ממתק לשבת פרשת נח: תיבת מבחן

פרשת נח מתארת את בניית התיבה ועל מגוון האוכלוסייה שדרו בה,
והשאלה נשאלת מאליה: מדוע בחר בורא העולם דרך הצלה מתישה זו? למה גזר עליהם שנה של שחיקה פסיכולוגית, מריטת עצבים והצטברות של מרירות הנוצרת עקב לחץ, דוחק וצפיפות?

כלום לא יכול הכל יכול להצילם בצורה שונה?

התשובה היא: ל א

כהקדמה להבנת הדברים,
נספר שלפני מספר שנים הצטופפו בני עמים וגזעים שונים על רפסודה בלב האוקיינוס,
הייתה זו רפסודת מחקר ומבחן.
בה רצו לבדוק כיצד עומדים בעלי רקע תרבותי ואיתני שונה, בלחץ הפסיכולוגי והאנושי, הנוצר מצפיפות ובדידות כמו אלו.

תוצאות המחקר לא החמיאו למשתתפים בניסוי;
ה"תושבים" שהצטופפו עליה, אמנם החלו באווירה נעימה , דיברו הרבה על הכלת השונה , אך אט אט נגררו למריבות וסכסוכים קטנוניים,
פיתחו יחסי קנאה ותחרות,
וזאת למרות תרבותם הגבוהה יחסית,

התגלה להם שמתחת לעלי התאנה של הנימוס והמוסר, יש דמות אחרת פחות סימפטית...

תיבת נח הייתה רפסודת המבחן שקדמה להם.

רק שבמקרה של תיבת נח, התושבים שחלקו עימם את התיבה, היו תושבים ממלכת החי והזוחל...
ומי לא?

ונח עמד בה בהצלחה, ומבוקר עד ערב הוא ומשפחתו דואגים להאכיל ולהשקות את כולם.

וכל כך למה?

כי המבול הגיע לאנושות שראתה רק את עצמה, וגזלה וחמסה ללא הבנה מה הם חיי חבר'ה משותפת ותקינה.

וכל ה"אגו" האישי לבש "צווארון לבן" עם כיסוי משפטי(פחות משווה פרוטה).

ציווה האלוקים לנח: כדי להקים דור חדש שיש לו זכות קיום...

יש להתחיל ברפסודת מבחן מחנכת זו, שבו הנתינה והחשיבה על האחר,
היא אבן יסוד,

שמירה על התא המשפחתי; זכר ונקיבה הגיעו לתיבה,
כל אחד בתאו.

ואו אז יצאו נח ומשפחתו מן התיבה,
ועולם חדש התדפק על דלתות התיבה.

את המסר של הראיה המשותפת והחשיבה בזולת,

עלינו לאמץ וליישם בפועל ולא רק בסיסמאות ללא כיסוי אמיתי, למען נהיה כדוגמה אישית לסביבתנו,

ובכך ננציח הלאה עוד דור שיש לו זכות קיום וממשיך באותו מסר אלוקי דאז.

שבת שלום ומבורך.