ממתק לשבת פרשת לך לך: לצאת "מארצך" - מהמעגל האישי

האויב מספר אחד של האדם, הוא הבלתי נודע

באשר חש הוא חוסר יציבות משל הקרקע נשמטת מתחת לרגליו,

אך גם ברגעים אלו מוצא הוא אחיזה במעגלים הסובבים אותו...

אלא שכל מעגל וסגנונו ועוצמתו, כאשר עצם המעגל משמש כעין חומה והגנה עצמית.

המעגל ההיקפי ביותר הוא ארץ בה נולד האדם, אשר מאפיינת את כל הסמלים והתרבות שלה, (עד כדי השפעה גם על המבקרים בה, כפי ששגור בפי העם: ברומא היה רומאי...), אלא שמעגל זה הוא המוני, והבידול שלו ניתן להעתקה למדינה אחרת (עיין ערך קהילות נודדות ששמרו את האותנטיות).

וקושי הפרידה עדיין בגדר ה-סביר.

המעגל הפנימי יותר הוא החברה הקרובה אליך מעגל הידידים איתם אתה נועץ, הקהילה בה אתה חי,

זה כבר מעגל יותר ממתג את סגנונך, בגדר "אמור לי מי חברך - ואמור לך מי אתה"

מנטלית, הפרידה מהם קשה יותר.

המעגל הקרוב מאוד לאדם, אלו הוריו ומשפחתו הקרובה ביותר באשר מהם ינק ולמד את דרכו, ועימם בנה את אישיותו וכל המשתמע מכך,

הם לכאורה חלק בלתי נפרד ממנו עצמו,

ולא ניתן לדבר על התנתקות.

אלא שיש עדיין את המעגל האישי שהוא - האדם עצמו, עם הקיבוע שלו והאישיות שלו עצמו, ואם נבקש ממנו להיפרד גם ממנו - זו וודאי כבר רף בלתי סביל...

אברהם אבינו ע"ה נדרש כניסיון - ללכת אל הבלתי נודע, הא-ל העביר לו את המסר בשלבים,  כדי לתת לו את האפשרות לצעוד בשביל הניסיון,

לך לך "מארצך" - מעגל המדינה בה גדלת.

שלב שאחרי "ממולדתך" - מהחברה הקרובה שלך,

ורק אחר כך,  "מבית אביך - המשפחה.

ואף דיבר איתו על השלב הקשה ביותר - צא מעצמך - לך / לך , וזו עוצמת הניסיון שעמד בו אברהם,  אשר עד היום אנחנו חיים מכוחו.

נמצאנו למדים: שהאישיות של האדם ועוצמתו נגזרים ממעגלים היקפיים אלו שהזכרנו, והאדם מושפע מהם לטוב ולמוטב, (כפי שפסק הרמב"ם בהלכות דעות)

בבואנו להנחיל דרך לדור העתיד,

עלינו לחשב מסלול הכולל את כל המעגלים ההיקפיים שמנינו,  באשר הם אלו שיעמדו בפניו ביום שיצא לחיים ויעמוד על דעתו.

זכרו: ישנם הרבה נערים שנותרו מבולבלים ולא יציבים,  הרבה ב"זכות" שהמעגל הקרוב אליהם,  לא בדיוק היה קשוב להם...

ואו אז המעגל שלפני - קרי שכונת המגורים הפכה למעגל הכי קרוב והתוצאה בהתאם...

התפקיד שלנו , להיות מאלו שהנער יראה בו את המעגל הקרוב.

ולסיום נזכור : שאברהם אבינו היה אחד ויחיד, ודי  לנערינו שיעמוד בשלל הניסיונות שכורח המציאות מכתיבה, אל לנו להוסיף.

שבת שלום ומבורך