הנזיר שראה כוכבים: סיפורו של המגדל המסתורי שליד עין כרם

מזה עשרות שנים, שהמבנה בן 2 הקומות שנבנה באמצע שום מקום, בין הישוב 'אורה' לשכונה הירושלמית הוותיקה והציורית עין כרם, מצליח לשלהב את דמיונם של ילדי האיזור. סביב המגדל הישן והנטוש ריחפו שמועות שרק הוסיפו להילת המסתורין סביבו. היו שסיפרו כי המגדל נבנה בידי נזיר שביקש להתבודד בחורשה הירושלמית, כפי שהיו שטענו שהוא הוקם בידי הצבא העות'מני לשם שמירה על האיזור. כך או כך, הסיבה האמיתית לשמה נבנה המגדל שהלך והתפורר לא פורסמה מעולם.

רק השבוע, לאחר שפורסמה החלטת הוועדה לשימור אתרים בעיריית ירושלים לפיה  הכניסה לרשימת השימור העירונית את "מגדל קפוסטין" בן 150 השנים והכריזה עליו כאתר היסטורי מוגן, פורסם גם סיפורו של המגדל כשמטבע הדברים הסיפור גרם לאכזבה מסויימת. בסך הכל, כך מתברר, לא נוצרו סביבו לא אגדות גבורה וגם לא מיסטיקה. הוא הוקם בכלל למטרה אחרת, מדעית – לשמש כמצפה כוכבים...

עם זאת, כמו כל אגדה אורבנית, גם באגדות שנוצרו סביב המגדל היה שמץ של אמת. המגדל נבנה אכן בידי נזיר. הוא הוקם בשנת 1873 בידי אנטונין קפוסטין, איש דת רוסי, ולא סתם איש דת: מדובר במי שנחשב לדרג הבכיר של הכמורה הרוסית בעיר. הוא זה שניהל  את המיסיון הרוסי בירושלים, וביוזמתו בנתה הכנסייה הרוסית מוסדות דת רבים, בהם כנסיות בהר הזיתים, חצר סרגיי (מגרש הרוסים) ועין כרם.

אך בשונה מיתר המבנים אותם בנה ואשר שימשו למטרות מסיון ודת, את המבנה הזה,  שניצב בתוך חורש בין עין כרם למושב אורה, הוא בנה למטרה שונה. המבנה שימש כמצפה הכוכבים הראשון בירושלים וכונה על ידי אנשי הכנסייה הרוסית "המגדל המדיטרני", משום שניתן היה לראות ממנו, בשעתו, עוד בטרם נבנו רבי הקומות באיזורים המקיפים אותו, את הים התיכון.

מתברר כי קפוסטין (1894-1818), או בשמו המלא 'הארכימנדריט אנטונין קפוסטין', איש הכנסייה הפְּרָבוֹסלַבית הרוסית, לא היה סתם מנהל. הוא ניחון בידע רב ונרחב, כאשר בין היתר הוא גם היה חוקר אסטרונומיה שמחקריו הנודעים עסקו בתחומי השפות העתיקות, הארכיאולוגיה והאסטרונומיה. את המגדל  יזם לצורך תצפית על הכוכבים, כשסביר להניח כי כמי שליווה בפועל את בנייתן של כמה מהכנסיות הגדולות בירושלים, לא היו חסרים לו משאבים. כך שאת פרוייקט הקמת המצפה, ששימש אותו בזמני הפנאי, הוא יכול היה לממן מהקופה הקטנה שעמדה לרשותו...

הקמת המצפה, שמהווה חלק ממתחם מוסקוביה - מנזר גורני בעין כרם, עוררה בשעתו עניין רב. אחרי הכל, מדובר ככל הנראה במצפה הכוכבים הראשון שהוקם בירושלים, ויתכן שהוא אף מחזיק בתואר המצפה הראשון שהוקם בשטחה של ארץ ישראל המודרנית. אך לא היה מדובר רק במצפה. מסתבר שהמיודענו הנזיר קפוסטין לא היה סגפן, אלא הוא דאג עבורו לתנאים נוחים. מדובר במבנה אבן בן שתי קומות ובעל גג שטוח, שגובהו כ-10 מטרים ורוחבו כ-4 מטרים. הוא שמור היטב וכולל קמרונות פנימיים (כיפות שאופייניות לבנייה בתקופה העות'מאנית). לצידו בורות מים פעילים, טרסות אבן ואפילו גת חצובה בסלע שבה השתמשו להכנת יין.

