העיר החרדית שצורכת הכי הרבה תאורת רחוב בישראל | והיכן ממוקמת ירושלים?

מי בראש? משרד האנרגיה פרסם את נתוני צריכת החשמל של 213 רשויות מקומיות בישראל, מהם עולה כי עיריית חדרה הפחיתה את צריכת החשמל שלה בכ־42% בהשוואה לשנה הקודמת — הירידה החדה ביותר מבין הערים הגדולות. הנתונים מתייחסים לצריכת החשמל של הרשות עצמה, ובראשם תאורת רחוב ונכסי עירייה כמו גנים, בתי ספר, מתנ"סים ומוסדות ציבור.

על פי הדוח, בשנת 2024 נרשמה עלייה כללית של כ־6% בצריכת החשמל ברשויות המקומיות לעומת 2023, מגמה שבמשרד האנרגיה מייחסים למלחמה. עם זאת, בין הרשויות נרשמו פערים משמעותיים: בעוד ערים מסוימות הגדילו את הצריכה, אחרות צמצמו אותה באופן ניכר.

מבין הערים הגדולות, הרצליה דורגה ראשונה בצריכת חשמל לתושב עם 218 קוט"ש לשנה, ואחריה ראשון לציון עם 215, כפר סבא עם 214 ותל אביב עם 208. מנגד, הרשויות עם צריכת החשמל הנמוכה ביותר לתושב הן ירושלים עם 93 קוט"ש בלבד, בית שמש עם 102, חולון עם 111 וחדרה עם 115 קוט"ש לתושב.

בני ברק צורכת חשמל בהיקף ממוצע של 143 קוט"ש לתושב בשנה — מעט מתחת לממוצע הארצי העומד על 150 קוט"ש — אך בולטת במיוחד בצריכת החשמל לתאורת רחוב. על פי הנתונים, צריכת התאורה בבני ברק עומדת על 942 מגה־ואט שעה לכל קילומטר רבוע, הגבוהה ביותר מבין הערים הגדולות, בפער ניכר מתל אביב המדורגת שנייה עם 529 מגה־ואט שעה לכל קילומטר רבוע.

במשרד האנרגיה הסבירו את הירידה החדה בחדרה ואמרו: "עיריית חדרה ביצעה בשנתיים האחרונות שני מהלכים מרכזיים: אחד, מעבר להתייעלות בתאורת הרחובות שלה והחלפת גופי תאורה ישנים וצרכנים כבדים בחשמל בגופי תאורה חסכוניים ויעילים אנרגטית. שתיים, העירייה ביצעה סקר מונים ושיוך של מונים ונכסים, מה שהעביר חלק מהצרכנים שלה לספקים אחרים. למשל, מקלטים שעברו לשימוש של עמותה שהעירייה לא משלמת את חשבון החשמל שלה".

עוד נמסר ממשרד האנרגיה: "פרסום המדד מגביר את השקיפות אל מול הציבור ומאפשר גם השוואה בין הרשויות המקומיות השונות. יחד עם זאת, חשוב לציין שמאפיינים חיצוניים שונים של הרשויות משפיעים על סך צריכת החשמל שלהן ועל תוצאות המדד, כגון אופן ניהול מוסדות חינוך, קיומה של תאורת ביטחון היקפית ועוד. כלי זה מאפשר לרשויות המקומיות למפות את צריכת האנרגיה בקרב הנכסים הרשותיים ולקבל החלטות מבוססות נתונים על צעדי החיסכון הנדרשים".