תופעה מדהימה: כמעט חצי מהמאבטחים בירושלים הם ערבים ממזרח העיר
01.08.24 / 19:41
בשנים האחרונות עלה מספר הפלסטינים המועסקים בעבודות אבטחה בירושלים, עד שהוא הגיע לשיעור של 41% מהמאבטחים בעיר - כך על פי כתבה נרחבת שפורסמה ב'הארץ'. בריאיון נוקב הם השיבו לשאלות כמו: מה הם יעשו אם חבר מהשכונה יבוא לעשות פיגוע, איך מתייחסים אליהם המבקרים היהודים, וכיצד השפיעה עליהם המלחמה
ירושלים עוברת מהפכה שקטה: בשנים האחרונות, יותר ויותר פלסטינים ממזרח העיר משתלבים בחברה הישראלית, במיוחד בתחום האבטחה. נתונים מראים כי 41% מהעובדים בתחום האבטחה בירושלים הם פלסטינים ממזרח העיר - כך על פי כתבה נרחבת שפרסם העיתונאי רן שמעוני ב'הארץ', וסוקרת את הנושא מקרוב.
מועתז נג'יב, בן 34 מראס אל-עמוד, הוא דוגמה לתופעה זו. הוא החל כעובד ניקיון בקניון ליד בית החולים הדסה, והיום הוא מנהל הביטחון של המקום. "יש אנשים שאולי קצת קשה לעכל את זה - שערבי הוא מנהל הביטחון פה - אבל הוותק עושה את שלו," הוא אמר ל'הארץ'.
התופעה נובעת משני גורמים עיקריים: המעבר לכלכלת שוק והפסקת העליות הגדולות, שהובילו יהודים לעזוב משרות אלה, והשלמת גדר ההפרדה, שניתקה את מזרח ירושלים מהגדה המערבית וקירבה אותה לישראל.
ד"ר מריק שטרן, חוקר במכון ון ליר, הסביר: "יש פה דור שני ושלישי שהמציאות הזאת של השליטה הישראלית היא מובנת מאליו עבורו. הוא רואה שהמשכורות היציבות והטובות יותר הן במערב העיר - אז לשם הוא הולך."
עם זאת, השתלבות זו מעוררת דילמות מורכבות. מוחמד קורד, מאבטח בבצלאל, מתמודד עם תפיסות שליליות בחברה הפלסטינית: "לא כולם אוהבים את זה, אנשים מסתכלים וחושבים - וואללה, זה יש לו קשר טוב עם המשטרה," הוא אמר.
נושא החימוש מהווה אתגר נוסף. רוב המאבטחים הפלסטינים עובדים ללא נשק, שכן הוצאת רישיון נשק אפשרית רק מגיל 27 למי שלא שירת בצבא, והיא מורכבת במיוחד עבור תושבי מזרח ירושלים. נג'יב הסביר: "כדי להתקדם באבטחה אתה צריך לעשות עוד רישיונות, לעבור עוד קורסים, ובשביל זה אתה חייב צבא. אני לא חושב שאפשר לעבור מהתפקיד שלי לעוד תפקיד ניהולי."
איברהים אבו רמילה, שומר בחניון ליד הגבעה הצרפתית, מתמודד עם דילמה נוספת. הוא הודה שבמצב הביטחוני הנוכחי, הוא נוטה לחשוד יותר בערבים מאשר ביהודים. "במצב הביטחוני הזה, האמת היא שכן. יש טרור ויש פיגועים, אני מבין את זה," הוא אמר ל'הארץ'.
עזמי סיאם, שומר בחניון "חנה וסע" ליד הר הרצל, מתמודד עם הקושי הרגשי של קבלת משפחות שכולות יהודיות בזמן שהוא עצמו פלסטיני. "לפעמים בן אדם מגיע עצבני, חושב בראש שלו שכל הערבים הרגו לו את בן המשפחה או את החבר," הוא הסביר.
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר העמידה את המאבטחים הפלסטינים במבחן נוסף. רבים לא הגיעו לעבודה בימים הראשונים מחשש לתגובות עוינות. נג'יב סיפר: "חשבתי מיליון פעם לפני שיצאתי מהבית, ידעתי שאנשים לא יקבלו אותנו, אבל בתור מי שאחראי פה על המקום, לא יכולתי שלא לבוא."
למרות האתגרים, רבים מהמאבטחים הפלסטינים רואים בעבודתם הזדמנות להשתלבות ולפרנסה טובה יותר. סיאם, למשל, בחר להתאזרח כדי לשפר את אפשרויות התעסוקה שלו ושל ילדיו. "כשאתה אזרח, אתה מרגיש שמסתכלים עליך אחרת. זה עושה לך את החיים יותר קלים," הוא אומר.