'שוטנשטיין' - לא מה שחשבתם: בית המלאכה העתיק יוצג לראשונה ב'שוטנשטיין' ירושלים

'שוטנשטיין' לא מה שחשבתם: המותג 'שוטנשטיין' מפורסם בקרב הציבור היהודי והחרדי בשל מהדורת שטנשטיין המפורסמת של תלמוד בבלי. מתברר ששוטנשטיין הינה גם קריה לאומית לארכיאולוגיה הממוקמת בירושלים, ובה תוצג לראשונה תגלית ארכיאולוגית חשובה: בית מלאכה עתיק מאוד לייצור להבי צור, הראשון מסוגו שהתגלה בדרום הארץ. הממצא המרתק, שכפי הנראה פעל לפני כ-5,500 שנה, מספק עדות מרשימה לתחכום הטכנולוגי שאפיין את תחילת תקופת הברונזה הקדומה.


בתיעוד: הפעילות המרהיבה של חפירות בית המלאה העתיק | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

החפירה הנרחבת מבוצעת על ידי רשות העתיקות באתר נחל קומם, במימון רשות מקרקעי ישראל כחלק מהקמת שכונת כרמי גת החדשה. במקום התגלתה תעשייה מתוחכמת שכללה להבי צור ארוכים ובאופן יוצא דופן - גם את גרעיני האבן הגדולים ששימשו ליצירתם.

מומחיות טכנולוגית יוצאת דופן

"זו הפעם הראשונה שמתגלה בית מלאכה כזה בדרום הארץ", מסבירים ד"ר מרטין-דוד פסטרנק, שירה ליפשיץ ונתן בן-ארי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "אמנם נתגלו במרכז הארץ ובצפונה עדויות לתעשייה של להבים כנעניים, אבל כמעט שלא ידועים בתי מלאכה לייצור שיטתי שלהם. החשיפה של בית מלאכה מתוחכם, מעידה על חברה בעלת מבנה חברתי וכלכלי מורכב כבר בתחילת הברונזה הקדומה".

הפרהיסטוריונים ד"ר קובי ורדי ודודו ביטון מרשות העתיקות מדגישים את הייחודיות של התגלית: "באתר נחשפה תעשייה מתקדמת, שדרשה רמת מומחיות גבוהה ביותר. רק יחידי סגולה ידעו לייצר את הלהבים הכנעניים. זו עדות מובהקת לכך שכבר בתחילת תקופת הברונזה, החברה המקומית הייתה מאורגנת ומורכבת, והיתה לה התמחות מקצועית".

יישוב פעיל לאורך מאות שנים

המחקר מגלה כי האתר הארכיאולוגי שימש כיישוב פעיל ברציפות לאורך מאות שנים - מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופת הברונזה הקדומה. היישוב התפרש על פני שטח נרחב בהרבה מההערכות הקודמות - מעל חצי קילומטר - וכולל מאות בורות תת־קרקעיים, חלקם מדופנים בלבני בוץ, ששימשו למגוון צרכים: אחסון, מגורים, מלאכה וטקסים.

הממצאים המרכזיים כוללים גרעיני צור גדולים ממנם הופקו להבים חדים במיוחד, בעלי צורה אחידה. הלהבים הללו שימשו כסכינים לחיתוך ולשחיטה, וכן ככלי קציר. הטכנולוגיה המתקדמת כללה שימוש במעין מנוף להפעלת לחץ מדויק על הצור.

שמירה על ידע מקצועי

היבט מעניין נוסף של התגלית הוא מה שלא נמצא באתר. "זו תעשייה מתוחכמת – לא רק בגלל הכלים עצמם, אלא גם בגלל מה שלא נמצא", מסביר ד"ר ורדי. "שברי הפסולת לא פוזרו מחוץ לאתר - אולי כדי לשמור על הידע המקצועי בתוך קבוצת המומחים. היום, אנחנו מבינים שהאתר הזה שימש כמרכז שממנו הופצו להבים כנעניים לאזורים נרחבים בלבנט".

תצוגה אצל 'שוטנשטיין' בירושלים

הממצאים הנדירים מוצגים הקיץ לראשונה לציבור בירושלים, במסגרת סיורי המשפחות שנערכים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין. התצוגה מספקת הזדמנות ייחודית לציבור להכיר מקרוב את הטכנולוגיה המתקדמת שאפיינה את אבותינו לפני אלפי שנים.

התגלית מעמיקה את ההבנה שלנו על ראשית העיור וההתמחות המקצועית בארץ ישראל - תופעות שהובילו להקמת יישובים גדולים ולצמיחת מבנים חברתיים חדשים.

צפו בגלריה המרהיבה מן החפירות | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות