החסידים או הליטוואקעס: מי גורם לדירוג הנמוך של התעסוקה בירושלים?

"ואוקיר ואכלכל"? שיעור התעסוקה של גברים חרדים בבירה צנח אל מתחת ל-50% בשנה החולפת. במקביל, שיעור תעסוקת נשים חרדיות בבירה עומד על 76% בלבד, שגם הוא נמוך משמעותית משאר הערים בארץ.

לאחר שש שנות קיפאון ושנתיים של עלייה, נרשמה ירידה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים מ-55% ב-2023 ל-54% ב-2024. הנתונים בירושלים אף מדאיגים יותר, כאשר רק 48% מהגברים החרדים בעיר משתלבים בשוק העבודה.

לעומת זאת, הנשים החרדיות מציגות מגמה מעודדת יותר. בעשור האחרון הן צמצמו משמעותית את הפער בשיעורי התעסוקה בינן לבין נשים יהודיות שאינן חרדיות - מ-10 נקודות אחוז ל-2 נקודות אחוז בלבד. עם זאת, בירושלים שיעור תעסוקת הנשים החרדיות עומד על 76% בלבד, נמוך משמעותית מערים אחרות כמו לוד (90%) ופתח תקווה (87%).

תופעה מעניינת נרשמת בקרב הדור הצעיר: שיעור התעסוקה של גברים חרדים בני 20-24 שולש מאז 2005, מ-10% ל-30% ב-2022. אולם, הפערים בשכר מדאיגים - אם ב-2005 השתכר גבר חרדי כ-70% משכרו של גבר יהודי שאינו חרדי, כיום היחס ירד ל-49% בלבד.

ההבדלים בשיעורי התעסוקה בין הערים השונות מושפעים מאופי הקהילות החרדיות המתגוררות בהן. בירושלים, למשל, הנוכחות הגבוהה של קהילות ליטאיות אדוקות משפיעה על שיעורי התעסוקה הנמוכים של הגברים, ואילו בשכונות המתאפיינות בקהילות חסידיות ו'חוצניקיות' שיעור התעסוקה הנמוך הינו דוקא בקרב הנשים. לעומת זאת, בערים כמו קריית מלאכי וכפר חב"ד, בהן מתגוררים בעיקר חסידי חב"ד, נרשמים שיעורי תעסוקה גבוהים של כ-75% בקרב הגברים.

ההבדלים נובעים כמובן מתפיסות אידיאולוגיות שונות בנוגע להשכלה ותעסוקה, וכן ממידת הפתיחות של הקהילות להשתלבות בשוק העבודה ולרכישת השכלה מקצועית. בנוסף, הזדמנויות התעסוקה הזמינות באזורים השונים משחקות תפקיד משמעותי בשיעורי התעסוקה.

הנה כמה נתונים ומסקנות הנובעות מן הדו"ח המלא:

לאחר שש שנות קיפאון ושנתיים של עלייה ירד שיעור התעסוקה של גברים חרדים מ-55% ב-2023 ל-54% ב-2024.

בעשור האחרון צמצמו נשים חרדיות את הפער בשיעורי התעסוקה בינן ובין נשים יהודיות שאינן חרדיות מ־ 10 נקודות אחוז ל-2 נקודות אחוז בלבד.

קצב הגידול בשיעור התעסוקה של גברים חרדים צעירים בני 20-24 הוא הגבוה ביותר בקבוצות הגיל למיניהן, ושולש מאז 2005: עלה מ-10% ל-30% ב־ 2022.

פערי השכר בין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים מתרחבים עם השנים: בשנת 2005 היה שכרו של גבר חרדי כ־ 70% משכרו של גבר יהודי שאינו חרדי, וכיום הוא עומד על כ־ 49%.

פערי השכר בין נשים חרדיות לנשים יהודיות שאינן חרדיות נותרים יציבים לאורך השנים הן ברמה החודשית והן ברמה השעתית.  

שיעורי תעסוקה לפי יישובים

ההבדלים הגדולים בין אופיין של הקהילות החרדיות ביישובים השונים, הבאים לידי ביטוי בהיבטים רבים (למשל בפריון הילודה ובהתפלגות הזרמים החרדיים ביישוב, כפי שמוצג בהרחבה בפרק הדמוגרפיה), משתקפים גם בשוני בדפוסי ההשתלבות בשוק העבודה.

 הבדלים אלו נובעים מתפיסות אידאולוגיות שונות בנוגע להשכלה ותעסוקה וממידת הפתיחות של הקהילות להשתלבות בשוק העבודה, לרכישת השכלה מקצועית או גבוהה ולפיתוח מקצועי.

 לצד זאת ההבדלים נובעים גם מהזדמנויות התעסוקתיות זמינות באזורים שונים בארץ.

 ברוב היישובים שיעור התעסוקה של נשים חרדיות דומה למדי וגבוה מ-80%.

 מבין היישובים שבהם מניין האוכלוסייה החרדית בגילי העבודה העיקריים (64-25) הוא יותר נ500 איש, שיעורי התעסוקה הגבוהים ביותר של נשים חרדיות נרשמו בלוד (90%), בפתח תקווה (87%) וברכסים (86%).

 שיעורי התעסוקה הנמוכים ביותר של נשים חרדיות נרשמו בצפת (71%), בבית שמש (74%) ובירושלים (76%).

 ביישובים אלו מתגוררות קהילות חסידיות, וכן זוגות צעירים המגיעים מחו״ל ומתגוררים בארץ, לרוב לתקופה מוגבלת ("חוצניקים"), ואלו מאופיינים בשיעורי תעסוקה נמוכים למדי של נשים.

 בקרב גברים חרדים השונות בין היישובים בשיעורי התעסוקה גדולה יותר.

 שיעורי התעסוקה הגבוהים ביותר של גברים חרדים נרשמו בקריית מלאכי (75%) ובכפר חב״ד (74%).  ביישובים אלו מתגוררים חרדים השייכים לזרם חב״ד, שבו שיעורי התעסוקה של גברים חרדים גבוהים לעומת שיעורי התעסוקה של שאר הזרמים.

 שיעורי התעסוקה הנמוכים ביותר של גברים חרדים נרשמו במודיעין עילית (45%), באופקים (45%) ובירושלים (48%).  ביישובים אלו נוכחות גבוהה למדי של גברים ליטאים מקהילות אדוקות יותר, המאופיינות בשיעורי תעסוקה נמוכים של גברים.