“הרגשתי שאני דורך ברחובות העיירה”: ישראל פיגא והאוסף המטלטל מפולין

לפני מספר שנים, באופן כמעט בלתי צפוי, הגיעה אל ישראל פיגא פנייה ממשפחה פולנית מבוגרת מהעיירה Tomaszów Mazowiecki, המרוחקת זמן קצר בלבד מפיעטרקוב שבפולין  אזור שהיה לפני המלחמה מרכז יהודי וחסידי שוקק חיים. בני המשפחה סיפרו כי במשך עשרות שנים נשמרה בביתם ספרייה עתיקה מתקופת מלחמת העולם השנייה, ובה מאות ספרים שנאספו מבתי יהודים ומבתי מדרש באזור בתקופת הכיבוש.

מה שהחל כשיחה אקראית, הפך במהרה למסע ארוך, מורכב ורגשי שנמשך שנים. בתחילה הביעו בני המשפחה רצון למכור את האוסף, אך בהמשך חזרו בהם. חלק מהאחים התנגדו נחרצות למכירה, אחרים חששו מהוצאת הפריטים מפולין, והיו ויכוחים פנימיים סביב הערך ההיסטורי והרגשי של הספרייה.

“הרגשתי מהרגע הראשון שלא מדובר בעוד עסקה”, מספר פיגא, “אלא באוצר יהודי בעל נשמה”.

לאורך הזמן נמשך משא ומתן דיסקרטי ועדין, שכלל אינספור שיחות, פגישות ותיווכים מול בני המשפחה. “היה צריך לשכנע כל אחד מהאחים בנפרד. הבנתי שהם מחזיקים במשהו שהם עצמם לא באמת יודעים להעריך”.

כאשר הושלמה העסקה לבסוף, הגיע השלב המרגש באמת.

“ישבנו בביתם אני והצוות שלי  אנשים משוגעים לדבר, חובבי עתיקות והיסטוריה יהודית  במשך שעות ארוכות”, משחזר ישראל פיגא. “פתחנו ארגזים ישנים, עלינו לבוידעמים אפלים, נברנו במדפים שלא נגעו בהם עשרות שנים. ככל שהעמקנו, הרגשנו כאילו אנחנו פוסעים מחדש ברחובות העיירה היהודית שנמחקה”.

לדבריו, התחושות היו מטלטלות:

“זה היה עצוב ושמח כאחד. מצד אחד אתה רואה עולם שלם שנחרב  אבק, דפים מתפוררים, ספרים שחלקם היו מחוררים מתולעים בצורה שהיה קשה אפילו לזהות מהו הספר המקורי. חלק מהכריכות כמעט התפוררו בידיים. ומצד שני, אתה מבין שהדברים הללו שרדו את אירופה הבוערת והצליחו להגיע שוב לידיים יהודיות. יש בזה משהו מצמרר”.

במהלך המיון התגלו בין המדפים ספרי קודש נדירים ביותר, חלקם בעלי ערך היסטורי וכספי עצום, לצד ספרים פשוטים יותר שנשאו בעיקר ערך רגשי וסיפרו את סיפורה של יהדות פולין שנכחדה:

* סידורי תפילה ישנים עם שמות ילדים שנכתבו בכתב יד לקראת בר־מצווה.
* מחזורי ימים נוראים עם כתמי שעווה עתיקים מבתי כנסת בפולין.
* כרכי גמרא בלויים עם חותמות של קהילות יהודיות שנחרבו בשואה.
* ספרי חסידות פשוטים שהודפסו בעיירות קטנות במזרח אירופה ונשמרו במצב ירוד.
* עותקים ישנים של ״בני יששכר״, ״אור המאיר״ ו״דגל מחנה אפרים״.
* ספרי שאלות ותשובות נדירים מבתי דפוס יהודיים בפולין וגליציה.
* ״נועם אלימלך״ במהדורה מוקדמת נדירה במיוחד.
* ״מאור ושמש״ בדפוס ראשון.

לדברי ישראל פיגא, לצד הפריטים שניתן להזכיר, נמצאו באוסף גם ספרים נדירים ויקרי ערך נוספים  חלקם בעלי חשיבות היסטורית יוצאת דופן  אך בשלב זה הוא מעדיף שלא לפרט אודותיהם בפומבי.

אך הרגע המטלטל ביותר הגיע כאשר התברר שחלק מהספרים נשאו חותמות דהויות של שטיבל חסידי אלכסנדר  אותו בית חסידים שבו נהג סבו להתפלל באירופה שלפני המלחמה.

“כשראיתי את החותמת פשוט קפאתי”, מספר ישראל פיגא. “פתאום הבנתי שהספרים האלה עברו מסע בלתי נתפס דרך השואה, נדדו בין אנשים ומדינות, ובסוף הגיעו אליי. עבורי זה כבר לא אוסף זו סגירת מעגל”.

לדבריו, למרות שישנם פריטים באוסף ששווים עשוי להגיע לסכומי עתק בקרב אספנים ובתי מכירות בינלאומיים, אין לו כל כוונה למכור אפילו ספר אחד.

“הספרים האלו לא יגיעו לשום מכירה פומבית”, הוא אומר. “יש דברים שהם מעל כסף. אלו שרידים אחרונים של עולם יהודי מפואר שנחרב  ועכשיו הם חוזרים הביתה”