15 שנה לטרגדיה הנוראית: 'אסון הרכבת' בו נספתה משפחת ברנשטיין ז"ל
19.08.25 / 16:12
האסון הבלתי נתפס: שלוש דורות ומשפחה שלימה שנמחקה ברגע אחד. המתנדב שהגיע ראשון: "לא שוכחים את האסון"
בחלקה הדרומית של הר המנוחות, ניצבת לה שורת מצבות דוממת שנושאת עליה את הפסוק: "מאת ה' היתה זאת, היא נפלאת בעינינו". כל מילה בפסוק רשומה על מצבה נפרדת, כך שאת הפסוק מרכיבות שבע מצבות. שבע מצבות שמספרות את סיפורן האילם של משפחת ברנשטיין.
את הטרגדיה הזו אי אפשר לשכוח. היה זה ביום שישי, כ"ה באב, ליד קיבוץ גת. רכבת פגעה בעוצמה בטנדר שעמד על המסילה, בו נסעו בני משפחת ברנשטיין שהיו בדרכם לשבת משפחתית בישוב קוממיות. יחלפו שעות, ועם היכנס השבת נודעו היקפיה של הטרגדיה. ההרוגים בתאונה היו שבעת בני משפחת ברנשטיין, תושבי העיר ביתר עילית מחסידות קרלין-סטולין.
ואלה שמותם: ר' אריה (43) ורבקה (41) ברנשטיין, שלושת ילדיהם הקטנים - יוחנן (16), חיה (14) ומרדכי-אהרון (9), בתם הגדולה מלכה (21), ובנה בן השנה וחצי של מלכה, שנקרא אף הוא מרדכי-אהרון. היא הייתה בשלבי הריון מתקדמים. למרבה הנס, מי שנשארו בחיים היו נהג המיניבוס ובעלה של מלי ואביו של מרדכי-אהרון התינוק, האברך הצעיר דוד גוטשטיין.
מי שהיה מהראשונים שהגיעו לזירה הנוראית, היה יוסי לנדאו, מתנדב זק"א. "הייתי בכביש 4, בכניסה לאשדוד. איך שקיבלתי את הקריאה 'משכתי' לשם", סיפר. "הגעתי מהראשונים. עוד טיפלתי בהם כשהם היו בחיים. ניסינו לעשות החייאה, לצערי הרב לא הצלחנו..."
"זה היה אירוע מאוד קשה", סיפר אז לנדאו. "יום וחצי לפני זה קיבלתי טלפון ממישהו מביתר, בשעה 2 לפנות בוקר, על אירוע מוות בעריסה. חיפשתי מתנדב שיעזור למשפחה כדי לטפל באירוע הזה, מיד עלה לי בראש את אריה שהיה מתנדב שלנו. אריה לא חשב פעמיים, אפילו שהערתי אותו משינה, ומיד קם לטפל באירוע הזה. לקראת הבוקר הוא הודיע לי 'יוסי הכל בסדר, השגנו וויתור מהמשטרה לנתיחה וקוברים את הפעוט'".
"למחרת", ממשיך לנדאו לגולל, "אני מגיע לאירוע הקשה הזה ואיך שראיתי אותו – אומנם לא הכרתי אותו אישית אבל לפי המסמכים ראיתי שזה הוא - נהיה לי שחור בעיניים. התעלפתי במקום. היה לי קשה מאוד להמשיך עם העבודה הקשה, עד שהגיעו כמה מתנדבים וסייעו לי.
"אני זוכר שצרחתי בקשר שיבואו מקסימום מתנדבים שיכולים להגיע. פשוט הייתי בהיסטריה. בדרך כלל אני לא ככה, אבל בגלל שהייתי עם אריה בקשר יום לפני זה והוא עזר לי וראיתי מי הבן אדם הזה – הייתי בהלם ובהיסטריה".
לנדאו ממשיך: "עשינו עבודה יסודית בזירת התאונה. כל העבודה הקשה. הבנו שיש משפחה בטנדר אבל לא ידענו את גודל האסון עד שהבנו שמדובר בכל המשפחה. ווידאנו שהכל יגיע לקבר ישראל ונשארנו שם גם אחרי שסיימנו לעבוד. לא יכולנו להתנתק. נשארנו שם כדי להתאחד עם המשפחה היקרה במשך שעות רבות. ככה עד לפנות בוקר".
