תעלומת החותם העתיק: מי הוא יהועזר בן הושעיהו? ואיך הוא קשור לדוד המלך • צפו

חותם אבן נדיר ביותר ויוצא דופן מתקופת בית ראשון, בן כ-2,700 שנה, הנושא שם בכתב עברי קדום ודמות עם כנפיים, התגלה בחפירות רשות העתיקות ועיר דוד, בסמוך לכותל הדרומי, בגן הארכיאולוגי על שם דוידסון.

לדברי ד"ר יובל ברוך ונבות רום, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "החותם, העשוי אבן שחורה, הוא מהיפים שהתגלו אי פעם בחפירות בירושלים הקדומה ועשוי ברמה אומנותית גבוהה ביותר".

החפץ  - שנחרת בכתב ראי, שימש את בעליו כקמיע, ולחתימת מסמכים ותעודות. הוא בעל חתך קמור משני צדדיו, עם נקב מפולש לאורכו, כך שניתן היה להשחיל אותו על שרשרת ולתלותו על הצוואר.

במרכזו מתוארת בפרופיל דמות, ייתכן מלך, בעלת כנפיים, לבושה כותונת פסים ארוכה, הצועדת לימין. לדמות רעמת תלתלים ארוכים המכסים את העורף, ועל ראשה כובע - או כתר. הדמות מרימה זרוע אחת קדימה, עם כף יד פתוחה, אולי כדי לרמז על חפץ כלשהו שהחזיקה. משני צדי הדמות חקוקה כתובת בכתב עברי קדום - "ליהועזר בן הושעיהו".

החוקרים סוברים, כי החפץ, שעליו הופיעה, בתחילה, דמות הדמון לבדה, נתלה כקמיע על צוארו של אדם בשם הושעיהו, אשר היה בעל תפקיד בכיר במנהל של ממלכת יהודה. מתוקף סמכותו ומעמדו, הרשה לעצמו אותו הושעיהו להתהדר בחותם שעליו חרותה דמות מעוררת יראה - כזו המהווה סמל שלטוני. "נראה שהחפץ נעשה בידי בעל מלאכה מקומי, אשר ייצר את הקמיע בהזמנת בעליו. הוא הוכן ברמה אמנותית גבוהה מאוד", אומר הארכיאולוג והאשורולוג ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ מרשות העתיקות שחקר את החותם. ההשערה היא, כי עם מותו של הושעיהו, ירש בנו – יהועזר, את החותם, והוסיף לו את שמו ואת שם אביו משני צידי הדמות.

השם יהועזר מוכר מהמקרא (דבהי"א י"ב, ז') בצורתו המקוצרת - יועזר כאחד מגיבורי דוד המלך. כמו כן, בספר ירמיהו (מ"ג, ב'), נזכר אדם עם שם מקביל, עזריה בן הושעיה, שבו שני חלקי השם הראשון רשומים בסדר הפוך והשם השני מופיע בצורה המקוצרת. השם מתקשר מבחינת צורת הכתב לחותם שהתגלה והוא מתאים לתקופה זו.

לפי פרופ' רוני רייך מאונ' חיפה, השותף למחקר, "השוואת צורת האותיות והכתב לאלה של חותמות ובולות עבריות אחרות מירושלים מראה שבניגוד לחריתה המוקפדת של הדמון, חקיקת השמות על החותם נעשתה בצורה מרושלת: לא מן הנמנע שיהועזר עצמו, היה זה שחקק את השמות על החפץ".

שר המורשת, עמיחי אליהו, ברך על התגלית: "הממצא המרהיב והייחודי שהתגלה בחפירות רשות העתיקות ועיר דוד, פותח לנו צוהר נוסף אל ימיה של ממלכת יהודה בתקופת הבית הראשון והקשרים הבינלאומיים שהיא קיימה, ומציג את חשיבותה ומרכזיותה של ירושלים כבר לפני 2700 שנה. אי אפשר שלא להתרגש במפגש בלתי אמצעי כזה עם פרק בעברנו, בו בית המקדש עמד על תילו"