"לירושלמים יש חן מיוחד". יענקוש זילברמן סבור שהירושלמים "מושלמים"

כמה שנים בירושלים?

אני יליד ירושלים, ולא רק יליד ירושלים אלא – מצד אבי שליט"א – מתפאר גם בכך שאנו דור שמיני בעיר הקודש והמקדש. כיום אני בן 47 לאורך ימים ושנים, אב לחמישה, אם כי במשך 17 שנה מחיי שהיתי בשליחות בעיר קייב שבאוקראינה, שם כיהנתי כמנהל הקהילה היהודית וכגבאי בית הכנסת המרכזי.

כיום אני זוכה לחיות בירושלים, ואני עוסק בשלום בית והבאת שלום בין איש לאשתו, וכך גם בקאוצ'ריות כאשר במסגרת תפקידי זה אני זוכה להביא שלום בין אדם לחבירו ובין האדם לעצמו...

בנוסף, כידוע וכמפורסם, אני מוסר שיעורים רבים ועוסק ב'קירוב קרובים' – קירוב בחורים ואברכים, כשכיום אין זה סוד כי הדבר חשוב אף יותר מאשר קירוב רחוקים.

ירושלים בעיני היא?

ירושלים בעיני היא בדיוק כפי שהיא מכונה בספרי הקבלה, שם נכתב כי ירושלים היא אש, צפת – רוח, טבריה – מים וחברון – עפר. ואכן, ירושלים היא אש, פשוטו כמשמעו. כל אחד מהירושלמים שאני מכיר מסמל בעיני אש בוערת, להבת שלהבת. העיר מלאה ביהודים בוערים ונמרצים, ולדעתי – אין תופעה כזו בכל מקום אחר.

אין פלא שמכל השלוחים של חב"ד המפוזרים בעולם, המוצלחים שביניהם ואלו שמצליחים לחולל גדולות ונצורות בניגוד לכל סיכוי, הם בעיקר השלוחים שמקום מוצאם הוא מירושלים, וכירושלמים הם נשארים 'ירושלמים' בכל מקום בו יהיו...

ואכן, לא סתם אנו אומרים בתפילה 'וראה בטוב ירושלים', 'הפורס סוכת ישלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים', כי ירושלים היא מלשון שלימות. כל ירושלמי יש בו שלימות וחכמת חיים, המקום גורם. אני מתפלל יום יום בזכרון משה ואם יש לי חלישות הדעת, אזי כשאני רואה את המושלמות ואיך כל אחד משלים את השני אני מרגיש שמצבי טוב יותר.

בית הכנסת האהוב עלי?

ללא ספק, בית הכנסת שאהוב עלי הוא זה שהייתי שותף להקמתו – מדובר בשטיבל החסידי לצעירים ברח' שאול המלך, שזכיתי להימנות על מקימיו ולהניח את יסודותיו, ולכן יש לי קשר רגשי כלפיו. במקום זה אני מוסר שיעור מזה שנים אחת לשבוע, וההנאה הגדולה שלי היא לשבת במקום ולשמוע את קול התורה שממלא את ההיכל.

מקום קסום בירושלים?

מה השאלה בכלל? הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו ומקום שלא זזה שכינה ממנו מעולם. אני משתדל להגיע אל הכותל לפחות אחת לשבוע, בעיקר במוצ"ש אך לא רק, כשבכל פעם שאני מגיע לשם אני מוצא את עצמי מתבונן באבני הכותל ועיני אינן שבעות. האבנים הדוממות הללו, אבנים עם נשמה, מצליחות להקסים אותי בכל פעם מחדש.

מגיעים לעיר? אל תוותרו על:

קבר שמואל הנביא. במקום זה ישנה אווירה מיוחדת ושם תוכלו להתפלל ולהרגיש קרבת אלוקים.

 אך פרט לכך המקום – שמי שלומד נ"ך יצליח להבין את משמעותו – קסום ונפלא מכל היבט. כשתעמדו עליו תראו את כל העיר משתרעת למרגלותיכם, לצפונה ולמערבה, העיר החדשה והישנה, כשהנוף שאותו לא תוכלו לראות מכל מקום אחר משכר והמחזה מרהיב.

בלילות, המלצה שלי: תביאו לשם קצת אוכל וכלי נגינה, והארוע ילווה אתכם עוד הרבה אחרי...

סיפור מעניין שקרה לי?

לי קרו סיפורים רבים, אבל אספר דווקא סיפור שמסמל בעיני את העיר. אין זה סוד כי ירושלים מתאפיינת בהכנסת האורחים המפורסמת שלה. לכל אחד יש היכן להיות, היכן לאכול והיכן לישון. כאשר בנו את בית המדרש של סאטמר ברח' יואל, התחבטו הגבאים שביקשו למנוע את המצב שבו הומלסים רבים הגיעו לישון בבית הכנסת, והם החליטו לשלוח משלחת מיוחדת לרבי ה'דברי יואל' זי"ע במטרה לקבל הימנו אישור לסגור את בית הכנסת בלילות. הנימוק שבו בחרו לעשות שימוש הוא שהיות וחלק מאותם הומלסים עשו את צרכיהם במקום, הרי שהם פוגעים בקדושת בית המדרש ואין ברירה אלא לנעול את המקום בלילות ולמנוע מהם להיכנס...

שמע הרבי את הדברים, ועיניו החלו לזלוג דמעות: אוי, אמר, 'די קאלטע נעכט', הלילות הקרים של ירושלים... בו במקום הוציא הוראה מיוחדת שנהוגה מאז בכל בתי הכנסת של סאטמר, בכל מקום בעולם, לפיה יש להשאיר את ההסקה בבתי הכנסת מופעלת ובכל ימות החורף, 24 שעות ביממה, ואת הדלתות כמובן שאין לנעול 365 יום בשנה...

ואגב, אותו ר' יואל זכר צדיק וקדוש לברכה, היה נוהג לומר שלירושלמים יש חן מיוחד. "אלי מגיעים חסידים שנותנים לי כסף ומבקשים עצות. הירושלמים, לעומת זאת, נותנים לי עצות ומבקשים כסף"...