מי יזכה להתאכסן בו? שופץ "בית סלונים" מן המאה ה-19

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('4c750fce-820a-48f9-9595-c5ed30ae688d','/dyncontent/2025/2/2/4c398f9c-b3bd-4be1-b83a-5f97b268d58c.jpg',18989,'כתבה אפיקים',525,78,true,55066,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('4c750fce-820a-48f9-9595-c5ed30ae688d','/dyncontent/2024/11/10/9f6a8c9c-410e-4368-a166-280d5a7e90ff.jfif',18030,'שפע אייטם כתבה ',525,78,true,55066,'Image','');},15]]);})

מהמבנה העתיק שעבר שיפוץ ושימור, חולצו לא-פחות מ-36 מסגרות עץ מעוטרות שחלקן עברו שחזור ויוטמעו בגלריה המקומית

חזית בית סלונים | צילום: אוריאל שרשבסקי

"גם הדלים שבאומות לא טומנים ידם בצלחת": כך תיאר דוד ילין בי"ב בניסן תרנ"ט (1899), את תנופת הבנייה הארמנית בירושלים: "גם הארמנים, בני הגוי הקטן והדל שבאומות, אינם טומנים ידיהם בצלחת בבניין עירנו הקדושה. והנה המה מקימים עתה, כנגד גננו העירוני, שורה ארוכה של חנויות ובתים גדולים, תחתיים ושניים, נוספים על כל בניני הדירה והמסחר אשר הקימו בתוך העיר ומחוצה לה בשנים האחרונות".

בשלהי המאה ה-19, החלו הארמנים לרכוש שטחי קרקע נרחבים מחוץ לחומות ירושלים. חלק מהאדמות שנרכשו שימשו להקמת מבנים שונים, ואת השאר מכרו הארמנים ליהודים. בין השטחים שנרכשו על ידם היו קרקעות לאורך "שדרות הרצל" של ימינו, המובילות להר הרצל. 

אחד ממוקדי הבנייה החשובים שלהם היה ברחוב יפו, שם החזיקו במגרש עצום בשטח של "24 אלף אמה". על שטח זה הקימו שני בניינים שיועדו למסחר – חנויות, בתי עסק ומשרדים. 

$(function(){setImageBanner('dc7682e9-2a5a-4a0c-858f-8a74d5d6e462','/dyncontent/2024/11/10/9f6a8c9c-410e-4368-a166-280d5a7e90ff.jfif',18030,'שפע אייטם כתבה ',510,80,false,55190,'Image','');})

אחד המבנים המוכרים שנבנו על אדמות אלו היה בית מספר 19, אשר נחכר על ידי מר שמואל סלונים, שהרחיב את המבנה, הוסיף לו שתי קומות נוספות מעל הקומה הראשונה. בהתאם לכך, הבניין נקרא על שמו –"בית סלונים". 

100 שנה חלפו, ואתמול נחנך המבנה  ההיסטורי לאחר שעבר תהליך שימור ונפתח מחדש, במעמד ראש עיריית ירושלים שאף קבע את המזוזה בטקס המכובד.

טרם השיפוץ הנוכחי היו במבנה לא פחות מ-14 סוגי ריצופים, תקרה אקוסטית שהסתירה חלונות עץ לשימור, חוטים, תשתיות חשופות, מפגעים אדריכליים ועוד. פרויקט השימור המורכב כלל חשיפה מחודשת של אוצרות אדריכליים שהוסתרו במשך עשרות שנים. צוות השימור שיקם בתהליך רסטורציה שישה פתחים עגולים מרשימים ו-36 חלונות עץ ישנים פורקו מהבניין ועברו עיבוד אומנותי, כאשר 12 מתוכם ישמשו כמסגרות לתערוכה מתחלפת במסדרונות הציבוריים.

המבנה ישמש גלריה בפני עצמו וישולבו בו גם מיצגי קבע אומנותיים שיבטאו סיפורה של התרבות הירושלמית לדורותיה, ההיסטוריה והייחודיות של עיר הבירה עם הפעילות התרבותית העכשווית בה.

הבניין ההיסטורי שעבר מתיחת פנים משמעותית לאחר תהליך שימור ושיפוץ מוקפד, ישרת את מינהל תרבות חברה וספורט בעיריית ירושלים

בטקס אמר ראש העיריה משה ליאון: "בניין יפו 19 המשומר והמשופץ מסמל את מהות העשייה התרבותית בירושלים, חיבור בין מורשת העבר ליצירה החדשנית  ברוח ובעיקר בנשמה הגדולה שיש לירושלים בירתנו. אני מאחל לתושבי ירושלים ואורחיה שהמבנה המיוחד יביא לעושר תרבותי, שימורי והיסטורי".

להצטרפות לקבוצות ועדכוני "ירושלים החרדית" בוואטסאפ לחצו כאן

מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום [email protected]


$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('0335d92d-7d7d-4903-a173-e89bbe315a63','/dyncontent/2025/2/2/4c398f9c-b3bd-4be1-b83a-5f97b268d58c.jpg',18989,'כתבה אפיקים',525,78,true,55067,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('0335d92d-7d7d-4903-a173-e89bbe315a63','/dyncontent/2024/11/10/9f6a8c9c-410e-4368-a166-280d5a7e90ff.jfif',18030,'שפע אייטם כתבה ',525,78,true,55067,'Image','');},15]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה