלה שקנו מזמן, לפני שנים, כאשר הקרקעות היו זולות מאוד, לרוב הם לא רוצים למכור, לפעמים גם קשה לאתרם. ויש את היורשים, שחלקם מוכנים למכור את הקרקע, אבל לעיתים קרובות קרקעות מפוצלות בין אנשים שונים, בין יורשים ויורשי יורשים. לעיתים כל מה שיש בידך לראות, זו קרקע מוכת חרולים וניירות בטאבו. גם אם נניח והצלחת לפענח מי ומי השם המופיע בטאבו, לך וחפש אותו.

מדובר בעבודת בילוש רבה. לפעמים עד שאני מצליח לאתר את המחזיק בנכס לפי הטאבו, מתברר שזה בכלל רישום ישן ולא מעודכן וצריך לאתר את הבעלים החדש. לפעמים אני מגלה שהבן אדם לא חי בארץ. לא מזמן הייתה קרקע שמשקיעים ויזמים התעניינו בה, לאחר עמל רב איתרתי את שם האיש והתברר לי שהוא מתגורר בשוויץ. בשליחות היזמים נסעתי לשוויץ למסע מעבר לים כדי לדבר איתו ולשכנע אותו למכור. יכול להיות שכל המסע הזה והעמל הזה היה יוצא לשווא אם לא היה מסכים, אבל לבסוף הוא השתכנע והעיסקה ב"ה יצאה לפועל.

לפעמים גם מתברר לאחר עמל האיתור הבלשי שאתה נופל לתוך קן צרעות של ריב יורשים משפחתי, כאשר בקרקעות שותפים מספר בני משפחה. האחד רוצה למכור, משנהו דווקא לא, אחד רוצה סכום כזה, האחר סכום אחר ועלי במקרה הזה להתרוצץ בין בן משפחה אחד לבן משפחה אחר, כדי לנסות ולהוציא מים מתוך סלע הטרשים של החלקה.

לא תמיד זה מצליח. אבל כאשר ההצלחה באה - השמחה גדולה. אני תמיד מביא איתי לפגישות ויסקי משובח. הלא כבר אמרו חכמינו שגדולה לגימה המקרבת את הלבבות. אני משתדל להרגיע לקרב לבבות, רק כך יש סיכוי שצדדים ניצים יגיעו להבנות.

סיפור מרגש שהיה לך?

הייתי עד לכמה סיפורים מרגשים. בעבר בשנים שלפני השואה היו יהודים טובים שרכשו קרקעות באזורים שונים בארץ ישראל הם נספו בשואה, אך צאצאיהם חיים מבלי לדעת בכלל שלהוריהם היה קרקע בארץ ישראל. לא אחת גם אנשים שקנו בעבר קרקע שכחו מכך ולא עדכנו את ילדיהם. ואז אני מגלה זאת ומביא בעצם ליורשים שלא היה להם מושג נכס שכלל לא ידעו קודם על קיומו.

היה מקרה אחד של יהודי מבוגר מאוד שנקשתי על דלתו וסיפרתי לו שמצאתי את שמו בנסח נידח של קרקע נידחת, ששווה היום הון רב. הוא בכלל שכח שלפני עשרות שנים רכש את הקרקע בכספים זניחים והשמחה אצלו הייתה רבה מאוד.

מקרה אחר, מרגש במיוחד, נחרט בזיכרוני עד היום: היה זה כאשר נברתי במסמכי בעלות של קרקע מסוימת. איש לא ידע לאתר את בעלי הקרקע קודם לכן, אבל השקעתי מאמצים רבים עד שאיתרתי את מי שלכאורה היה הבעלים של הקרקע - קשיש שכבר הגיע לגבורות. התקשרתי ושאלתי: "האם שמך כך וכך?" האיש מהעבר השני של הקו אישר זאת בקול חלוש. "הידעת", אמרתי לו, "שייתכן ויש לך קרקע במקום פלוני?" הלה התקשה לענות. הבנתי מהשיחה שהלה חולה ונמצא בבית חולים.

לא התעצלתי, ויצאתי לבית החולים. הקשיש היה חולה מאוד, הוא כבר שכב על ערש דווי וסביבו התאספו בני משפחה. דיברתי איתו ובישרתי לו על הקרקע שאיתרתי, הוא שמח כל כך. לא ראיתי אדם כה מאושר בעודו במצב כה קשה. התברר לי שהאיש היה אדם עני ואביון שלא היה לו כלום, לא בית ולא נכס משלו. עכשיו הוא שמח מאוד על הידיעה שיש לו קרקע בעלת ערך עצום שאותו יוכל להעביר לילדיו. זו הייתה שמחה גדולה מאוד אצלו שהוסיפה לו שעות חיים. אלו הסיפורים שנותנים סיפוק, כאשר אתה יודע שאתה מביא שמחה לאנשים.

