"בית חרדקי" או "חצי-חצי": הקודים הפולשניים של הרישום לסמינרים נחשפים

"הסוד הגלוי" של סיווג התלמידות בעת הרישום לסמינרים, נחשף בצורה רשמית וגלויה, ומהווה כתב-תביעה כנגד מנהלי הסמינרים המסווגים את התלמידות לפי מוצא וסגנון, ומשובצות בהתאמה ל"קבוצות איכות".

התכתובות והסיווגים נחשפו במסגרת תביעה שהוגשה ע"י עורכי הדין ראובן ויעקב ביטון, ביחד עם עו"ד אסף בנמלך ועו"ד אורית לביא-נשיאל.

כתב התביעה מגולל באריכות את העובדה כי מנהלי הסמינרים בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים מסווגים את התלמידות המבקשות להירשם לסמינרים בהתאם לעדה לה הם שייכים: ב"י (בית-יוסף) כינוי למוצא ספרדי; רמ"א כינוי למוצא אשכנזי. מוצא מעורב מוגדר בפשטות "חצי-חצי".

לעתים מוזכר המוצא באמצעות האות הראשונה: ס. ספרדי / א. אשכנזי. קיצורים אלה מופיעים בעיקר כאשר הסמינר מבקש, לדוגמה, לקבל ס. אחת בתמורה לעוד כמה א. נוספות. סיווג העדות נעשה תחת הלשונית "מקורי", כלומר: מקור מוצאה של התלמידה.

נוסף לסיווג העדתי, מסווגות התלמידות אף לקבוצות איכות - א׳; ב׳; ג׳; ד׳; ה'. סיווג התלמידות לקבוצות איכות נעשה רק ביחס לתלמידות שנותרו ללא שיבוץ ובמקום בו נדרשה התערבותה של העיריה - לצורך הפעלת סמכות השיבוץ בכפיה שבידיה, בשל כך שלא התקבלו בהליכי הרישום הרגילים. במקום שנמצאת תכתובת המצביעה על בעייתיות לכאורה (לרבות "בעייתיות עדתית") נמצא גם סיווג התלמידה לקבוצת איכות.

במסגרת פתרון התלמידות "הבעייתיות", לא שובצה אף תלמידה ספרדיה למוסד אשכנזי מקבוצה א׳ (אף לא תלמידות בדירוג א׳), ואף תלמידה אשכנזיה לא שובצה למוסד ספרדי. לעומת זאת, למוסדות המדורגים "א׳ ספרדי" שובצו תלמידות מכלל הדירוגים (כולל דירוג ד׳), ותלמידות אשכנזיות המדורגות א׳ שובצו רק למוסדות מ"קבוצה א'".

"זהו מסמך מזעזע שחושף לראשונה את עומק האפליה הממוסדת במערכת החינוך החרדית", אומרים עורכי הדין שהגישו את התביעה. "אנחנו לא מדברים על החלטות מקומיות או שיקול דעת פרטני, אלא על מדיניות מכוונת ושיטתית, המופעלת בידיעה ובשיתוף פעולה של כל הגורמים הרשמיים".

בנוסף, הנתונים מראים כיצד נשמרת מכסה מקסימלית של תלמידות ספרדיות בכל מוסד: 19.5% בסמינר דרכי רחל "הסניף" (58 מתוך 298 תלמידות), 16.7% במכון בית יעקב למורות "הישן" (84 מתוך 502), ו-25.1% במרכז בית יעקב 'החדש' (84 מתוך 335).  

העתירה מצטטת גם את ההגדרות הקשות מאחורי המספרים. על תלמידה אחת נכתב: "האמא בוכה שיסדרו אותה... מנטליות אשכנזית ולא מתאימה לסמינר ספרדי... ילדה שמורה וצדיקה". על אחרת: "סיפור עצוב מאוד, משפחה ספרדית מעולה רצו את... הסכימו אם תצליח במבחן והם לא מוכנים לקבל. בית מאוד אברכי".

במקרה אחר נכתב כי מדובר ב"בית חרדקי", בעוד על אחת המשפחות נכתב כי הם "אמריקאים משוכנזים". על תלמידה אחרת צויין כי היא "נראית אשכנזיה".

 "האפליה לא מסתיימת בשערי בית הספר", מסביר עו"ד ראובן ביטון. "בחברה החרדית, הסמינר קובע במידה רבה את עתידה של הבת – את אפשרויות השידוכים שלה, את מעמדה החברתי ואת ההזדמנויות שיעמדו בפניה בהמשך חייה".

בתביעה הייצוגית, שהוגשה בשם כל התלמידות שהופלו בעשור האחרון, דורשת עמותת נוער כהלכה פיצויים בסך 50 אלף שקלים לכל תלמידה שנפגעה. נוסף על כך מבקשת העמותה שורת צעדים מערכתיים: ביטול שיטת המכסות, איסור על סיווג תלמידות לפי מוצא עדתי, מינוי נציבה למניעת אפליה וסגירת הכיתות הנפרדות לספרדיות.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "התביעה טרם התקבלה בעירייה. לכשתתקבל, היא תיבחן והתייחסות העירייה תימסר לבית המשפט כמקובל".