"אם אינני טועה היו שם למעלה משלושים מתנדבים, כולנו נשארנו ולמדנו לעילוי נשמתם. כאילו מדובר במשפחה שלנו ובאמת מדובר באחד מהמשפחה שלנו. עד היום, כשמגיע היום הזה, קשה לי להמשיך בחיים", מספר לנדאו בכאב, "ראיתי אסונות, ראיתי הרבה מאוד מקרים קשים. חלק שהייתי קרוב אליהם בעצמי. אבל מהסיפור הזה נשאר לי מועקה בלב: איך שמשפחה שלימה שלא נשאר מהם דבר".
"איש של חסד"
בביתר עילית, בה התגוררה המשפחה ובה מוצבת עד היום מצבת זכרון לזכרם, התקשו להתאושש לאחר הארוע. "הוא היה כל כולו איש חסד והצלה, והתנדב גם בזק"א, "סיפרה תושבת העיר על ראש המשפחה, ר' אריה, שניהל את מכון הקריאה במסגרתו החדיר את תורת הקריאה לילדים רבים. "את כל העיר פה הוא החזיק. הם היו שכנים פשוט מדהימים. כל התלמידים פה בעיר שהוא הקים על הרגליים יודעים לקרוא בזכותו. כולם בבניין ידעו שאם קורה משהו - הוא יעזור. בתי יום אחד השתנקה, והוא רץ ועזר לה. כך הוא היה עם כולם".
"הוא היה מסתובב בשבת עם כיס מלא סוכריות", סיפר תושב אחר, "וכל ילד שעבר לידו קיבל. אחרי פסח הוא היה דופק על הדלתות של כל הבניין ומחלק לחמניות חמות. לפני יום צום הוא היה עושה אותו הדבר, ומחלק כדורי קל-צום. הוא עסק בשידוכים, והיה אדם שחי בשביל כל העולם ועשה הכל בהתנדבות, בין כל העיסוקים שלו".
"בסך הכל שליח"
כמה שנים לאחר מכן שוב נחשף הציבור הישראלי לאצילותה של המשפחה, והפעם בעקבות גזר דינו של הנהג שניצל בתאונה. הנהג הועמד למשפט והוגש נגדו כתב אישום על הריגה של שבעה בני אדם. על פי כתב האישום המקורי, עונשו היה צפוי להיות עד 21 שנות מאסר בפועל. עם זאת, בסופו של דבר נגזרו עליו 21 חודשי מאסר בלבד, וזאת בעקבות בקשתו של הניצול היחיד, ר' דוד צבי גוטשטיין, ושל בני משפחת ברנשטיין המורחבת ובראשם האב השכול, ר' אברהם ברנשטיין שיחי', שהסבירו שוב ושוב כי "הנהג היה בסך הכל שליח משמים ו'מאת ה' היתה זאת היא נפלא בעינינו'". המשפחה אף ביקשה מבית המשפט כי יתחשב בעברו הנקי של הנהג ובמצבה של משפחתו, ובעקבות זאת פחת עונש המאסר שאותו ביקשה התביעה להטיל עליו.
הסב אף אמר לבני משפחתו של הנהג כי "אתם כמו המשפחה שלי. מה שנגזר מהשמיים היה יכול לקרות לכל נהג ולכל בן אדם. הנה, הבן שלי צלצל אלי ואמר לי 'בוא איתנו' ואמרתי לו שאין לי כוח, אני אשם? בורא עולם לא רצה שאסע איתם".
"אין לנו שום דבר נגדכם. זה קרה משמיים. השם גזר גזירה. אתם לא אשמים. אם היה בכוחי להוציא אותו מהכלא הייתי עושה זאת", אמר הסב שהזמין את בני המשפחה שגרים בשכנותו, לפנות אליו בכל דבר שיצטרכו בכדי שהנהג יצא לחופשי.
כעבור מספר שנים נקרא מכון הקריאה אותו ניהל ר' אריה ז"ל על שמו, כאשר הוא פעיל עד היום בירושלים ובמסגרתו זוכים ילדים רבים מכל החוגים לקבל טיפולים מקדמים בתחומי הנחלת הקריאה.
להצטרפות לקבוצות ועדכוני "ירושלים החרדית" בוואטסאפ לחצו כאן
מעוניינים להגיב? לדווח? צרו איתנו קשר במייל האדום [email protected]