אני חושב שאני זוכה לקיים מצוות ישוב ארץ ישראל כאשר אני גואל קרקעות גם מנכרים רבים, אך מאידך, אני נזהר על ההלכה של 'לא תחנם' האוסרת על מכירת קרקע של ארץ ישראל לגוי. זו הסיבה העיקרית בשלה למשל גדולי הפוסקים אוסרים את היתר המכירה בשביעית. אך משום מה יש כאלה חרדים ויראים אשר יקפידו לא לטעום דבר מהיתר מכירה הנובע מאותו איסור אבל לא יהססו למכור נכסים ורכוש לגויים בארץ ישראל.

אבל לא אצלי.  היה לי לא מזמן מקרה של נכרי מיפו, אדם אמיד ומפורסם ובעל מאפייה מקומית, הוא רצה לרכוש קרקעות בסכום גדול שהיו שייכות ליהודים. לפי ההלכה זו בעיה ולפיכך למרות המחיר והעסקה הגדולה שהציע דחיתי זאת. ההלכה היא קו אדום שיש להקפיד עליה.

ואגב, זה גם מה שלמדתי מאליוף. לפני שהוא רוכש קרקע, הוא יוצא אליה, בוחן אותה פיזית, מרים רגבי עפר, נושם אותה אל ריאותיו, ואז יודע ומרגיש אם זה שלו. גם אני נוהג כן, לפני שקונים קרקע נוגעים בה, צריך לחוש אותה, להרגיש אותה. יש כאן חיבור עמוק ושורשי. זה לא רק ניירת וקושאן, זו קרקע של ארץ ישראל.

מדוע השקעה בקרקע מניבה לדעתך יותר מתחומים אחרים?

אתן דוגמא. אני מכיר אברך בני ברקי מהמניין, שיושב ולומד בכולל ועוסק בתורה יחד עם חבריו בכובע מרופט וחליפה ישנה מימי הבר מצווה שלו, אך הוא מחזיק למעשה בקרקע השווה עשרות מיליונים ומי שמהווה מוקד של חיזור של יזמים, משקיעי ענק ושל ראשי עיריית נתניה. לאיש הזה קרקע בלב מתחם הקרוי 'גבעת הפרחים', הממוקם במיקום מרהיב צופה אל נוף פתוח לים, בנתניה, במתחם שבו עתידים להיבנות כ-4,000 יחידות דיור על שטח של כ-870 דונם, והוא אמור להוות חוט המחבר את חלקי העיר.

הקרקעות שלו עומדות בלב המתחם וחיוניות להמשך פיתוח המקום. האברך הזה רכש את הקרקע במחיר נמוך יחסית תוך סיכון גבוה למדי לפני שנים רבות. היום מתברר שהקרקע הזו מבוקשת והיא מפתח חשוב בהמשך היכולת לפתח את המתחם, אבל הוא עדיין לא רוצה למכור. מי לא היה אצלו? יזמים שהציעו לו הון עתק, ראשי העיר לדורותיהם, והוא עדיין יושב על האוצר הזה, כאשר חבריו לכולל שמכירים אותו כאדם פשוט שנוסע לכולל באוטובוס אינם משערים שהם יושבים ליד אדם שלו נכסים בעשרות מיליוני שקלים.

הסיפור הזה מדגים מדוע יש יתרונות בהשקעה בקרקע לעומת נכסים אחרים. בהשקעת נדל"ן קלאסית בו אדם משקיע בדירה עליו להתעסק עם דיירים, ולשלם מס רכישה לפי מדרגות שונות שעלולות להגיע לשמונה אחוזים, בנוסף למיסים נוספים. כאן ברכישת קרקע, המס הוא 6 אחוז בלבד ללא מדרגות, ואין מיסים אחרים. הקרקע גם כאשר היא נרכשת במיקום טוב עולה במשך הזמן וללא הפסקה.

בקרקע, לעומת זאת, התשואה מהירה.  יום אחרי שקנית, אני יכול למצוא לך קונה חדש שישלם מאה שקל נוספים על כל מטר רבוע. כך גם ניתן להשקיע בגמישות כמעט בכל סכום שישקף בכמה אלפי שקלים למיליוני שקלים. זה גם נזיל, כך שניתן תמיד למצוא קונה לקרקע.

