ללמוד מנח: כך מעבירים מסר!

מאה עשרים שנה נח מתריע בפני כולם,

על האסון הלאומי העומד להגיע לעולם

                ה  מ   ב   ו    ל

ואף נערך לקליטת שימור החי, בבניית תיבה שבשטחה היה אפשר לאכלס אלף זוגות של חיות בגודל תא 3.1 מ"ר על 3.1 מ"ר. דבר שהיה אמור להעביר מסר משמעותי לאנשים.

ובמבחן התוצאה - אנשים המשיכו במעשיהם הרעים, חמסו מכל הבא ליד, בשיטת הצווארון הלבן - פחות משווה פרוטה...

והשאלה נשאלת מדוע זה לא חלחל לתודעתם?

כלל ראשון בשיווק והטמעת מסרים הוא:

עליך להאמין במסר שהינך רוצה להעביר, ברמה הגבוהה ביותר, ממש לראות את המבול כאילו הוא מוחשי, ואו אז זה נהיה חלק ממך,  ומכאן ואילך הברק בעיניך וכל שפת גופך אומרת הכול.

(זו הסיבה שכאשר תלמידו של רבי יוחנן אישר את דרשתו כי "עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלושים על שלושים וחוקק בהם עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים" רק אחרי שזכה לפגוש את מלאכי השרת שמנסרים את אותם אבנים טובות, ואמר לרבו "לך נאה לדרוש", אבל בזמן ששמע הדרשה, לגלג בליבו, בגלל שלא הייתה מציאות של אבן טובה בגדלים כעין אלו. ורבו הענישו על כך שלא האמין עד שראה...

כי התביעה עליו הייתה שעליך להאמין לדברי הרב כאילו ראית במציאות...)

נח היה מאמין,  אך מקטני אמנה היה כפי שכותב רש"י הקדוש,  ואף הוא נכנס בפועל לתיבה "מפני מי המבול", משמע המסר לא היה אצלו בתחושה כאילו אכן זה המציאות שתהיה.

נח חשב שהבורא כל כך גדול, ולאדם הפחות אין משמעות כל כך גבוהה בתיקון וקלקול העולם.

(אברהם אבינו היה הראשון שהבין את העוצמה וכוח האדם לתקן עולם במלכות...)

ולכן המסר לא נקלט, עם כל הבנייה המרשימה.

אכן יש מרבותינו שדרשו את נח לשבח, ביחס לדורו, אך יש שדרשוהו לגנאי - שאילו היה בדורו של אברהם, לא היה נחשב לכלום (וכבר אמרו שדווקא בגלל שהיה שנוי במחלוקת - סימן שהוא איש צדיק ,

כי לאדם עם קו ברור, יש גם אופוזיציה - עיינו ערך מרדכי הצדיק "רצוי לרוב אחיו")

גם התנהגותו ביציאה מן התיבה מעידה על הקושי לעכל את חורבן העולם, באשר עדיין לומד את ממדי האסון.

האמונה הקטנה כוחה יפה לימי שיגרה,

אך בשעות קשות , ניתן להיאחז אך ורק באמונה ברמה גבוהה,

בתנאי שעשינו עבודה מקדימה טרום האסון,

באם לא, ההתמודדות מתורגמת לבריחה למגוון סוגי ההתמכרויות שכביכול מהוות פיצוי...

רבים וטובים מבני הנוער עזבו את הדרך, באשר החוסר האימוני שלא הוטמע בתוכם,

היה להם לרועץ בשעות קשות...

זכרו : האמונה מתחילה היכן שההיגיון מסתיים...

אנו כבני אברהם אבינו ע"ה, נחנך את ילדינו/תלמידנו מבעוד מועד,

לאמונה אמיתית,  ובכך נחשלם לחיים בריאים וחזקים יותר.

כמובן שנזכור כי זה מתחיל מהדוגמה האישית שלנו ברגעי קושי, שתהיה אחרי עבודה עצמית גבוהה.