היום בהיסטוריה של ירושלים: הפיגוע של האצ"ל שבו נהרגו גם יהודים

$(function(){setImageBanner('b8affb18-df73-437d-a14e-9b6d726d10ce','/dyncontent/2024/6/9/cf98dfec-78a0-42f1-bab3-156d5c7da59e.jpg',18030,'שפע אייטם כתבה ',525,78,false,55218,'Image','');})

היום שהותיר צלקת בלב ירושלים: 91 איש, בהם 17 יהודים, נהרגו בפיצוץ מלון המלך דוד בכ"ג בתמוז תש"ו. כיצד פעולת האצ"ל שינתה את פני המאבק לעצמאות, ומה עלה בגורל המלון?

בכ"ג בתמוז תש"ו, זועזעה ירושלים מפיצוץ אדיר שהרעיד את העיר כולה. מלון המלך דוד, שהיה מטה השלטון הבריטי בארץ ישראל, הותקף על ידי המחתרת העברית הלוחמת (אצ"ל). האירוע הזה, שגבה את חייהם של 91 בני אדם, נחשב לאחד האירועים המכוננים במאבק היהודי לעצמאות ולהקמת מדינת ישראל.

המלון, שנחנך בשנת תרצ"א, היה סמל לשלטון המנדט הבריטי. הוא שכן במבנה מפואר בן שבע קומות, ושימש כמרכז מנהלי ומטה צבאי. באגף הדרומי של המלון שכנו משרדי המזכירות הראשית של ממשלת המנדט, מפקדת הצבא הבריטי ומשטרת החקירות הבריטית.

ההחלטה לפוצץ את המלון התקבלה על רקע מבצע "השבת השחורה" שערכו הבריטים בב' בתמוז תש"ו, במהלכו נעצרו אלפי אנשי היישוב היהודי ומנהיגיו. הפעולה תוכננה כתגובה למבצע זה וכחלק ממאבק האצ"ל נגד השלטון הבריטי. מעניין לציין כי כבר בשנת תש"א, דוד רזיאל, מפקד האצ"ל דאז, הציע תוכנית לפיצוץ מלון המלך דוד, אך היא נדחתה על ידי ההנהגה היהודית באותה עת. חמש שנים לאחר מכן, הרעיון הפך למציאות.

מנחם בגין, מפקד האצ"ל בעת הפיגוע, סיפר לימים כי בחר דווקא בשעות הצהריים לביצוע הפעולה מתוך מחשבה שבשעה זו רוב הפקידים יצאו לארוחת צהריים, מה שיפחית את מספר הנפגעים. אולם, בפועל, רבים מהפקידים נשארו במשרדיהם באותו יום חם של תמוז.

ביום הפיגוע, חדרו לוחמי האצ"ל למלון מחופשים לערבים נושאי כדי חלב. הם הניחו מטעני חבלה במרתף המלון, בסמוך למשרדי הממשל הבריטי. לפי עדויות, ניתנו שלוש אזהרות טלפוניות לפני הפיצוץ: למלון עצמו, לקונסוליה הצרפתית ולעיתון "פלסטיין פוסט". אולם, האזהרות לא נלקחו ברצינות או שלא הועברו לגורמים הרלוונטיים.

בשעה 12:37 בצהריים התפוצץ המטען. הפיצוץ האדיר הרס את האגף הדרומי של המלון, וגרם למותם של 91 בני אדם: 28 בריטים, 41 ערבים, 17 יהודים ו-5 אחרים. בנוסף, נפצעו כ-45 אנשים.

חיפוש ניצולים בהריסות מלון המלך דוד לאחר הפיצוץ

התגובות לפיגוע היו מעורבות. הנהגת היישוב היהודי, ובראשה דוד בן-גוריון, גינתה את הפעולה בחריפות. הסוכנות היהודית הוציאה הודעת גינוי רשמית, והאשימה את האצ"ל ב"מעשה טרור מחריד". מנגד, בקרב חלקים מהציבור היהודי הייתה תחושה של סיפוק מהפגיעה בשלטון הבריטי.

הפיגוע הוביל להחרפת המתיחות בין היישוב היהודי לבין הבריטים. הוא האיץ את התהליך שהוביל בסופו של דבר לסיום המנדט הבריטי ולהקמת מדינת ישראל. יחד עם זאת, הוא גם העמיק את הקרע בין הארגונים הצבאיים היהודיים השונים.

למרות הנזק הכבד, המלון שוקם במהירות יחסית. כבר בשנת תש"ז הוא נפתח מחדש לאירוח אורחים, אם כי האגף הדרומי נשאר הרוס עד שנת תשי"ח. היום, מלון המלך דוד ממשיך לפעול כמלון יוקרתי בירושלים. בלובי המלון מוצג לוח זיכרון לזכר הנספים בפיגוע, ובקומת המרתף, במקום בו הונח המטען, ניתן לראות סימנים מהפיצוץ שנשמרו כעדות אילמת לאירועי אותו יום.

פיצוץ מלון המלך דוד נותר אחד האירועים הטעונים והמורכבים בהיסטוריה של המאבק לעצמאות ישראל. הוא מסמל את העוצמה והנחישות של המחתרות העבריות, אך גם את המחיר הכבד של האלימות והמאבק המזוין. האירוע ממשיך לעורר דיונים ומחלוקות עד היום, ומהווה נקודת ציון משמעותית בסיפור הקמתה של מדינת ישראל.


 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה