איך האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים מאיצה את החלמת פצועי המלחמה בבאר שבע?
21.04.25 / 11:30
ממשקים ייחודיים שפותחו במעבדת המחקר של 'בצלאל' הירושלמית בבית החולים בסורוקה בבאר שבע מסייעים לפצועים להתמודד עם אתגרי השיקום

מאמנות לשיקום: על רקע עליית מספר המטופלים במחלקות השיקום בעקבות המלחמה, מיזם חדשני לתכנון מרחבי השיקום בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית, בהובלת בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, מביא בשורה משמעותית לתהליכי השיקום של הפצועים.
על פי נתוני בית חולים סורוקה, פעילות השיקום התרחבה משמעותית מאז פרוץ המלחמה, במסגרתה טופלו מעל ל-3,800 פצועים - אזרחים, אנשי כוחות הביטחון וחטופים ששבו מהשבי. בנוסף, נפתחה מחלקת שיקום ייעודית עבור פצועי המלחמה בה טופלו ושוקמו במקביל מעל ל-120 פצועים ופצועות.
כמענה להיקף המטופלים הגבוה, סטודנטים וסטודנטיות מבצלאל, הפועלים במעבדת המחקר בבית חולים סורוקה כבר חמש שנים, פיתחו מגוון פתרונות חדשניים. המעבדה, בהובלת מיכל איתן, מייסדת הפרויקט ומרצה בכירה בתכנית התואר השני לעיצוב תעשייתי בבצלאל, מציעה מענה לקשיים הקיימים בתהליך השיקום תוך התאמת חוויה טובה ואיכותית יותר לכל מטופל ומטופלת.
לדברי מיכל איתן, התהליך כלל מחקר מעמיק בהשתתפות משתקמים, בהם נמנים גם פצועים מהמלחמה האחרונה, בני משפחותיהם ואנשי הצוות הרפואי. המחקר נועד לאפיון הצרכים השונים במחלקה ולהבנת השקפת עולמם של המטופלים בתהליך השיקומי עימו הם מתמודדים.
תהליך הלמידה הוביל את הסטודנטים והסטודנטיות לשלוש תובנות מרכזיות: האחת, תהליך שיקום מוצלח דורש רצף של פעילות, מעבר לשעות הטיפול המוגבלות הניתנות על ידי צוותים מקצועיים. השנייה, פעילות משותפת בין משוקמים יוצרת מוטיבציה לפעולה ודוחפת את כל המשתתפים לתוצאות טובות יותר. והשלישית, הצגת ההתקדמות באמצעות תיעוד מאפשרת לכל מטופל לקחת אחריות על התהליך וליצור שליטה מחודשת בחייו.
המוצרים שפותחו
על בסיס תובנות אלו, יצרו הסטודנטים שלושה ממשקים מרכזיים:
- "ActiveBoard" - פלטפורמה אינטראקטיבית ומודולרית לאימון מותאם אישית מחדרי המטופלים לאורך כל שעות היום, הכוללת אפשרות מעקב אחר קצב ההתקדמות.
- "PhotoBooth" - עמדת צילום ואפליקציה למעקב אחר מדדים פיזיים והצגת ההתקדמות באופן חזותי, המסייעת להחזיר לכל מטופל את תחושת השליטה שנלקחה ממנו בעקבות הפציעה.
- והשלישי, אזורי מפגש לאינטראקציה ופעילות משותפת הכוללים פינות ישיבה מודולריות במחלקה ומחוצה לה, המשתנות לפי הסיטואציה הנדרשת, לצד מתקני משחק המותאמים לפעילות משותפת.
עמית חייט, בן 22 מבאר שבע, שכמעט איבד את ידו ונפצע קשה עם חברו במטח פצמ"רים על כרם שלום, תקרית בה נהרגו גם ארבעה חיילים נוספים, השתתף בתהליך המחקר. "עברתי עשרה ניתוחים, בהם השתלת עצם והשתלה מחודשת של כל העצבים והגידים בידי, שיקום אינטנסיבי שנמשך כתשעה חודשים, ולפני דרך ארוכה לשיקום המלא", משתף חייט.
"חברי לגדוד נלחם על חייו במשך 27 ימים אשר במהלכם היה מורדם ומונשם. מאז, אנחנו עוברים את השיקום יחד בבית חולים סורוקה וכל אחד נאבק על גופו וכאבו. למרות המאבק האישי, אנו עושים זאת יחד, מחזקים זה את זה ומנסים לקום מחדש בכל בוקר, עם תקווה לחזור לחיים האמיתיים", הוא מוסיף.
חייט מדגיש את תרומת המיזם: "הסטודנטים ממעבדת פלורנס בבצלאל היו שם יום ולילה, חיפשו איך לתרום ולעזור לנו באמת, דבר שנתן לנו הרבה מוטיבציה להמשיך. מדובר בתפנית של ממש באופן שבו המטופל יכול להיות מעורב בתהליך השיקומי, לקבל אינדיקציה לגבי מצבו ולהצליח להתקדם גם מעבר לשעות פעילות המחלקה".
ד"ר יולי טרגר, מנהל מחלקת שיקום בסורוקה ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פיזיקלית ושיקום, מסביר: "אנו פוגשים מטופל בשלב מוקדם אחרי פציעה, במצב 'מפורק' גם פיזית וגם נפשית. הפציעה המלחמתית היא כמובן קשה שבעתיים. העבודה המשותפת מתחילה מ'לאסוף' את המטופל מחדש וללוות אותו במסע מאתגר בחזרה לחיים. בתהליך הזה חייבים ללכת יד ביד - המטופל, המשפחה והצוות המקצועי במחלקה. הצלחת התהליך השיקומי תלויה בהרבה ביכולת של הפצוע להתגייס לתהליך ולהתמודד אקטיבית עם המכשולים שבדרך. הפתרונות שהסטודנטים מבצלאל יצרו במהלך תכנית פלורנס בהחלט מסייעים להחזיר את השליטה על ההתקדמות של המטופל לידיים שלו, להתמיד בתרגול ולזרז חזרתו לחיים פעילים ואיכותיים".
ד"ר מיכאל גלוחודד, רופא במחלקת השיקום בסורוקה, מוסיף: "פרויקטים מסוג זה תורמים לשיפור משמעותי ביכולתן של מחלקות השיקום להתמודד עם עומסים, להפחית את כמות המקרים המופנים לשיקום ביתי בשל מגבלות מקום ולסייע בהאצת תהליך השיקום. בכך, הם תורמים ליצירת מערכת שיקום יעילה, אנושית ומקצועית יותר, המשפיעה לחיוב הן על המשתקמים והן על הצוותים הרפואיים".