"לא מפסיקה לרוץ". האשה החרדית שתרוץ במרתון ירושלים  

רצה אל היעד: "העובדה שאני טובה בריצה היא מתנה מהקב"ה", כך אומרת הגב'  ביטי דויטש, אישה חרדית ואם לחמישה, שמתהדרת בתואר שנחשב נדיר במגזר החרדי:  דויטש היא רצת מרתון שזכתה ארבע פעמים באליפות ישראל. כרגע היא מתאמנת לקראת המרתון שיתקיים בלוס אנג'לס בעוד כ4 שנים, אך על הדרך היא תרוץ במרתונים נוספים, ביניהם ב'מרתון ירושלים' שיתקיים בבירה בעוד כחודש.

דויטש, בת 35, הייתה אלופת ישראל במרתון ארבע שנים רצופות (2019־2022). היא עלתה לארץ מארצות הברית כשהייתה בת 20, וכיום גרה במושב נווה מיכאל, דרומית לבית שמש, נשואה למיכאל, מתכנת במקצועו. לבני הזוג חמישה ילדים בגילים 7־14.

דויטש, כך נכתב בכתבה שפורסמה עליה ב'מעריב' לקראת הסרט שהופק על חייה, 'רוצי אמא',  עובדת בארגון Aish המסייע לסטודנטים יהודים בארצות הברית להתמודד עם תופעות אנטישמיות. אך במקביל היא מחזיקה בקריירה של מרתוניסטית.

איך היא הגיעה לכך? מסתבר שהיא פשוט חיפשה דרך להשיל משקל. "הייתי בת 26, אחרי לידה רביעית, ופשוט רציתי לרדת במשקל. התחלתי לרוץ באופן ספונטני, אחרי שלא זזתי שש שנים. רציתי להתמיד, אז אמרתי לעצמי שאם אני אתמודד במרתון, זה יחייב אותי להתאמן. בהתחלה הייתי יוצאת לאימון ארבע פעמים בשבוע. היום אני רצה כל יום במשך שעה וחצי־שעתיים".

 "ספורט הוא התרפיה הכי טובה", היא אומרת. "המשכתי לרוץ בכל תקופת המלחמה, זה מועיל לבריאות הנפש. עכשיו גם התחלתי להתאמן בליגה של 'אתלטי הנגב'. יש שם ילדים מבארי, מכל הקיבוצים בעוטף, ואני רואה עד כמה ספורט הוא חשוב. מבחינתי, העובדה שאני טובה בריצה היא מתנה מאלוקים. אני עובדת קשה בשביל זה, אבל הכל מאלוקים כדי להיות נציגה של עם ישראל בעולם".

עם זאת, על אף שהיא רצה, והרבה, היא אינה רומסת את העקרונות עליהם חונכה. "קודם כל, נושא הבגדים", היא מסבירה. "אני תמיד לובשת בגדים צנועים, רצה עם כיסוי ראש, עם חצאית ושרוולים. ידוע שזה פוגע לי בזמנים, אבל אני לא מוותרת על כך".

גם על שמירת השבת דויטש אינה מתפשרת, כמובן, והדבר מנע ממנה השתתפות בכמה תחרויות בינלאומיות חשובות. "למשל, באולימפיאדת טוקיו 2020 הזיזו את היום של מרתון הנשים מראשון לשבת. בגלל זה החלטתי שאני לא טסה להתחרות שם", היא מספרת. "באליפות העולם באתלטיקה שהתקיימה בדוחא, בירת קטאר, ב־2019, מרתון הנשים נפל על ליל שבת, וגם לא טסתי. כך קרה גם באליפות העולם בבודפשט, הונגריה, ב־2023".

ובראיון שנערך עמה היא מבהירה שהיא אינה רואה בכך כל הקרבה. "זו אכן הבחירה שלי, ואני מסתכלת בעיקר על מה שאני לוקחת עימי לעולם הבא. מבחינתי, שבת היא המצווה הכי חשובה. עבורי זה גם ניצחון, שאני מצליחה לשמור על השבת. נכון שמצד אחד זה לפעמים מאכזב ומעצבן שאין שום דרך לאפשר לספורטאים שמקפידים עלדתם להשתתף, אבל בסופו של דבר, בעיניי, השבת היא המנצחת".

אך לא מדובר רק על ריצה. הריצה רק מסמלת את הנחישות והמוטיבציה בהן התברכה. "אני אוהבת לדחוף את עצמי, סקרנית לגלות את הפוטנציאל שלי, וזה נותן לי כל הזמן מוטיבציה. אני גם מקבלת המון סיפוק מהידיעה שאני משפיעה על נערות ונשים בכל העולם".

"זו הפעם הראשונה שלבנות יש דוגמה של אישה דתייה חרדית שעוסקת בספורט כמקצוע, וחשוב לי להעביר את המסר שלא צריך לוותר על החלומות, שאפשר לעשות כל מה שרוצים בלי לוותר על הערכים שלך", היא מסכמת. "אני מאמינה שכל אחד יכול לשמש השראה, והאחריות שלנו היא למצוא מה התפקיד שלנו בעולם הזה, מה נהדר בנו ומה החוזקה שלנו. מאז שהתחלתי לרוץ אני מקבלת מכתבים ומסרים חיוביים מכל רחבי העולם וזה לימד אותי שספורט הוא גשר אמיתי לשבור מחסומים בין אנשים. ואם בסופו של יום אנשים מקבלים ממני השראה זה נהדר, אבל אני קודם כול עושה את זה בשבילי, כי בצורה הזו אני מציגה את הגרסה הכי טובה של עצמי".