"בְּשִׁלְטוֹן הַכּוֹפְרִים": הצ'אלמערס שיכולים לדרוש תמלוגים על השיר המפורסם
25.03.25 / 21:19
מיוחד ל'ירושלים החרדית': מאחורי ההמנון שהפך לאחרונה למפורסם עומדים ראשי משפחות ירושלמיות שורשיות | על המילים – משפחתו של שר בממשלה | על הלחן – שני אחים שישבו במעצר
השר גולדקנופף רוקד לצלילי "בשלטון הכופרים"
הרב סורוקין ואלפי תלמידיו לצלילי השיר "בשלטון הכופרים"
מצב לתמלוגים? "בשלטון הכופרים" שהפך למפורסם בתקופה האחרונה, ואולי לא מן הסיבות הנכונות, יכול אולי להניב תמלוגים לא-רעים עבור המשפחות הירושלמיות שאביהן כתבו את המילים ואת הלחן.
אתר 'ירושלים החרדית' חושף כי מאחורי המילים הפשוטות לכאורה מסתתר סיפור מרתק של יצירה, התנגדות והתפתחות אידיאולוגית.
השיר, נכתב במקור לפי כ-90 שנה לערך על ידי רבי אליהו נחום פרוש-גליקמן, דמות מובילה וחבר הנהלה בנטורי קרתא, שהינו למעשה קרוב משפחתו של שר ירושלים ומסורת ישראל - הרב מאיר פרוש.
השיר בנוי משני בתים עיקריים בעלי מסר ברור: הבית הראשון מצהיר על קבלת עול מלכות שמים, בעוד הבית השני מדגיש את אי-ההכרה בשלטון מדינת ישראל. מאוחר יותר, הוסיף הרב אברהם חיים ראטה מספר בתים ושינויים קלים למילות השיר המקורי.
למרות שבעלוני נטורי קרתא מצוין כי המנגינה המקורית של השיר הייתה ניגון ויז'ניצאי עתיק, הסיפור מאחורי הלחן הנוכחי מרתק לא פחות. האחים בעריש ויצחק טורנהיים הלחינו את המנגינה המוכרת כיום בנסיבות יוצאות דופן - בעת שסעדו את ארוחתם בבית מעצר מגרש הרוסים.
את השיר הביא לפופולריות רבי עמרם בלוי, מנהיגה הכריזמטי ומייסד נטורי קרתא, שהיה הראשון לשיר אותו בפומבי. עם הזמן, חצה השיר את גבולות חוגי החצר המצומצמים של התנועה והפך למוכר יותר בציבור הרחב.
בשנים האחרונות 'הפלג הירושלמי' ערך שינוי במילות השיר, בהחליפו את המשפט "ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים" במשפט "ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים". שינוי זה נועד לחזק את עמדתם בהתנגדות לגיוס לצה"ל ובמאבקם נגד חובת ההתייצבות בלשכות הגיוס, אפילו לשם קבלת פטור.
לאחרונה התפרסם השיר בנסיבות פחות מחמיאות: בחתונת בנו של ראש מוסדות 'עטרת שלמה' הגר"ב סורוצקין שרו רבבות תלמידים ומשתתפים את השיר - שגרם לסערה רבתי. לפני כמה ימים תועד שר השיכון הרב יצחק גולדקנופף כשהוא רוקד בחתונת קרוב משפחתו לצלילי השיר. מאוחר יותר התנצל על הפגיעה ברגשות הלוחמים והציבור.