"ישראל אשר עט.פאר": נפטר ר' ישראל קצובר (א. פאר) הכתב הצבאי של 'המודיע'
10.04.25 / 12:46
קצובר נפטר בפתאומיות כשלקה הבוקר בדום לב בחניית ביתו | בן 78 במותו בהיותו מ"דור הנפילים" של הכתבים הצבאיים | הותיר חלל עצום בעיתונות החרדית
ותיק הכתבים הצבאיים, איננו: ר' ישראל קצובר, הכתב הצבאי הוותיק של עיתון 'המודיע', הנודע בכינוי העט א. פאר, נפטר הבוקר בפתאומיות כשלקה בדום לב בחניית ביתו. בן 78 היה במותו, כשהוא מותיר אחריו חלל עצום בקרב בני משפחתו, בעיתונות החרדית בכלל, ובקרב עמיתיו למקצוע בפרט.
הלווייתו תתקיים היום (חמישי) בשעה 17:00 בבית ההלוויות בהר תמיר.
במשך למעלה מ-55 שנה היווה קצובר גשר בין העולם החרדי לענייני ביטחון והצבא, וליווה מקרוב לא פחות מ-14 ראשי ממשלה.
קצובר, שנולד באוסטריה בכ"א סיון תש"ו ועלה לארץ בילדותו, החל את דרכו העיתונאית בגיל צעיר במיוחד. כבר בגיל 16 פרסם את כתבתו הראשונה בעיתון 'שערים'. בצעירותו למד ב'חיידר' של חסידות סאטמר בירושלים, מה שהעניק לו שורשים עמוקים בעולם החרדי אותו ייצג בכבוד במשך עשרות שנים בסיקור ענייני צבא וביטחון.
במשך השנים הפך א. פאר למותג של ממש בקרב הציבור החרדי. "עוצמתי, סמכותי והכי חשוב – אמינות מוחלטת ובלתי מצויה", כך תיארו אותו מקורביו. רבים מבני הציבור החרדי מכירים את צה"ל, בקיאים בכלים צבאיים ובנתונים ביטחוניים רק בזכותו. סגנון כתיבתו היה ייחודי – קוראי המדור הפופולרי 'סיכומו של שבוע' בעיתון 'המודיע' ידעו תמיד כי "סגנונו אמנם ישן וטוב, אך רוחו צעירה מתמיד".
הקריירה העיתונאית של קצובר הייתה מרשימה במיוחד. לאחר שנים ארוכות ב'שערים', היה ממקימי עיתון 'ערב שבת' שלימים שינה את שמו ל'יום השישי', שם שימש כעורך לצד ר' יצחק נחשוני ז"ל. בהמשך עבר ל'המודיע', שם נודע לרבבות הקוראים שנחשפו ל'סיכומו של שבוע' ולדיווחים מתוך הלשכות הצבאיות. נוסף על כך, היה מראשוני הכותבים בבטאון הבעלזאי 'המחנה החרדי' עם פתיחתו בשנת תש"מ.
אחד הרגעים הדרמטיים בקריירה שלו התרחש בשנת 1977, כשחשף בניגוד להוראות הצנזורה, את העובדה שטקס קבלת מטוסי ה-F15 החדשים של חיל האוויר תוכנן להתקיים סמוך לכניסת השבת. קצובר, שקיבל הזמנה לאירוע וגילה כי יתקיים שעה קלה לפני כניסת השבת, פנה לגורמים בצה"ל שהבטיחו לו מסוק שישיבו לירושלים לפני כניסת השבת. הוא רתח מזעם וחשף את השערורייה, למרות הצנזורה החמורה.
הפרסום עורר סערה שהובילה להפלת ממשלת רבין הראשונה, כשהמפלגות הדתיות משכו את תמיכתן. בעקבות זאת, מנחם בגין עלה לשלטון בבחירות שהתקיימו לאחר מכן. בגין, שפגש את קצובר במהלך מערכת הבחירות ב-77', אמר לו: "אם אזכה בבחירות אני חייב לך. מה תרצה?". קצובר ענה: "את הראיון הראשון". בגין הג'נטלמן הבטיח ואף קיים, וישראל קצובר היה העיתונאי הראשון שראיין אותו לאחר הבחירות.
מערכת היחסים המורכבת של קצובר עם רבין נמשכה שנים ארוכות. רבין לא שכח ולא סלח לקצובר על הפלת ממשלתו, ושמר לו טינה עזה על אף היחסים החמים שהיו ביניהם עד אז. אפילו במסיבות עיתונאים בשנות ה-80, כשקצובר שאל את רבין שאלה, היה רבין מרים עיניים אל התקרה ומשיב ביובש.
הפיוס ביניהם התרחש רק בסוף שנות ה-80. קצובר התלווה לסיור עם שר הביטחון דאז, רבין, בדרום. בשל הצורך למהר לביתו, ביקש קצובר מטייס מסוקו של רבין אם יש להם מקום פנוי לירושלים. הטייס השיב בחיוב. כשרבין עלה למסוק וגילה את קצובר בפנים, "פניו האדימו כסלק, והיה ניכר בו כי הוא רותח מזעם" - תיאר קצובר. הוא שתק והאווירה הפכה למתוחה, אך באמצע הטיסה, וללא התראה מוקדמת, הושיט לפתע רבין את ידו לקצובר ואמר: "מה שהיה – היה. צריך לחזור לתלם".
מלבד אותו אירוע יוצא דופן, היה קצובר ידוע בהקפדתו הבלתי מתפשרת על חוקי הצנזורה הצבאית. הוא היה מקפיד, "אולי אף יותר מעמיתיו בעיתונות הכללית, על שמירה מוחלטת של חוקי הצנזורה הצבאית – וללא משחקים". עמיתיו העידו כי העדיף לוותר על סקופים וידיעות בלעדיות אם חשש שהפרסום עלול לפגוע, ולו במעט, בביטחון המדינה. עמיתיו בעיתון 'המודיע' מציינים כי למרות הטכנולוגיה והאפשרויות לקבל 'פושים' וסיכומי דיון מוכנים קצובר לא התעצל - והיה מבין הבודדים שטרחו וכיתתו רגליהם למסיבות עיתונאים ולדיונים צבאיים כדי להיות במקום באופן רשמי, ו"לחוש את האווירה" באופן בלי אמצעי "כמו פעם".
בזכות מקצועיותו ואמינותו, זכה קצובר לאהדה רבה בצה"ל ובקרב גורמי ביטחון נוספים, והיה מוכר היטב בקרב שרי וראשי הממשלה לדורותיהם. הוא נחשב לעיתונאי "ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, כזה ששולט בחומר שליטה מלאה, אך מפרסם רק אחוזים ספורים ממנו".
ר' ישראל ז"ל התאלמן אך לאחרונה מרעייתו איטה ע"ה לבית מייזליש, שנפטרה לפני כ-8 חודשים בלבד. הותיר אחריו חמישה ילדים, נכדים וצאצאים. בנו, אריאל קצובר, עובד בלשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ).
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.