מרד החנייה: ירושלמי צבר 140 אלף שקל בדוחות ודרש להישפט על כל דו"ח
17.04.25 / 12:47
תושב ירושלים הפך את מערכת המשפט העירונית לפקק תנועה של ממש, כאשר דרש להישפט על מאות דוחות חנייה שצבר | מה קבע השופט?
דו"ח מצב. תושב ירושלים הפך את מערכת המשפט העירונית לפקק תנועה של ממש, כאשר דרש להישפט על מאות דוחות חנייה שצבר, מה שהוביל לעומס חסר תקדים על מערכת המשפט והייעוץ המשפטי של העירייה.
ר"כ (שמו המלא שמור במערכת) נהג להחנות את רכבו במקומות אסורים ברחבי ירושלים. פעם אחר פעם פקחי העירייה השאירו לו דוח, ופעם אחר פעם התגובה שלו היתה זהה - הוא דרש להישפט בבית המשפט. זה הגיע למאות דוחות חנייה - ולבעיה של ממש עבור מחלקת הייעוץ המשפטי בעירייה ובית המשפט.
בשישה תיקים הוא הורשע וחויב בקנס במהלך 2023. אבל הנהג לא נכנע והמשיך לדרוש משפט בכל פעם שהוא קיבל דוח. בשלב מסוים, גם בבית המשפט וגם במחלקת הייעוץ המשפטי של כיכר ספרא, היו חסרי אונים בשל הצורך לתאם אינספור דיונים על קנסות שונים, כאשר כל תיק כמובן נקבע מול שופט אחר, ובתאריך אחר, ללא קשר למשפטים האחרים שהמתינו.
חוב של 140 אלף שקל - בלי ריבית והצמדה
לאחרונה החליטו בכיכר ספרא להגיע להסדר טיעון ופשרה עם הנהג העבריין, וסוכם כי הוא ישלם 100 אלף שקל, שיחולקו ל-20 תשלומים חודשיים שכל אחד מהם של 5,000 שקל. ראוי לציין כי החוב המקורי היה 140 אלף שקל, אולם במקרה של הרשעה ולאחר חישוב של ריבית והצמדה, הסכום שאפשר היה לגבות, עשוי היה להיות גבוה הרבה יותר.
בית המשפט החליט לקבל את ההסכם שכלל בין היתר הסכמה של העירייה לביטול שישה פסקי הדין מ-2023, שגם הם הושגו רק לאחר מאמץ רב. בפסק הדין שחתם את הפרשה נכתב כי ההחלטה לוקחת בחשבון בין היתר "היבט ההתייעלות הדיונית - קרי שיעור העבודה בשעות הנדרש לשמיעת סך התיקים שבהסדר ועלות סך שעות העבודה שנחסכו נוכח ההסדר".
עוד נקבע כי יש לבחון את היחס בין סכום קנסות המקור לסכום הקנסות שבהסדר, ואת השיעור הממוצע של מקרים בהם העירייה חוזרת בה מאישומי חניה שהוגשו לבית המשפט. בהחלטת בית המשפט נכתב: "לאחר בחינה זו נמצא כי הסדר הטיעון אינו חורג באורח קיצוני על פי מבחני ההתערבות בהסדרי טיעון שנקבעו על ידי בית המשפט העליון".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הצטברות דוחות החניה הינה פועל יוצא של ביצוע עבירות רבות בידי אדם אחד. בגין דוחות אלו, הוגשו לבית המשפט לעניינים מקומיים ירושלים מאות רבות של בקשות להישפט, סעד המוקנה לתושב על פי דין. טרם ההגעה להסדר, ביצעה התביעה העירונית בחינה של כלל הראיות והנסיבות שהוצגו בפניה. הסדר הטיעון שאושר, מאזן בין הצורך לביצוע אכיפה אפקטיבית ושמירה על האינטרס הציבורי לבין שיקולי התייעלות דיונית וחיסכון בזמן שיפוטי".
להצטרפות לקבוצות ועדכוני "ירושלים החרדית" בוואטסאפ לחצו כאן
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום [email protected]
