המזרח הפרוע: ערביי ירושלים מתמכרים לאופיואידים - ומסכנים את כל העיר

שוק התרופות המסוכנות בישראל נמצא במרחק הקשה של מקלדת אחת. חיפוש פשוט בטלגרם אחר המילים "פנטניל", "פרקוסט" או "אוקסיקונטין" חושף עשרות ערוצים וקבוצות העוסקים במכירתן של תרופות מרשם ממכרות. מאחורי התופעה המדאיגה הזו עומד מערך מתוחכם של סחר בתרופות, שמרכזו במזרח ירושלים - כך על פי תחקיר מקיף של ארגון "שומרים", שפורסם בהרחבה ב-ynet.

האופיואידים, משפחת תרופות הכוללת את משככי הכאבים החזקים ביותר הקיימים כיום, תוכננו במקור להקל על סבלם של חולים סופניים. הפנטניל, למשל, חזק פי מאה ממורפיום בזכות יכולתו לחדור במהירות למערכת העצבים המרכזית. אולם בשנים האחרונות הפכו תרופות אלו לסם רחוב קטלני. בארצות הברית לבדה גרם השימוש באופיואידים למותם של קרוב למיליון בני אדם.

"במזרח ירושלים אנחנו רואים תופעה חריגה של אלפי צעירים, בני 20-18, שקיבלו במשך שנים ערמות של אופיואידים במינונים מטורפים", חושף בכיר בשירותי בריאות כללית, הקופה הגדולה במזרח העיר המשרתת כ-300 אלף מבוטחים. "ברור שהם לא לוקחים אותם, אלה כמויות שהורגות פיל. די ברור שזה למסחר".

הסיבה המרכזית לתופעה טמונה בשיטת מתן שירותי הבריאות הייחודית במזרח ירושלים. כ-40% מתושבי ירושלים (כ-400 אלף איש) הם ערבים המתגוררים במזרח העיר. בניגוד לשאר חלקי הארץ, הם אינם מקבלים שירותים ישירות מקופות החולים, אלא באמצעות עשרות זכיינים פרטיים.

"זה התחיל בשנות האינתיפאדה כשהיה קושי לקופות להיכנס לכל השכונות במזרח העיר", מסביר רופא המתגורר במזרח העיר וממלא תפקיד בכיר באחת מקופות החולים. "אז מצאו את השיטה הזאת, מתן שירות באמצעות זכיין, ועל הדרך השתחררו מהצורך לפקח על כל מה שקורה. חלק מהזכיינים הם רופאים שכבר לא מתנהלים כרופאים אלא כאנשי עסקים לכל דבר. חלק אחר לא קשורים בכלל לרפואה. יש אחד שהוא נהג משאית למשל, זו הרמה".

שיטת הזכיינות יצרה פרצה ענקית במערכת הפיקוח. הזכיינים, המקבלים מהקופות תשלום זעום של 70-80 שקל למבוטח לחודש, מנסים לחסוך בכל דרך אפשרית. חלקם מעסיקים רופאים ללא רישיון מהשטחים, משלמים להם שכר נמוך במיוחד, ומשתמשים בסיסמאות מזויפות כדי לרשום מרשמים.

"אני לא יכול לסרב לבן אדם שבא ומכתיב לי מה הוא רוצה", מעיד הרופא. "היו מקרים שרופאים קיבלו מכות ואיימו עליהם בנשק. לחלק מהמקומות האלה, בטח אלה שמחוץ לגדר כמו מחנה הפליטים שועפאט, גם המשטרה לא תיכנס".

התוצאה היא זליגה מסיבית של תרופות מסוכנות לשוק השחור. בטלגרם פורחות קבוצות למכירת אופיואידים, עם רווחים עצומים: קופסת פרקוסט שעולה 17 שקלים בבית המרקחת נמכרת ב-500 שקלים ברחוב.

"איבדנו שליטה על המצב", מודה מנהל אגף אכיפה במשרד הבריאות, ד"ר רוני ברקוביץ. "בשש השנים האחרונות חלה עלייה של פי 1.5 בהנפקת אופיואידים כשאין עלייה כה גדולה במספר החולים. השוק מוצף במרשמים מזויפים בכמויות אסטרונומיות".

משרד הבריאות מנסה להילחם בתופעה. במהלך 2023 חלה ירידה של 5% במספר המרשמים לאופיואידים וירידה של 12% בצריכה של אופיואידים חזקים. המשרד גם הודיע על כוונתו לבטל בהדרגה את שיטת הזכיינות במזרח ירושלים.

אולם המומחים מזהירים כי הידוק הפיקוח חייב להיות מלווה בפתיחת מסגרות גמילה נוספות. כיום פועלות בישראל רק 22 מסגרות סגורות עם כ-500 מיטות אשפוז בלבד, מספר זעום ביחס לצורך.

"אין כוונה להפסיק למטופלים את התרופה מהיום למחר", מדגיש פרופ' מתן כהן מכללית, "אבל חייבים להציע חלופות ושיקום. מערכת הבריאות עדיין לא מספיק גמישה בזרוע השיקומית הזאת".

בינתיים, הסכנה רק גדלה. "כשמישהו מתמכר לאופיואידים", מסביר רופא ממזרח העיר, "הוא מוכן למכור הכל - את המשפחה שלו, את הבית שלו - בשביל להשיג את התרופה". התופעה, שהחלה במזרח ירושלים, מאיימת להתפשט לשאר חלקי העיר ולערער את הביטחון החברתי בה.