ממתק לשבת פרשת כי תצא: לא לדבר בשני קולות!

הפרשה פותחת בתיאורו של ה"בן סורר ומורה" אשר בא כתוצאה  מכך ש"איננו שומע בקול אביו ובקול אמו"
על הוריו אף להצהיר על כך, שאינו שומע בקולם, והתוצאה לא מאחרת לבוא, "זולל וסובא".

אחד הדברים שעלינו לבדוק כשבאים לטפל בהתמכרות, מה הגורמים שהביאו אותו לכך? ואיזה חסכים חסרים לו ואתם לשקם, כל טיעון והמחשה כמה ההתמכרות היא הרס עצמי, לא ימגרו את התופעה, באשר זה מסלול הבריחה שלו כרגע לפיצוי על החסך.

ירדה תורה לסוף דעתו של "בן סורר ומורה" וגילתה לנו את הגורם.

פרופיל של בן סורר ומורה נוצר כתוצאה מהורים המדברים בשני קולות,

אין ביניהם תיאום עמדות ועקרונות חינוכיים ופעמים אף סותרים האחד את דברי השני.

ילד שגדל בבית זה, נותר מבולבל, ונופל בין הכיסאות, חש חוסר ביטחון וחוסן משפחתי, בהמשך לומד איך לדבר עם כל צד, ולנצל את חולשתו...

השיח יהיה מהשפה ולחוץ, בפועל יעשה כמובן את מה שנוח לו.

וההשלכות הן קשות, בריחה והתמכרות לשתייה מופרזת כפיצוי לחסך זה, גם במחיר של גניבה במקרה שהפרוטה אינה מצויה בכיסו.

לא בטוח שבאמת הוא צריך את האכילה והשתייה המרובה, אבל אולי בכך הוא מנסה לפצות את החוסר והחסך שחש בעצמו,

נמצאנו למדים, יסוד חשוב בהנהגת הבית,

על ההורים לשדר אחדות, ולדבר בקול אחיד וברור, כמובן שיש להיערך יחדיו ולדון בכובד ראש ולהחליט מה הקווים האדומים, ולהתאימם לרמתו וסגנונו של כל ילד.

זכרו! כל ילד רוצה שילמדו אותו דרך חיים, מבין שלכל מסגרת יש כללים, אבל רוצה באותה מידה שהדברים יעברו בנועם ובדרך המלך, ושיהיה תואם לרמתו ומצבו הקוגניטיבי והרגשי,

דווקא ילדים שגדלו בבית ללא גבולות, או בית חונק מידי, יצאו חסרי ביטחון, מהסיבה שלמרות גילם הצעיר, הוריהם הטילו עליהם את האחריות ללמוד מה דרך המלך – שביל הזהב.

הדבר נכון גם לגבי התנהלות של מורה מול התלמידים.

בימים אלו שנפתחה שנת הלימודים הבעל"ט, נחנך את ילדינו/תלמידנו, בקו ברור ולא מגמגם,

חשיבות המסר האחידעם כללים שבאו אחרי חשיבה ותכנון, ומתאימים לרמתם,

בשילוב דרך ארץ, והטמעתה גם בצורת האכילה והשתייה במינון הנכון,

כללים אלו, אם יוטמעו נכון, ילוו אותם הלאה,

וינחילו הלאה לדורות הבאים לטוב ולמוטב.

שבת שלום ומבורך.