"שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ": המוני מתפללים במקום הכי קרוב לקודש הקודשים (וידאו)

"נֹכַח פְּנֵי הַשֵּׁם": תמונה מרגשת של מתפללים חרדים רבים תועדה הבוקר בשער הכותנה שברובע המוסלמי בעיר העתיקה, במיקום הפונה ישירות אל קודש הקודשים. המתפללים קיימו את תפילת השחרית באזור שמהווה חלק ממה שמכונה "הרובע היהודי המתחדש".


בתיעוד: המוני חרדים בשער הכותנה | ינון מגל

שער הכותנה - פנינה ממלוכית היסטורית

השער שבו מתכנסים המתפללים אינו רק מקום תפילה הקרוב ביותר לקודש הקודשים, אלא אתר בעל חשיבות היסטורית יוצאת דופן. המבנה המפואר נבנה במאה ה-14, בשנות השלושים, על ידי האמיר תנכיז שכיהן כמושל דמשק בתקופה הממלוכית. השער משמש נקודת חיבור מרכזית בין הר הבית לרחוב הגיא, ומהווה חלק מתחום שוק הכותנה המכונה גם "רחוב החנויות".

עוד בנושא: מפתיע לצפיה: המון בני ישיבות ואברכים חרדיים בתפילת הלל ברובע המוסלמי -

המבנה האדריכלי משתרע על פני כ-95 מטר ונבנה באופן מיוחד על גבי קמרונות וגשרים שחוצים את גיא הטרופיאון, הידוע גם כ"גיא עושי הגבינה" מתקופת בית שני. בעיצובו של השער מתבטאת כל הדרת הבנייה הממלוכית: תשליבי אבנים צבעוניות המכונות "אבלק", נטיפים דקורטיביים הנקראים "מוקרנס", ומעליהם כיפה מעוצבת כקונכיה.

באזור מתקיימות כיום חפירות ארכיאולוגיות נרחבות המתבצעות מתחת לשוק הכותנה. החפירות חושפות ממצאים ושרידי מבנים מכל התקופות ההיסטוריות שקדמו לבניית השוק הממלוכי, כולל שרידים של שוק צלבני עתיק שפעל במקום לפני השוק הנוכחי.

הרובע היהודי המתחדש  

האזור שבו מתרחשת התפילה הבוקר מהווה חלק ממה שמכונה "הרובע היהודי המתחדש". המהלך ההיסטורי לחידוש הנוכחות היהודית ברובע המוסלמי בעיר העתיקה החל בטבת תשל"ט (דצמבר 1978), כאשר עמותות "עטרה ליושנה" ו"עטרת כוהנים" יזמו פרויקט התיישבותי חדשני.

הצעד הראשון במפעל זה היה כניסתם של מתיישבים יהודים ל"בית המערבים", מה שסימן את תחילתו של מהלך התיישבותי מקיף. הפעילות התבססה על מספר מסלולים: החזרה לבתים נטושים שהיו בבעלות יהודית בעבר, רכישת נכסים מבעלים מוסלמים ונוצרים, וקבלת בתים שהועברו לידי המתיישבים לאחר שהוצאו מחזקת תושביהם הקודמים על ידי האפוטרופוס הכללי בהתאם לחוק נכסי נפקדים. התהליך התבצע בתיאום עם חברת עמידר ומשרד השיכון.

השפעת מאמצי ההתיישבות הייתה ניכרת כבר בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת. ברובע הוקמו ארבע ישיבות ושני בתי כנסת, ועשר משפחות יהודיות בחרו להעתיק את מקום מגוריהן לאזור. סך הכל נמנו כ-200 יהודים על האזור באותה תקופה, כאשר המספר כלל גם תלמידי ישיבות שחלקם שהו במקום רק במהלך שעות היום.