"מכת ארבה": המעדן המפתיע לפסח שמשגע את ירושלים

"הרבה ארבה": בעוד ימים ספורים נחגוג את חג הפסח, ובשוק המזון הירושלמי מסתמנת מגמה מפתיעה - חגבים כשרים הופכים למצרך מבוקש, ולא רק בקרב יוצאי תימן או צפון אפריקה. "כשרים לפסח. עשירים בחלבון וחומצת אמינו, אפס שומן רווי או כולסטרול, פרווה - אפשר לצפות בשוקולד חלב ועוד", כך מבטיח האיש שמאחורי הטרנד המפתיע הזה.

"יום אחד כנראה שכולנו נאכל חגבים, כי כבר לא יהיו מספיק פרות שיתנו בשר", טוען המדע, ובירושלים נראה שהעתיד כבר כאן. הביקוש לחרקים אלה, שבעיני רבים נתפסים כמרתיעים, מעיד על שינוי תפיסתי מעניין בתרבות האוכל המקומית.

מאחורי היוזמה המרתקת עומד הרב ד"ר נתן סליפקין, יליד מנצ'סטר ותושב בית שמש, המשלב בין שני עולמות - תורה ובעלי חיים. "אנשים קוראים לי לא-ריאליסטי", הוא מספר בשיחה ל'מיינט ירושלים'. "תמיד התעניינתי בחיות ובמקביל הוסמכתי לרבנות על ידי ישיבת אור שמח. בהמשך  החלטתי לשלב בין האהבות שלי; התורה ובעלי החיים, והתחלתי ללמוד על בעלי חיים בתורה".

סליפקין, נשוי ואב לחמישה, מימש את חלום ילדותו לפתוח גן חיות בדרך מקורית. "לפני 10 שנים פתחתי את מוזיאון הטבע התנ"כי בבית שמש. יש שם גן חיות קטן של בעלי חיים קטנים אמיתיים ובעלי חיים מפוחלצים גדולים. יש שם אולמות של עולם חיות המקרא: 'אולם נחשים', 'אולם כשרות' ועוד".

באולם התצוגה של 'עולם הכשרות' במוזיאון אפשר לראות את מגוון בעלי החיים הכשרים - מהג'ירפה, החיה הכשרה הגדולה ביותר, ועד החגב, בעל החיים הכשר הקטן ביותר. הישראלים מכירים את החגב בעיקר ממכת הארבה המתוארת בחומש שמות, וממסורת אכילת החגבים בקרב יהודי תימן.

עם התגברות המודעות לתזונה בריאה ולחלופות למקורות חלבון מסורתיים, החגבים, המציעים חלבון איכותי בצורה ידידותית לסביבה, מוצאים את דרכם למטבחים חדשים - ובפסח הקרוב, אולי גם לשולחן הסדר שלכם.