"הייתי שם אתמול, ואני מקנא במי שיחווה בהמשך" | צפו בבנייני האומה 'עפים' לשמים
08.12.25 / 22:16
כתבנו השתתף לראשונה בחייו במופע 'צמאה' בבנייני האומה • החוויה העוצמתית הותירה אותו (כמעט) בלי מילים
'צָמְאָה'? צָמְאָה! השתתפתי לראשונה במופע של 'צמאה', ומה אומר לכם? אני מקנא במי שעדיין לא חווה את החוויה העוצמתית, המלהיבה והמרוממת הזו. אתמול הגעתי, יחד עם אלפי יהודים, לאחד מסדרת המופעים המרכזיים של 'צמאה', המתקיימים כמדי שנה לקראת 'חג הגאולה וראש השנה לחסידות' י"ט כסלו - בבנייני האומה בירושלים.
אנרגיות שיא כבר מצלילי הפתיחה
אני לא חב"דניק, וכך גם רבים מן המשתתפים: בחורי ישיבות ליטאיים, כלל חסידיים, מחסידויות אחרות, דתיים לאומיים, מסורתיים ונראה לי שאפילו כמה חילוניים היו בקהל. כולם-כולם הרגישו שווים, ובעיקר נרגשים.
רבות שמענו על מופעי 'צמאה', שהם "משהו אחר לגמרי"; והפעם החלטתי לחוות את האירוע באופן אישי. מה אומר ומה אדבר? זו באמת חוויה מיוחדת לחלוטין. אחרת מכל מופע זמר אחר. כבר עם הצלילים הראשונים, הקהל כולו היה על הרגליים, ובמשך שעתיים תמימות – אלפי המשתתפים לא פסקו מלרקוד. עד כדי כך, שבסיום המופע תהיתי: בשביל מה צריך בכלל כסאות באולם...
האנרגיות, החשמל באוויר, האש המוזיקלית והלהט המלהיב – סוחפים, עד כי אינך יכול להישאר אדיש. לשבת בכסא במצב כזה, זו פשוט אינה אופציה. אתה גם ממקומך ונסחף עם שכניך, אם אם אינך מכיר אותם אישית. כתף אל כתף, יד אל יד, והרגליים פשוט רוקדות עם הקצב.
והקצב, או-הו הקצב.
למרות שלאורך כל המופע, שעתיים תמימות כאמור, השירים המבוצעים הינם אך-ורק שירי קודש, ניגוני מופת שיסודותיהם בהררי קודש; למרות כל זאת, הקצב והניגונים מלכדים את הציבור כולו בריקוד מרומם ומרגש.
את המופע פתחה כוריאוגרפיה מושקעת, שהטמינה מאחורי 'מגדלי מבצר' מדומים, את 4 האומנים שעוד מעט-קט יפציעו וילהיבו את הקהל: ר' אברמל'ה פריד – ענק הזמר החסידי, שכמובן מגיש את ניגוני חב"ד באותנטיות וירטואוזית מפעימה. לצדו הטנור הנודע מוטי שטיינמץ; הזמר עקיבא תורג'מן וגם איש המילים והמנגינות: בניה ברבי, שמופיע כאן עם כובע גדול מעל הקוקו הבלתי-נפרד, ובאופן מפתיע עם ציצית גדולה שכנפותיה מתנפנפות בצורה מופגנת לכל עבר.
מכאן, ניתן לרפרטואר המצולם – לדבר, ובעיקר להרקיד:
משירי שמחה מקפיצים, דרך ניגוני האדמו"רים המרגשים, עבור בניגון ארבע-בבות המבוצע על ידי שטיינמן בעומד על בימה עגולה במרכז האולם, וכלה בסט שירים שכולם ערגה, שמחה והודיה.
בין השירים, מפציעים גיבורים שליוו אותנו בתקופת המלחמה בשנתיים האחרונות, דוגמת הרב דוד זעירא – שליח חב"ד בקמפוסים בירושלים, שבאופן מחריד איבד את שתי רגליו מפיצוץ רימון, ביום המילואים האחרון שלו בסוריה. האמונה הבלתי מתפשרת של הרב זעירא, לא הותירה עין יבשה.
המעברים בין השירים, לצד הכוריאוגרפיה המושקעת, בשילוב התזמורת המדהימה וההפקה המרהיבה, גרמו לכולנו לרקוד ולהתרגש – כמו שלא חווינו מעולם.
רק חסרון אחד: המופע בן-השעתיים הסתיים מהר מדי. תנו לנו עוד שעה כזו, ונהיה ממש-ממש מרוצים.
