נשים מאחור: ירושלים שיאנית בהדרת נשים באוטובוסים | זו כמות התלונות מתחילת השנה

"הדרת נשים" באוטובוסים: נתונים שפורסמו ב-ynet מלמדים כי ברבעון הראשון של 2025 לבדו הצטברו יותר מ-30 פניות של נשים שנמנעה מהן כניסה לאוטובוס בשל לבושן או בטענה שמדובר בקו לגברים בלבד – זינוק משמעותי בהשוואה לשנים קודמות.

שיאנית הערים בתלונות על הדרת נשים היא ירושלים עם 33 תלונות, לאחריה בני ברק עם 19 תלונות ובית שמש עם 11 תלונות. באשדוד נרשמו 10 תלונות ובחיפה 6.

לתופעה יש היסטוריה ארוכה. כבר לפני כ-30 שנה נפגש כ"ק האדמו"ר מויזניץ זצוק"ל עם ראש חברת 'דן' דאז, מר דני אפישר ואלי גוטמן ובכירי החברה ובקש מהם לאשר אוטבוסים מהדרין לציבור החרדי בגלל בעיות צניעות.

לאחר הפגישה החמה ראשי חברת 'דן' אשרו את הבקשה וביום שלאחר הפגישה הוקם קו המהדרין הראשון בישראל - קו 5 בבני ברק. מאז התרחבה התופעה לריכוזים חרדיים רבים, כולל בירושלים, בביתר עילית ובערים נוספות.

לאחר עשור של התרחבות ההפרדה המגדרית, האיסור על הפליית נשים בתחבורה ציבורית עוגן בעקבות בג"ץ שהגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה ב-2007. כעבור 3 שנים פסק בג"ץ כי הפרדה באוטובוסים אינה חוקית, אך התלונות מלמדות שהתופעה עדיין קיימת.

כך, לפני מספר חודשים קבוצת נערות ונערים נדרשה על ידי נוסעים חרדים לעבור לחלקו האחורי של אוטובוס אגד מירושלים לערד, דרישה שזכתה לגיבוי נהג האוטובוס - אף שלא אמר זאת במפורש.

מאיה, אחת הנוסעות, סיפרה כי הבקשה נשמעה תחילה תמימה - אך עד מהרה התברר שהגיעה מהנוסעים החרדים שעלו לאוטובוס. "בהתחלה לא שאלנו למה ולא הבנו את הסיטואציה", סיפרה מאיה ל-ynet. "הנהג ביקש שמי שיכול לעבור אחורה שיעשה זאת. רק לאחר שעלו החרדים התחלנו להבין את המניעים לבקשה".

כפי שניתן לראות בסרטון, הנוסעים החרדים העדיפו לא לשבת במקומות הפנויים בחלקו האחורי של האוטובוס, בשל נוכחותן של נשים באזור, והעדיפו לעמוד בחלקו הקדמי. מאיה וחברותיה סירבו לשתף פעולה עם הבקשה, לאחר שהבינו כי מדובר במצב של הדרת נשים. "אני החלטתי שאני לא עוברת מקום והיו שם כמה חרדים שאמרו לנו: 'נשים מאחורה, גברים מקדימה'. הנהג לא דרש שנעבור, אבל הוא חזר אחריהם ואמר גם הוא שנעבור אחורה. ברגע שהבנו שזה קשור להדרת נשים, חזרנו למקומות שלנו".

הנהג, לדבריה, לא הביע התנגדות לבקשות החרדים ואף שיתף פעולה. "הנהג רק רצה שהאוטובוס יתמלא, ולא היה לו אכפת מי יושב איפה. הוא שיתף פעולה ואמר גם הוא שנעבור אחורה", אמרה.

מאיה תיארה את תחושת ה"עליונות", כלשונה, שהרגישה מצד החרדים. "אחד מהם אמר לנו: 'המינימום שאתן יכולות לעשות זה להיות בשקט אם אתן לא עוברות אחורה'. זה היה משפיל, הרגשנו שמדובר באפליה, ושעלינו להיאבק על זכותנו לשבת היכן שנרצה. זה מעציב אותי שזה קורה פה. הייתה תחושה שאנחנו אמורות לכבד את האמונות שלהם, אבל זה הרגיש כמו כפייה דתית. כבוד צריך להיות הדדי. בשביל שאני אכבד את האמונות שלהם, גם הם צריכים לכבד את האמונות שלי ואת דרך החיים שלי".

עוד אמרה כי "אין לי בעיה עם זה שחרדים לא רוצים לשבת ליד נשים, אבל הם לא יכולים לכפות את זה עלינו. אם חשוב להם, שייסעו באוטובוסים שמותאמים להם, אבל באוטובוס ציבורי מעורב אין להם זכות לדרוש מהנשים לעבור לחלקו האחורי".

מקרה דומה לזה של מאיה מתארת ד', תלמידת תיכון מקריית גת, שעלתה לאחרונה לאוטובוס בין-עירוני של אגד מאשדוד לעירה. "רציתי לשבת מקדימה, כי ככה אני מרגישה יותר טוב בנסיעה", היא מספרת. גברים חרדים שישבו בכיסאות הקדמיים דרשו שתעבור לאחורי האוטובוס, והנהג תמך בהם: "תכבדי אותם ושבי מאחורה". בניגוד לתגובת אגד, שטענה כי ד' התנגדה, היא מבהירה: "לא עניתי לנהג, פחדתי. עשיתי בדיוק מה שהנוסעים שצעקו עליי אמרו לי לעשות".

מחברת אגד נמסר בנוגע למקרה של ד': "אגד פועלת על-פי החוק ורואה בחומרה רבה את המקרה".

לגבי האירוע בקו לערד, מסרה אגד: "כל נוסע/ת רשאי לשבת בכל מקום באוטובוס, למעט במקומות השמורים לאנשים עם מוגבלויות. אגד תבצע בדיקה של האירוע ותטפל בחומרה במקרה ויימצא שהייתה חריגה מנוהל זה".