תחקיר מדאיג: "מנהרה מתוך הבית באורך של 20 מטר - והם בתוך העיר בלי הפרעה"
08.09.24 / 08:26
חשש הולך ומתגבר בשכונות קו התפר בירושלים: האם גדר ההפרדה, שנבנתה בשנות האינתיפאדה השנייה כדי להגן על ירושלים מפני הפלסטינים, הפכה בעצמה למקור סכנה? והאם מערכת הביטחון לוקחת בחשבון תרחיש של פריצה מתוכננת של הגדר כמו שאירע בעזה?
בשכונות קו התפר בירושלים נשמעות לאחרונה טענות מדאיגות. תושבים רבים מצביעים על תופעה מטרידה: גדר הביטחון, שנועדה להגן עליהם, הפכה למקור סכנה. לדבריהם, הגדר משמשת כיום כמחסה לטרוריסטים ואף כעמדת תקיפה המסייעת לפלסטינים במאבקם נגד יהודי העיר - כך מתואר בהרחבה בכתבה של העיתונאית אלינור פבריקר ב'מקור ראשון'.
דורון אליסין, תושב פסגת-זאב, הקים לאחרונה קבוצה שמטרתה לתעד את המתרחש לאורך הגדר. "כל עניין גדרות הביטחון הוא זריית חול בעיניים," הוא אמר ל'מקור ראשון'. "חושבים שהגדרות האלה עוצרות את השב"חים מלעבור, אבל המצב רחוק מזה. יש לנו המון עדויות של נקודות שכוחות הביטחון והמשטרה כבר יודעים שעשרות שב"חים חוצים בהן את הגדר אל תוך שטח ישראל, מדי יום, עם תרמילים על הגב, אבל אף אחד לא עושה כלום כדי לעצור את זה."
האירועים לאורך הגדר מגוונים ומדאיגים. תושבים מדווחים על פלסטינים הקופצים מעל הגדר, זורקים צמיגים בוערים, תולים דגלי חמאס ואף יורים לעבר בתים בשכונות היהודיות. "אימהות מספרות על ילדים שמרטיבים במיטה בגלל קולות ירי וזיקוקים," הוסיף אליסין, "אבל לצערי אין עם מי לדבר, פשוט אין משילות."
יהונתן יוסף, לשעבר חבר מועצת ירושלים, הסביר לעיתון כי מאז הקמת הגדר, חלה תנועה של פלסטינים בעלי אמצעים מהשכונות שנותקו אל תוך העיר. "אל החלל שנוצר מאחורי הגדר לא נכנסו ערבים מנצרת או מחיפה, אלא ערבים משועפאט שעברו אל תוך שטחה המוניציפלי של ירושלים," הוא ציין.
בעיה נוספת היא הבנייה הבלתי חוקית הצמודה לגדר. מאור צמח, יו"ר ארגון "לך ירושלים", התריע: "זה גבול אדום – לא ייתכן שבונים בשמורות טבע שעוטפות את ירושלים, לא ייתכן שבונים 'צמוד גדר'." הוא מוסיף כי בניית בתים צמודים לגדר משבשת את הביטחון באזור באופן קשה. "אני לא רוצה להפחיד, אבל 7 באוקטובר יכול לקרות כאן בקלות. די לבנות מתוך הבית מנהרה באורך של 20 מטרים, והם בתוך העיר בלי שום הפרעה."
יהודה נעם מתנועת רגבים, שהותקף לאחרונה בסיור לאורך הגדר, מתאר: "יש מבנים שהמזגנים שלהם מונחים עליה. יש לאורכה חלקים שבהם הגדר התלתלית הדוקרנית מעל החומה עצמה קרועה, ויש מבנים שהם הרבה יותר גבוהים מהגדר."
למרות הסכנות הברורות, נראה כי הרשויות מתקשות להתמודד עם המצב. תגובת היועצת המשפטית לרשות לאכיפה במקרקעין לגבי מבנה בן 15 קומות בכפר עקב הייתה כי לא ניתן לאכוף הריסה בשל קיומם של "עשרות בניינים שמצבם החוקי והתכנוני זהה", מה שעלול להיחשב כאכיפה בררנית.
משטרת ישראל מצידה טוענת כי היא "פועלת בעוטף ירושלים יחד עם כוחות הביטחון, בכל שעות היממה ובכל ימי השנה, נגד הסתננות של פלסטינים ללא אישורי שהייה לישראל." עיריית ירושלים, לעומת זאת, מפנה את האחריות לצה"ל ולרשות האכיפה במקרקעין.
בעוד הרשויות מתקשות למצוא פתרון, תושבי האזור ממשיכים לחיות בצל האיום. הגדר, שנועדה להגן עליהם, הפכה בעיניהם לסמל של חוסר אונים וסכנה מתמדת. ללא פתרון מערכתי ומקיף, נראה כי המצב רק ילך ויחמיר, כאשר הקו הדק שבין ביטחון לסכנה הולך ומיטשטש.