חוויה ירושלמית: ארנונה כמו בסביון, לכלוך כמו במעברה / מכתב נזעם  

הידיעה על השינויים הצפויים בתשלומי הארנונה, גרמה לאחד הקוראים, ש' הילברון, לעשות מעשה. במכתב שהוא משגר למערכת 'ירושלים החרדית' הוא פורק את תיסכולו ומבטא את התחושה שלדבריו רבים מזדהים עמה אם כי עד כה היא לא הגיעה לידי ביטוי.

ניתן לו את רשות הדיבור:

"הידיעה על שינוי שיטת חישוב הארנונה הכעיסה אותי מאד: אני מתגורר באחד הבניינים החדשים שנבנו ברח' ירמיהו, בדירה שעלתה לי יותר מ-6 מיליון ₪. המחיר למ"ר עמד על יותר מ-50,000 ₪ כשמדובר במחירים היקרים ביותר בארץ למ"ר, גם בת"א לא משלמים את המחיר הזה. מי שגרף נתח נאה מהרכישה היתה העיריה ששילשלה לקופתה מליונים רק מהיטלי ההשבחה והיום היא נהנית מדמי הארנונה הנדיבים. אך בפועל, אנו משלמים לה והיא אינה מספקת לנו את המינימום.

זה אולי נשמע מופרך, אבל כל מי שיגיע לאיזור ויראה את ההזנחה ברחוב, יבין על מה אני מדבר. אמנם, הפחים מפונים בתדירות גבוהה, אבל אם מישהו יזרוק מיטה שבורה, היא תהיה מונחת שבוע. שלא לדבר על יתר הגרוטאות שמציפים את הרחוב. האם אי אפשר להשקיע יותר בניקיון? אנו משלמים כאן ארנונה גבוהה יותר מאשר בשכונות אחרות. מגיע לנו שירות טוב יותר. טיפ טיפה.

ומי מדבר על עצים, על פינות ירוקות. המראות הללו שהם חלק מהנוף האורבני בכל עיר אחרת בארץ, פשוט לא נראים כאן. אנו משלמים ארנונה כמו בסביון, אך חיים בתנאי מעברה.

אך האמת שאין לי טענות על העיריה. אחרי הכל ניכרת ההתאמצות של ראש העיר, שיאמר לזכותו כי הוא מבקש להביא למפנה אחרי שנים של דריכה במקום (זו, אגב, הסיבה העיקרית שהצבעתי עבורו). אך אני תמה על תושבי השכונה. שילמתם על הדירות מיליונים, אתם גרים בטופ שבטופ כשאין מי שלא מקנא בכם. אז למה חדרי המדריגות אמורים להיראות כמו מחסנים באיזור התעשיה?

זה מתסכל. זה כואב. ומה שמטריד אותי שמרבית הדיירים הם אמידים שיכולים להרשות לעצמם לשטוף את חדר המדריגות עוד פעם בשבוע. לממן פינוי של מוצרים שהושלכו לצד הלובי ואין ספק כי הם יגיעו במוקדם או במאוחר לאשפה. מדוע אתם מבינים שכפי שהשקעתם הון בתוך הדירה, כך שווה להשקיע גם באיכות החיים ולשפר את מראה הבניין והשכונה. שילמנו עשרות אלפי שקלים למ"ר, אך המצב בבניין וכך גם ברחוב מבזה. מדוע אנו חייבים לחיות כך?"

מזדהים עם הדברים? חולקים עליהם? נשמח לתגובות ב'מייל האדום'.