סדרת כתבות לקראת 'יום ירושלים' - בפרק השני: מהפך בשוק העבודה הירושלמי

החרדים (יותר) עובדים: שנתון מכון ירושלים למחקרי מדיניות ליום ירושלים 2025 חושף מגמה מעודדת בשוק העבודה הירושלמי - למרות האתגרים, האוכלוסיות שנחשבו בעבר כבעלות שיעורי תעסוקה נמוכים מראות סימנים של שיפור משמעותי.

הנתונים מצביעים על עלייה מתונה אך עקבית בשיעורי ההשתתפות בקרב קבוצות מפתח: בשנת 2024 עמד שיעור ההשתתפות של נשים ערביות על 30%, עלייה משמעותית בהשוואה ל-23% בשנת 2019. במקביל, שיעור ההשתתפות בקרב הגברים החרדים גדל מ-44% בשנת 2019 ל-52% בשנת 2024.

 האתגרים נותרו משמעותיים

למרות המגמה החיובית, בשנת 2024 עמד שיעור ההשתתפות הכללי של תושבי ירושלים בכוח העבודה על 68% בלבד - נתון נמוך ביחס למצב הארצי, שעמד על 81%.

פרופ׳ בנימין בנטל, ראש תוכנית מדיניות הכלכלה במרכז טאוב, מסביר ללידור סולטן ב'ישראל היום', כי הפער אינו מפתיע: "הערבים במזרח ירושלים (40% מסך האוכלוסייה בעיר) לא מאמצים את האזרחות הישראלית, ובמערכת החינוך לא רוכשים את השפה העברית ולא שמים דגש על לימודים שיעזרו לתלמידים בשוק העבודה. השילוב של התושבים במערכת הכלכלית הישראלית והירושלמית כמעט בלתי-אפשרי להשגה, בטח לא במשרות 'מכניסות'".

בנטל, שפועל כחלק מפרויקט "ירושלים 2030", ציין גם כי ההתנגדות להשתלבות של החרדים בעיר נובעת משיקולים עקרוניים, והוסיף כי "נראה כי לא יהיה שילוב משמעותי במקצועות רווחיים בקרוב".

 סימני אופטימיות

חרף האתגרים, המגמות החיוביות בשיעורי התעסוקה בקרב נשים ערביות וגברים חרדים מעניקות סיבה לאופטימיות זהירה. הנתונים מצביעים על כך שמאמצי השילוב בשוק העבודה אמנם איטיים, אך נושאים פרי.

שיפור זה חשוב במיוחד נוכח ההרכב הדמוגרפי של העיר, שבה האוכלוסייה החרדית מהווה כמעט 30% מסך תושבי העיר, ואוכלוסיית מזרח ירושלים מהווה כ-40% נוספים.

מומחים מעריכים כי ככל שמגמת השיפור תמשיך, ייתכן שבעשור הקרוב נראה צמצום משמעותי יותר בפער בין שיעורי התעסוקה בבירה לבין הממוצע הארצי, מה שעשוי להשפיע לחיוב על המצב הכלכלי-חברתי בעיר כולה.