ד"ש מבית המקדש: נמצאה טביעת חותם מאיש אמונו של המלך יאשיהו  

"מעפר, קומי": לפני שלושה שבועות, בערב י"ז בתמוז, חווה מרדכי ארליך, ארכיאולוג בפרויקט סינון העפר מהר הבית, רגע של התרגשות כשזיהה ממצא יוצא דופן. בעת מיון סל שברי עצמות בעלי חיים, התברר כי אחד הפריטים שסווג בטעות כשבר עצם הוא למעשה 'בולה' עברית עתיקה - טביעת חותם (על גוש חימר) מתקופת בית המקדש הראשון.

המחקר שביצעו ד"ר ענת מנדל-גברוביץ' ויצחק דבירה מצוות הפרויקט הצליח לפענח כמעט את כל האותיות. הכתובת שהם מציעים לאחר הפענוח קוראת: "ליד[ע]יה (בן) עשיהו", כאשר רק אות אחת הושלמה בהשערה.

עדויות פיזיות לתפקוד החותם

הבדיקה הקפדנית של הממצא חשפה פרטים מרתקים על שימושו בעבר. סימנים בגב הפריט מלמדים כי החותם שימש לאבטחת שק או כלי אחסון שנסגרו בעזרת חוט עבה. אף טביעת אצבעו של בעל החותם נותרה מוטבעת בחומר, מה שמעניק ממד אנושי מיוחד לממצא.

על פי צורת האותיות, החוקרים מתארכים את טביעת החותם לתקופת סוף בית המקדש הראשון - המחצית השניה של המאה ה-7 לפני הספירה עד תחילת המאה ה-6 לפני הספירה.

הקשר המקראי המרתק

על פי המתואר בנביא, לפני 2,647 שנים בימי יאשיהו מלך יהודה, התרחש אירוע דרמטי במהלך עבודות שיפוץ בבית המקדש. הסופר שפן בן אצליהו גילה "ספר תורה" שהכיל אזהרות חמורות על חטאים ועונשים עתידיים.

כאשר הקריא שפן את תוכן הספר למלך יאשיהו, נחרד המלך עד כדי קריעת בגדיו ושלח משלחת "לדרוש את דבר ה'". המשלחת הגיעה לחולדה הנביאה, שניבאה חורבן עתידי לירושלים אך הבטיחה למלך שהוא עצמו לא יחזה בו.

עשיהו - איש האמון של המלך

בין חברי אותה משלחת היה עשיהו הנושא את התואר "עבד המלך" - כינוי המתאר ככל הנראה פקיד בכיר ואיש אמון בחצר המלוכה. החוקרים משערים כי בנו של עשיהו המופיע על החותם המתגלה כנראה המשיך במסורת המשפחתית ושירת גם הוא בתפקיד בכיר, אם באותה תקופה ממש או שנים מועטות לאחריה.

תפקידי האחסון והאבטחה

בתקופות המצור על ירושלים, חלק מרכזי מהאספקה הגיע מבתי האוצר הממלכתיים ושל המקדש. במחסנים אלה נשמרו דגנים, קטניות, שמן, יין, דבש ומוצרי מזון נוספים. מיכלי האוכל היו מאובטחים באמצעות קשרים שנחתמו עם פיסות טין קטנות שעליהן הוטבעו חותמות של פקידים מוסמכים.

בעבר כבר התגלתה בפרויקט סינון העפר מהר הבית בולה דומה עם שמו של [ה]צליהו בן אמר, פקיד שכנראה ניהל את אוצרות בית המקדש. הממצא החדש מוסיף עדות נוספת למערכת הניהול המפותחת שפעלה במקום.

סבירות היסטורית גבוהה

החוקרים סבורים כי הסבירות שמדובר באמת בבנו של עשיהו המקראי היא גבוהה. חלק משמעותי מהשמות שהתגלו בחותמות ובטביעות חותם בחפירות ירושלים זוהו עם דמויות מנהליות המוזכרות במקרא.

חותמות לא היו נחלתם של פשוטי העם אלא כלי עבודה של בעלי תפקידים בכירים. העובדה שהממצא התגלה בהר הבית והקשר המקראי הישיר מחזקים את האפשרות שמדובר באותה משפחה המוזכרת בכתובים.

סוף דרמטי ותחילה חדשה

שלושים ושש שנים לאחר מאורע מציאת ספר התורה, בחודש תמוז, הובקעו חומות ירושלים על ידי נבוכדנצר מלך בבל. שבועות אחדים לאחר מכן חרב בית המקדש, רבים מתושבי העיר נהרגו וחלק ניכר מהפקידות הבכירה הוגלה לבבל.

על גורלו של ידעיה בן עשיהו באותם ימים קשים אין בידינו עדויות. אולם יש בממצא הזה משהו מרגש במיוחד - אחד מצאצאי עמו של ידעיה בן עשיהו, הממיין במסירות את שרידי אותו חורבן עתיק, מצא דרישת שלום ממנו לאחר יותר מ-2,600 שנה.