אך למרות עברו המפואר וייעודו הבלתי שגרתי, בסופו של דבר נעלמה מהמגדל ההילה המדעית שאפפה אותו, והוא שימש ברבות השנים למטרות מגוונות. חיילי הצבא הטורקי ולאחר מכן חיילי הבריגדה הבריטית ביקשו לנצל את יתרונו של המגדל שניצב על גבעה השולטת על מרחב ענק, והם הפכו את המגדל למגדל שמירה בו  השתמשו למטרות תצפית צבאית, הן בימי מלחמת העולם הראשונה והן בשנייה. בהמשך, היו אלו כוחות צה"ל שהתמקמו במגדל בימי במלחמת העצמאות והם עשו בו שימוש לצורכי הגנה ותצפית מול חיילי הלגיון הערבי.

בימים אלו, מכל מקום, זוכה המגדל לעדנה. הוועדה לשימור אתרים החליטה להכיר בו כאתר שימור, כאשר המשמעות היא שלא ניתן יהיה להרוס את המבנה והוא יוכל לשמש "לנד מארק" במסלולי הליכה וטיול, בזכות מיקומו הנטוע בין כמה ממסלולי ההליכה הנאים שמקיפים את ירושלים. בוועדה לשימור אתרים מציינים כי" המגדל מהווה עדות לתקופות שונות בתולדות ירושלים. בין היתר שימש המגדל את הבריגדה הבריטית במלחמת העולם הראשונה ואת כוחות צה"ל במלחמת העצמאות לצורכי הגנה ותצפית; וכן שימש מגדל תצפית במלחמות העולם הראשונה והשנייה".

מי שהיסב את תשומת לב הוועדה למבנה הנטוש היה לא אחר מאשר סטודנט צעיר שגילה את האתר והוא תהה למראה שממונו והעובדה שהוא הוזנח ונעלם. שרון דינור, הממונה על השימור בעיריית ירושלים, מספרת כי "פנה אלינו סטודנט מהמחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטה העברית שנתקל בסיפורו של הנזיר, שהיה חובב אסטרונומיה ובנה לעצמו למעשה את מגדל התצפית. הסיפור עצמו נשכח בדפי ההיסטוריה, אבל מדובר בנקודה שמטיבי לכת מכירים. על פי הערכות, בירושלים יש למעלה מ-10,000 מבנים היסטוריים ובכל פעם נחשפים עוד ועוד סודות מהעבר".

או  כפי שמגדיר זאת ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "הכרזת מגדל קפוסטין כאתר היסטורי מוגן היא צעד נוסף בשמירה על ההיסטוריה והמורשת של ירושלים. ההחלטה להכניסו לרשימת השימור העירונית נובעת מהבנה כי מדובר באוצר היסטורי ייחודי שיש לשמרו לטובת הציבור. המגדל הוא עדות חיה לתקופות שונות בתולדות העיר, ואנו גאים לשמר אותו לדורות הבאים".

אך גם אם המבנה יזכה לשימור, לייעודו הוא כבר לא ישמש. בעצם, ספק רב אם קפוסטין עצמו הצליח 'לראות כוכבים' מהתצפית, שכן כמה עשרות שנים לאחר שקפוסטין בנה את המגדל, ב1956, הוקם בשטחה של האוני' העברית בירושלים  ה'פלנטריום' - 'מצפה הכוכבים' הרשמי, שנחשב לראשון בירושלים. הפלנטריום, שהוקם במימון משפחת ויליאמס, ממנהלות בנק אפ"ק (לימים בנק לאומי), אף החזיק לימים בטלסקופ ייחודי – זה ששימש את המדען אלברט איינשטיין בכבודו ובעצמו.

עם זאת, כנראה שבירושלים לא ידעו לכבד את האסטרונומים, לדורותיהם, שכן גם הפלנטריום המודרני אינו זוכה לכבוד המגיע לו.גם הוא ננטש והוזנח, ועם הזמן הוסב המבנה דמוי הכיפה למשרדי האוניברסיטה (האגודה לאסטרונומיה ניהלה בשעתו תביעה משפטית נגד האוניברסיטה, אך האוניברסיטה זכתה והמבנה נותר ברשותה). בהמשך ננטש המבנה לחלוטין והוא היום מעלה חרולים וקמשונים.

אולי כעת, לאחר שמגדל קפוסטין זכה לעדנה, תכיר עיריית ירושלים גם בחשיבותו של הפלנטריום שאף הוא הידרדר לתהומות הנשיה, והיא תחלוק גם לו את הכבוד וההכרה המגיעים לו.