אחרי שריפות הענק בהרי ירושלים ויהודה: מבקר המדינה בדו"ח מדהים בחומרתו

דו"ח ביקורת מעקב של מבקר המדינה, שפורסם כעת (שלישי), חושף פערים קריטיים בהיערכות הרשויות המקומיות להתמודדות עם שריפות יער וחורש. על פי הדוח, האומדן הארצי לעלות הקמת אזורי חיץ עומד על 155 מיליון שקל, אך החלטת הממשלה 1091 מתקצבת רק 54.6 מיליון שקל - כשליש מהסכום הנדרש.

עוד בנושא:
"לפיד אדום": אלפי תושבים פונו מיישובים סמוכים לירושלים בשל שריפת ענק -
"להבות בגובה 30 מטר": צפו בשטח הבוער בהרי ירושלים -"מכת אש": יער אשתאול עולה בלהבות שוב - שבוע בלבד אחרי השריפה הקודמת | צפו בשריפה המפתחת -

הנתונים מראים כי 583 אזורים זוהו כנתונים לסיכון שריפות, מתוכם 81 אזורים נמצאים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר. עם זאת, רק 9 מתוך 81 האזורים הללו תוקצבו במסגרת החלטת הממשלה. בנוסף, 56% מכלל השריפות בישראל בשנים 2020-2024 פרצו בשטחים פתוחים, כאשר בממוצע פורצות כ-28,500 שריפות בשנה.

השפעת מלחמת חרבות ברזל והיעדר היערכות

במהלך מלחמת חרבות ברזל נשרפו כ-200,000 דונם של יער וחורש בצפון הארץ בפרק זמן של פחות משנה, מתוכם 735 שריפות נגרמו מנפילות אמצעי לחימה. הדוח חושף פערים חמורים בהיערכות לכיבוי שריפות בקו העימות: שריפות שאליהן לא הגיעו צוותי כיבוי כלל, היעדר סיוע אווירי, והגעה של צוותי כיבוי לפרקי זמן קצרים בלבד בעוד כיתות הכוננות ביישובים נאלצו להתמודד לבד ללא הכשרה מספקת.

באפריל 2025, לאחר מועד סיום הביקורת, פרץ גל שריפות ענקיות בהרי יהודה ובהרי ירושלים שהביא לפינוי יזום של יישובים סמוכים. בעקבות האירוע פנה מבקר המדינה לראש הממשלה במכתב וציין כי "אירועי השריפות האחרונים חייבים להיות קריאת השכמה להיערכות כוללת של הממשלה".

ליקויים מבניים: תקנות לא אושרו וחוסר תוכנית לאומית

הדוח חושף כי ליקויים מהותיים מהביקורת הקודמת משנת 2018 לא תוקנו. טיוטות התקנות והכללים להגנה על יישובים מפני שריפות, שנדרשות לחובת הכנת תוכנית הגנה ויצירת מעטפת הגנה, לא אושרו עד למועד סיום הביקורת בשל היעדר מקור תקציבי.

המשרד לביטחון לאומי, האמון על יישום החלטת הממשלה 1091, לא פעל לגיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית, לקביעת סדרי עדיפויות ולהרחבת התקציב. כתוצאה מכך, הנחיות רשות הכבאות לרשויות המקומיות אינן בעלות תוקף מחייב, וכל רשות פועלת בהתאם לשיקול דעתה ויכולתה.

פערים ברמת הרשויות המקומיות

עיריית חיפה

למרות שחיפה נחשבת לעיר בסיכון גבוה, העירייה לא הכינה תוכנית הגנה לשתי שכונות בסיכון גבוה: נווה שאנן וקריית שפרינצק, וכן ל-23 שכונות נוספות. כמו כן, 8 שכונות כלואות (שכונות עם כניסה ויציאה אחת) עדיין קיימות בעיר ללא פתרון מלא לנתיבי גישה, למרות ההמלצות בדוח הקודם. העירייה גם לא נקטה פעולות אכיפה נגד תושבים שלא ביצעו הכשרת אזורי חיץ בשטחים הפרטיים.

זיכרון יעקב ויוקנעם עילית

המועצה המקומית זיכרון יעקב הכינה תוכנית הגנה אך לא קבעה לוחות זמנים לטיפול באזורי החיץ, והשלימה את הכשרת אזורי החיץ רק ב-3 מתוך 27 תאי השטח. עיריית יוקנעם עילית החלה בהכנת תוכנית הגנה רק לאחר מועד הביקורת, והתוכנית טרם הועברה לאישור רשות הכבאות.

פערים טכנולוגיים והסברתיים

הדוח מציין כי הסקירה הבין-לאומית מלמדת שפעולות הסברה והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי מוקדם הן נדבך חיוני בהתמודדות עם שריפות. עם זאת, בישראל אין ברשויות המקומיות שנבדקו תוכניות סדורות לביצוע פעולות הסברה, והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות הוא מועט ומתמקד בעיקר במצלמות רגילות שאינן ייעודיות לזיהוי שריפות.

גם רשות הכבאות משתמשת באמצעים טכנולוגיים מצומצמים, זאת בהשוואה לאמצעים הטכנולוגיים הקיימים כיום בעולם המאפשרים גילוי מוקדם של אש כגון מערכות חישה מרחוק ושימוש בכלי בינה מלאכותית.

התקדמות חלקית וקריאה לפעולה מיידית

למרות הליקויים הרבים, הדוח מציין התקדמות חלקית בתחומים מסוימים: עיריית חיפה הכינה תוכנית אב לאזורי חיץ ותוכנית הגנה לתשע שכונות בסיכון גבוה. כמו כן, הושלם פרויקט פיילוט בתקציב 12 מיליון שקל בשלוש שכונות בחיפה, וחלו שיפורים בתשתיות המים בחיפה ובזיכרון יעקב.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי "לנוכח החשיבות הרבה של הכשרת אזורי חיץ להאטת קצב התקדמות חזית האש, לפינוי תושבים, לצמצום סכנת הפגיעה ברכוש ולהצלת חיי אדם", על כל הגורמים הרלוונטיים לפעול בהקדם. הוא קרא למשרדי הממשלה לפעול במשותף להסדרת תקנות להגנה על יישובים מפני שריפות, אותן הוא כינה "תקנות מצילות חיים".