כך הפך אדם אחד את הסטטוס למעצמת חסד

לא מזמן, בדירוג הסטטוסים שמתפרסם אחת לתקופה, התברר כי הסטטוס של דניאל אשוש הגיע ליותר מ20,000 צפיות. זהו מספר שיא, אך מה שמדהים יותר הוא שהאיש שאמחורי הסטטוס, הצליח להפוך אותו למעצמת חסד שמגיעה להיקפים בלתי נתפסים.

יותר מ30,000 מוצרים עבור תחת ידיו, כשמתברר שאין לו גבולות. מקרר שאין לו שימוש בירושלים, יכול להגיע תוך שעות למי שזקוק לו בבני ברק, אך לא מדובר רק בגבולות גיאוגרפיים. במפעל החסד שלו שותפים חרדים וחילונים, אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים, שהפכו כולם בזכותו לאנשי חסד, הזוכים לסייע לאחרים באמצעות צעד קטן. במקום לזרוק מהבית מכשיר, רהיט או מוצר שאין בו שימוש, מפנים אותו באמצעות אשוש לסטטוס הנצפה ביותר וכך הוא מגיע תוך דקות (15 דקות לכל היותר), ליעדו.

מה שמדהים, שמאחורי כל האימפריה הזו עומד צעיר שבקושי מלאו לו שלושים. דניאל אשוש, שמצהיר כי "התחביב שלי הוא  לעשות כמה שיותר מעשי חסד, עם כמה שיותר יהודים". ואת התחביב הזה הוא מינף כשהוא מגיע להישגים בלתי נתפסים. 

היום, ערב יום כיפור, זהו הזמן לשמוע ממנו כיצד הכל התחיל, ומה אפשר ללמוד ולהעתיק ממנו כך ש'תעשיית החסד' תגדל עוד יותר....

 - אין זה סוד שהפכת לאימפריית חסד מהלכת. מתי ואיך זה קרה?

 למעשה, הכל התחיל כמעט מעצמו, בתקופת הקורונה. באותם ימים נכנסו רבים מתושבי העיר אשדוד, שבה אני מתגורר, לבידוד, לאחר שהעיר הוכרזה פעם אחר פעם כ'אדומה' (למי שזוכר...). ואז, משום מה, התחלתי לקבל שיחות טלפון. חברים, ולאחר מכן סתם יהודים, התקשרו וסיפרו שהם חשים מצוקה. הם נמצאים עם כמה ילדים בבית, והילדים 'מטפסים על הקירות' ומשוועים לתעסוקה. אולי אפשר לעשות עבורם משהו.

הבנתי שבמקום שאין אנשים עלי להיות איש, והחלטתי להתגייס. השגתי מפה ומשם משחקים, אותם הנחתי ליד הדלתות של המשפחות ה'מבודדות'. אט אט ההיקף הלך והתרחב, קבלתי המון פניות, ומצד שני גם הוצפתי – מי כעמך ישראל – בבקשות רבות מצד יהודים שביקשו להתגייס לעזרה והם תרמו משחקים. בהמשך התחלנו גם לחלק מצרכי מזון ואפילו ארוחות חמות, כאשר בעלי עסקים ובעלי חברות קייטרינג מהעיר תרמו את המוצרים והארוחות וכך יכולנו להגדיל את מעגלי העשיה.

לשמחתי, התברכתי בחברים רבים שכאשר פרסמתי בקבוצות את הצרכים, הם התגייסו וכך השתלבו רבים בתפקידים מגוונים. חלק השיגו מוצרים, אחרים השתתפו בחלוקה ודאגו להעביר את המוצרים ליעדים השונים. אפילו שמחת בר מצווה הצלחנו לערוך לילד שהיה סגור בביתו בשל הבידוד שנכפה על משפחתו, וכך, ממש בלי כוונה, גיליתי בוקר אחד שנוצרה כאן אימפריה...

מדהים. ואיך התפתחה מהעשיה הזו מערכת העברת ותיווך החפצים שכיום משגשגת?

זה התחיל בוקר אחד מ...לולים. הבוס שלי מתקשר אלי ביום אחד ומספר לי שמישהו תרם כמה לולים, ושואל אם יש לי מה לעשות עמם. הצעתי את הלולים למסירה, והתפלאתי שישנו ביקוש, וכך החלו הלולים לעשות את דרכם לכל ערי הארץ. בהמשך, היו כאלו שביקשו גם סלקלים, וגם אותם השגנו, ואז החלו להגיע הצעות בדמות רהיטים אחרים שהתברר כי הם נחו בבתים מבלי שיהיה בהם צורך, וזאת כאשר הם יכלו לשמח ולתת מענה לבתים רבים אחרים.

כך התחלנו לפרסם, וההצעות לצד הבקשות הלכו והתרבו. קיבלנו עמודונים, מיטות, ארונות, חלקם חדשים ממש וחלקם כאלו שהיו בשימוש אך היו במצב מצויין, ונדהמתי לראות פעם אחר פעם כיצד מה שמיותר לאדם אחד יכול להוות הצלה של ממש לאדם אחר.

באחד הימים, למשל, קיבלתי עדכון על חתן שעומד בפני חתונתו ואין לו מאומה. פרסמתי הודעה, ותוך זמן קצר, כמה שעות ממש, החתן קיבל את כל הריהוט בנוסף לבגדים, חפצים, מכשירי חשמל ומה לא. כך אירע גם עם כלה שביתה נשרף שבועיים לפני חתונתה. העליתי את הסיפור בקבוצה, ותוך פחות מיום היא קיבלה את כל הנדוניה שהיתה זקוקה לה לחתונתה, בנוסף לרהיטים ומוצרי חשמל.

אגב, בימי הקורונה מצאתי ייעוד מעניין למזנון שמשרת בעיקר את הציבור הכללי. מישהו תרם לי כמה מזנונים ואני תהיתי מה אעשה עם המזנונים הללו.

לפתע החלו לצוץ מנייני החצרות, והמזנונים הללו זכו לביקוש מדהים. כמעט בכל אחד ממנייני החצרות ברובע ז' או ו' נראו המזנונים שהועברו על ידי, כשהם משמשים כארונות ספרים ואפילו כארונות קודש מאולתרים. בהמשך, היו כמה מנייני חצרות שהפכו למניינים קבועים, ועד היום ניתן לראות בהם את אותם מזנונים שמשמשים לאיחסון ספרי קודש.

מאיפה מגיעות התרומות?

מכל עבר. מדהים לגלות כיצד יהודים מכל גווני הקשת שמחים ומבקשים לתרום. אני מקבל רהיטים מחנויות, בעלי חברות, מוסדות, אנשים פרטיים, ואפילו מגופים צפויים פחות. מגיעים אלי מכשירי מיני בר, עגלות, אופניים, והכל הולך תוך כמה שעות כשהם מגיעים אל היעד.

"לאחרונה, למשל, קיבלתי עשרות עמודונים מאסיביים. תרמתי אותם למישהו והוא ביקש לברר מאין הגיע העמודונים. לא הבנתי מדוע הפרט הזה מעניין אותו כל כך, אך בסופו של דבר התברר כי ההוא זיהה את מקורם של העמודונים (מצורפת תמונה למטה), שקודם לכן היו ממוקמים באחת המחלקות המסווגות של גופי הבטחון. לאחר שהעמודונים סיימו שם את תפקידם, הציע מי שהציע להעבירם לגמ"ח וכך הם הגיעו אלי.  

כמה חפצים הועברו על ידך, יש לך הערכה כשלהי?

לדעתי, אני יכול להעריך שרק בשנה הראשונה הועברו על ידי לא פחות מ11,000 חפצים, בהם ריהוט, מכשירי חשמל כמו מכונות כביסה ומקררים, ועוד, ומאז המספרים כבר הוכפלו לפחות פי 3. אבל החפצים הללו, עם כל חשיבותם, אינם הכל. מה שמיוחד בעיני זו ההירתמות של עם ישראל.

"אני עובד עם עשרות יהודים שמסוגלים להירתם לכל קריאה, אם רק יהיה צורך. די בבקשה שתעלה בקבוצה ופתאום אני מוצף בבקשות מצד יהודים רבים שמבקשים לסייע, לקחת, לתת, לעזור במה שרק אפשר, וזה מרגש בכל פעם מחדש. בזמן שבו היתה אשדוד תחת מטח טילים באחד הסבבים הקודמים (מי האמין אז שתחלוף רק שנה אחת ולפתע אשדוד תהפוך לאיזור בטוח בעוד בכל הארץ מושמעות אזעקות) פניתי - זה היה ביום שישי - לתושבים מכל ערי הארץ שמוכנים לארח תושבים. היה מפתיע לגלות כיצד תוך שעה אחת! קיבלו תושבים הזמנות שהגיעו מכל ערי הארץ. היו כאלו שהועמדו לרשותם וילות מפוארות כולל אירוח מלא, והכל בבוקרו של יום שישי...

פרט לכך הצלחנו כבר לתווך ספרי תורה, ארונות קודש, ואפילו לארגן ארועי שבע ברכות מהרגע להרגע למי שהיה זקוק לכך. ועוד לא דיברתי על מיזם 'שלישי בחסד' שבו העליתי בכל שבוע, ביום שלישי, בקשות של בעלי עסקים שהסכימו לתת שירות חינם  אם לחיילי מילואים, אברכים, מפונים, כשהיו מהם שקיבלו מוצרים או שירותים בעלות של אלפי שקלים, חינם אין כסף.

"ואגב, מכאן תצא הקריאה: כל מי שמבקש לעשות חסד עם יהודי אחר, שיבוא אלי. אנו כבר נמצא את הדרכים לסייע לו לסייע לאחרים...

מה הם התחביבים שלך?

איני יודע מה הכוונה תחביב, אך אני יודע דבר אחד: אין לי סיפוק גדול יותר מזה שאני יודע שזכיתי לעשות היום חסד עם יהודי, גם ובעיקר אם הוא אינו מכיר אותי. אם חתן שגר בגדרה קיבל היום סיוע מהגמ"ח מבלי שהוא ידע את שמי בכלל, אני יכול ללכת לישון מרוצה. כי זו התכלית כפי שאני רואה אותה: לסייע לכל אחד, במה שאפשר, כמה שרק אפשר.

שאיפות ישנן?

בודאי. להגדיל כמה שיותר את מערך ההפצה והסיוע, כך שלא יהיה אחד שיפנה והוא יקבל תשובה שלילית. כל מי שרק יגיע עם בקשה לעזרה, אמור לקבל את העזרה, גם ובעיקר מפני שישנם כל כך הרבה יהודים שרק רוצים לעזור. כל מה שצריך לעשות הוא רק לחבר בין אותם יהודים צריכים עזרה לאלו שיכולים לעזור להם, ובכך נביא ישועה.