ההשקעה בקרקע היא ברכה ונכונה אף יותר מרכישת דירה כהשקעה. מדובר כמובן בהשקעה בלבד, חלילה לא כתחליף לבית. אדם חייב שיהיה לו בית מגורים לגור בו. אך מעבר לכך כאשר מדובר בהשקעה בלבד והוא כבר מסודר - הקרקע היא השקעה בטוחה וטובה מכל השקעה אחרת.

אם כבר, תן כמה טיפים לרוכשים.

בבקשה. 

ראשית, כדי להשקיע נכונה יש צורך לנקוט באמצעי זהירות מתאימים. דבר ראשון, אני מתרחק מהשקעה בקרקעות חקלאיים שטרם אושרו בתוכנית מתאר בייעוד למגורים. אנחנו מתמקדים רק בקרקעות שהמדינה מקדמת בהליך ותמ"ל או 'דירה להשכיר' שנהיה לאחרונה, שזה אומר שזה עובר תהליך של הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה למגורים. ויש לא מעט כאלה, כי למדינה יש אינטרס לקדם את התכנון על הקרקעות, ויש צורך עצום במגורים בכל רחבי הארץ. אבל קרקעות שאינם בהליך הזה מומלץ להתרחק.

לצערי הרב יש חברות המוכרות קרקעות חקלאיות שהסיכויים שיוסבו למגורים נמוך, והם מוכרים חלומות שווא לאנשים תמימים בעיקר במגזר החרדי שאינו בקי דיו בתחום. בהקשר לכך אזכיר את הקרקעות החקלאיות שבאיזור ה'משולש החקלאי' באשדוד שנמכרו לפני שנים תוך יצירת אשליה שהן ישוחררו מחר לבניה, וזאת בעוד שמינהל התכנון של עיריית אשדוד מבהיר שלהד"ם.

אני לא מעוניין לנקוב בשמות, אבל  חשוב לשים לב איך לא מעט מאותן חברות ממוקמות באזורים חרדיים, או הסמוכים להם, כי כך קל להם יותר לצוד לקוחות תמימים. הללו מוכרים זכות לדירה בקרקע בעוד שלמעשה מדובר בזכות ליפול בפח.

לא מדובר כמובן על כולם. יש גם כאלה שהם ישרים ומוכרים ומשווקים קרקע כדאית. ולפיכך המשקיעים טוב שיהיה עיניו בראשו וידע מה עומד לפניו וישקיע היטב את כספו בחברה אמינה. גם אחר כך כדאי לברר מה המחיר האמיתי והנכון של הקרקע ולנהל משא ומתן שהמחיר יהיה הוגן ולא מופקע.

זו גם הסיבה שאני מעדיף לכתחילה לחפש לקוחות עסקיים ופחות אברכים וצעירים. צריך להבין שמי שנמצא בעסקים יודע ומבין שמותר לבנק, למתווך, ולשאר הרגולציות גם הן להרוויח כאן בעסקה. הרבה פעמים אני שומע עסקה נופלת בגלל מס שבח וכדומה, ואני אומר לאיש העומד מולי: שים לב, אם יש מסים, כנראה שיש כאן גם רווח. ואם יש רווח – משלמים.

עוד עצת זהב היא: התייעצות עם שמאי המכיר את האזור ושהוא בעל תקן 22 הרשאי להעניק שומה לקרקעות. זה חוק בל יעבור. רק שמאי מקצועי בעל ניסיון והמכיר היטב את השטח הנידון יוכל להגיד לך היכן הבעיות הנסתרות והלא ידועות. לא אחת אני מתעניין בקרקע מסוימת, אני שולח זאת לשמאי והוא מגלה דברים של העליתי על דעתי.

היה מקרה אחד שלקוח מסוים הגיע כבר עם המימון לרכישת קרקע לפגישת סגירה של עיסקה. המחיר היה סגור, הכסף כבר היה בידו של הלקוח ואז הלקוח מקבל טלפון. הוא יצא החוצה ואז לאחר השיחה הזעיק אותי החוצה גם. הוא אמר לי: קיבלתי הרגע טלפון מהשמאי שגילה שיש בעיה בקרקע, עלי לבטל את העיסקה". האיש ניצל ממש ברגע האחרון מאובדן כסף רב.

