מפתיע לצפיה: המון בני ישיבות ואברכים חרדיים בתפילת הלל ברובע המוסלמי

18.04.25 / 15:14

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImage('ba5f4591-aaf3-4ccc-a734-4297dcb1b15e','\u003ciframe src=\u0027https://huji-haredi.org/banners/110225-300x100/\u0027 width=\u0027525px\u0027 height=\u002778px\u0027 style=\u0027overflow:hidden\u0027 scrolling=\u0027no\u0027 seamless=\u0027seamless\u0027\u003e\u003c/iframe\u003e\u003ca href=\u0027/Website/BannerClick?id=19244\u0026AreaId=55066\u0027 rel=\u0027nofollow\u0027 style=\u0027width:525px;height:78px\u0027 class=\u0027iframe_cover\u0027 target=\u0027_blank\u0027\u003e\u003c/a\u003e',true);},15],[function() {setImageBanner('ba5f4591-aaf3-4ccc-a734-4297dcb1b15e','/dyncontent/2025/4/11/8cb6e44a-0c4e-487f-ad2e-795e1e43da48.jpg',19371,'כתבה כנפי',525,78,true,55066,'Image','');},15]]);})

תגים: ירושלים , הרובע המוסלמי , הרובע היהודי המתחדש

היום, ערב שביעי של פסח, התקיימה תפילת חול המועד והלל ברוב עם, בשער הכותנה מול קודש הקודשים ברובע היהודי המתחדש (המוסלמי)

"הלל" מול קודש הקודשים. היום, ערב שביעי של פסח, התקיימה תפילת חול המועד והלל ברוב עם, בשער הכותנה מול קודש הקודשים ברובע היהודי המתחדש (המוסלמי).

רקע על היישוב היהודי המתחדש ברובע

$(function(){setImageBanner('41ceda18-908b-4f0c-afea-36c9f6db9bf2','/dyncontent/2025/4/11/8cb6e44a-0c4e-487f-ad2e-795e1e43da48.jpg',19371,'כתבה כנפי',510,80,false,55190,'Image','');})

בטבת תשל"ט (דצמבר 1978) החל פרק חדש בתולדות ההתיישבות היהודית בירושלים, כאשר עמותות "עטרה ליושנה" ו"עטרת כוהנים" יזמו מהלך היסטורי לחידוש היישוב היהודי ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, אזור המכונה על ידן "הרובע היהודי המתחדש".

המבנה הראשון אליו נכנסו מתיישבים יהודים היה "בית המערבים" - צעד ראשון במה שהפך למפעל התיישבות נרחב. פעילות ההתחדשות כללה מספר אפיקים: חזרה לבתים נטושים שהיו בבעלות יהודית לפני כן, רכישת נכסים מבעלים מוסלמים ונוצרים, וקבלת בתים שהועברו לידי המתיישבים לאחר שהוצאו מחזקת יושביהם הקודמים על ידי האפוטרופוס הכללי לפי חוק נכסי נפקדים, תהליך שנעשה בתיווך חברת עמידר ומשרד השיכון.

התוצאות של מאמצי ההתיישבות ניכרו במהירות. כבר בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים הוקמו ברובע ארבע ישיבות ושני בתי-כנסת, ועשר משפחות יהודיות העתיקו את מגוריהן לאזור. בסך הכל, כ-200 יהודים נכחו ברובע באותה תקופה, מספר שכלל את בני הישיבות שחלקם שהו במקום רק בשעות היום.