"להגן על הלומדים": כך נבלם המשבר הפוליטי בליל אמש

יש רגעים בפוליטיקה הישראלית שבהם המכונה הפוליטית פועלת כמו שעון שוויצרי מדויק - רק שהשעון הזה מתקתק בחושך, מאחורי דלתות סגורות, בשיחות לחש שקובעות את גורל המדינה. הלילה שעבר היה בדיוק כזה רגע.

בזמן שאזרחי ישראל הלכו לישון עם תחושה של כאוס פוליטי, שניים ניהלו את המשחק הדק והמורכב של הפוליטיקה הישראלית: סגן השר אורי מקלב ויו"ר ש"ס אריה דרעי. לא בגלוי, לא בוועדות הכנסת, אלא בחדרי הכוח האמיתיים שבהם נולדות ההחלטות.

מה שקרה הלילה הוא תזכורת נוספת לכך שהדמוקרטיה הישראלית פועלת בשתי רמות: הרמה הגלויה, עם הוועדות והנאומים והתקשורת, והרמה הנסתרת - זו שבה מתבשלות ההחלטות האמיתיות.

מקלב ודרעי, כל אחד בדרכו, הבינו שהפוליטיקה האמיתית היא לא על מה שאתה אומר בפני המצלמות, אלא על מה שאתה עושה כשהן כבויות.

המוטיב שהוביל אותם היה פשוט ומורכב בו-זמנית: להציל את לומדי התורה מכלא. זה נשמע פשוט, אבל בפוליטיקה הישראלית אין דבר פשוט. כל החלטה היא מטבע עם שני צדדים, כל פתרון יוצר בעיה חדשה, כל הצלה מחירה משלה.

מה שמרתק בסיפור הזה הוא לא רק התוצאה, אלא הדרך. הפוליטיקה הישראלית מיומנת במיוחד באמנות של הפשרה המורכבת - זו שבה כולם מרגישים שהפסידו, אבל איכשהו המערכת ממשיכה לתפקד. מקלב ודרעי הבינו שבמקום להילחם על הכל, עדיף להילחם על הדבר החשוב ביותר.

"זה קשה לעיכול, אך אלו היו הברירות שלנו", אומרים בסביבתם בתגובה לרשימת המגבלות הכלכליות שצפויה להיכנס לתוקף עם אישור החוק.

וזו תמצית הפוליטיקה הישראלית במשפט אחד. כולנו חיים עם החלטות שקשה לעכל אותן, כי הברירות האחרות היו גרועות הרבה יותר.

ומה יקרה במידה ולא תירשם התקדמות על פי הסיכומים שסוכמו בליל אמש? "שוט שליפת הצעת חוק פיזור הכנסת קיים ותמיד אפשר יהיה לשלוף אותו על ידי הגשת חוק באמצעות יהדות התורה", אומר הבוקר גורם חרדי.

בסופו של דבר, הלילה הזה מזכיר לנו שהפוליטיקה הישראלית, עם כל המורכבות והדרמה שלה, עדיין מצליחה להפיק פתרונות מתוך כאוס. לא תמיד הפתרונות מושלמים, אבל הפתרונות הללו מבוססים על גבולות הגזרה של הקווים האדומים של שני הצדדים ומאפשרים להמשיך הלאה.

זה בדיוק מה שחוללו אמש אורי מקלב ואריה דרעי.