עוד נקודה: השמאי צריך להיות שלך, וגם העורך דין. אל תתפתה לחברה או למוכר להשתמש ולהיעזר בשמאי שלו, גם אם הוא השמאי הכי טוב במדינה, ואל תיקח עורך דין של החברה גם אם זה העו"ד של ראש הממשלה. שמאי ועורך דין צריכים להיות שלך אבסולטי, כי במקרה של חילוקי דעות, אתה מבין שהם עלולים להיות בצד של החברה שיש לה מעט יותר ניסיון ממך.

כמו שמאות טובה, חשובה גם ההתייעצות הצמודה עם אנשי מקצוע בתחום והיא חיונית הן לקונים והן למוכרים. ישנה משפחה חרדית ידועה שהיה להם קרקע באזור גלילות. הם מכרו את הקרקע בשמונה מיליון שקל וזמן מה אחר כך התברר שנפלו עם מתווכים ואנשי מקצוע נוכלים, ולמעשה המחיר האמיתי בשוק היה לא פחות מעשרה מיליון שקל. אצלי לפני שאני מציע מחיר עורך בירור נרחב במקורות מידע רבים, מצליב מידע ומתייעץ עם שמאי לפני ביצוע וליווי השקעה.

לסיום, אנשים חושבים שהכל וורוד. יש הרבה וורוד, הייתי אומר 80/20 בהשאלה מעולמות אחרים, אבל בלי אמונה וביטחון אי אפשר לעשות שום דבר. נכון, אני משקיע את כולי במציאת ואיתור נכסים ובעלים, אבל יש מנהיג לבירה, וכשהוא רוצה, העסק יוצא לפועל, וכשהוא לא רוצה – שום קוסמות לא תעבוד. קרקע בטוחה היא קרקע עם אמונה וביטחון בבורא העולם.

את הביטחון אני מקבל ממורי ורבי המשפיע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א, שאיני מוותר על ליל ששי במחיצתו עד לשעות הבוקר המוקדמות. הוא לימד אותי להאמין כי מה ששלי יבוא אליי גם אם ישימו רגליים, ומה שלא שלי לא יבוא אליי גם אם אטוס עד לסוף העולם.

בשורה התחתונה, קרקע היא השקעה מצטיינת, כנראה ההשקעה הטובה ביותר שניתן לעסוק בה. אך מאידך חשוב לעשות אותה תוך התייעצות צמודה עם אנשי מקצוע אמינים ובעלי ניסיון, וכמובן סייעתא דשמיא וביטחון בבורא העולמים. אם השגתם זאת אתם הולכים על קרקע בטוחה, תרתי משמע.

מה נותן לך סיפוק?

תתפלא, אבל אני עסוק גם במעשי חסד, כאשר בין היתר אני מלווה מקרים רפואיים מורכבים, הן בבית החולים 'אסותא' והן במרכזים רפואיים אחרים. אך העשיה שלי קיבלה תפנית חדה באסון מירון בל"ג בעומר תשפ"א, שם בין 45 הנספים היה גם חמי, היקר באדם, רבי חנוך סלוד ז"ל. איש יקר, מחנך דגול ואוהב תורה.

באותם ימים לא קלים קלטתי ולמדתי בדרך הקשה כמה משפחה ממוצעת שנקלעת לצרה כזו מתמודדת. בעקבות זאת הקמתי את 'קרן שאול סגל' שנפתחה והייתה הסמן הראשון של פעילות פילנתרופית עבור חולים ומשפחות שחוו שכול, כמו גם פעילויות חסד, צדקה ותמיכה נוספים ברבדים נוספים.

מורי ורבי ר' אלימלך בידרמן אומר לי כל העת כי במידה שאדם מודד – מודדין לו, ומי שעוסק עבור הזולת, משמים גומלים לו במידה כנגד מידה, שלא יתנסה ולא יצטער כל ימיו. ומי אינו רוצה קמיע שכזה?!

ואכן לדעתי הפילנתרופיה היא חלק בלתי נפרד מהעסקים. אני  מגייס את אילי ההון אותם אני מכיר ואיתם  סוגר עסקים לעסקי צדקה רווחה וחסד. בין היתר חילקתי כעת לפני הפסח מצות למשפחות של יתומים ואלמנות, אך זהו רק תחום אחד. החלום שלי שיהודים רבים ייתנו את מעשרותיהם מהעסקאות הגדולות לטובת מיזמי הצלה ורווחה כשכך אוכל להביא לכמה שיותר בתים מישראל אורה ושמחה. ובקיצור, 'לחבר שמים לארץ' אבל מסוג אחר...