פער ממשי באחוז השימוש: מבקר המדינה תוקף את חיבור מסילת הרכבת מודיעין לירושלים

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם את הדוח השנתי בנושאי כלכלה וחינוך, ובו פרק נרחב על תכנון וניהול פרויקטים תחבורתיים בישראל — ובמרכזם גם פרויקטים הקשורים לירושלים. המבקר מציג תמונה מדאיגה של תכנון מיושן, חוסר עקביות בבדיקות כדאיות ומחסור במידע עדכני ובכוח אדם מקצועי במינהל תכנון תשתיות.

לפי הנתונים, בין השנים 2020–2023 השקיע משרד התחבורה כ-20 מיליארד שקל מדי שנה בפרויקטים תחבורתיים — כ-4% מתקציב המדינה. מתוכם, 43% הושקעו בתשתיות כבישים ו-22% במסילות רכבת. למרות ההשקעה האדירה, ישראל עדיין נמצאת בפיגור של 35% בתשתיות כבישים וב-15% במסילות רכבת ביחס לממוצע מדינות ה-OECD.

המבקר מציין כי בפרויקט חיבור מסילת מודיעין לקו המהיר לירושלים נמצא פער של כ-10% בין התחזיות לבין מספר הנוסעים בפועל. מקרים נוספים שהובאו בדוח כוללים את קו הרכבת הקלה חיפה–נצרת ("נופית"), שעלות הקמתו תפחה מ-5.75 ל-8.2 מיליארד שקל ללא בדיקת כדאיות חדשה, ואת תחנת הרכבת בדימונה, שבה מספר הנוסעים עומד על פחות מ-2% מהתחזית המקורית.

עוד נמצא כי במינהל תכנון ופיתוח תשתיות חלו בשנים האחרונות תחלופות רבות בתפקידים בכירים: חמישה מינויים שונים לתפקיד ראש המינהל, עזיבתם של שלושה ראשי אגפים ואי-איוש של משרות מפתח מאז 2024. לדברי המבקר, "התחלופה התדירה וחוסר האיוש בתפקידים בכירים אינם מאפשרים המשכיות ניהולית, גורמים לאובדן ידע מקצועי ופוגעים בהתקדמות הפרויקטים."

המבקר אנגלמן קורא למשרדי התחבורה והאוצר ליישם את ההמלצות, לשפר את תהליכי תכנון התשתיות, להבטיח שקיפות רבה יותר בהחלטות על אישור פרויקטים ותיעדופם, ולנצל באופן יעיל יותר את התקציבים הציבוריים.

צילום: לשכת מבקר המדינה.