בלעדי: שנתיים וחצי אחרי 'שבת בחוקותי' - שני בכירים בגור עומדים לדין

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע היום (ב') כי ניתן להעמיד לדין שני בכירים בחסידות גור, בגין שידול לאלימות נגד קהילת הרב שאול אלתר.

בכך קיבלו השופטים את ערעורו של מנהל מוסד חינוכי מקהילת הרב שאול אלתר, שהותקף במאורעות שהתרחשו בשבת פרשת בחוקותי תשפ"ב. הלה הגיש קובלנה פלילית נגד מי שהוא רואה כאחראים המרכזיים לתקיפתו, וביניהם השניים, שהפיצו לחסידים הודעה קולית ("צינתוק") ובה עודדו אותם לצאת ולמחות על כבודו של האדמו"ר מגור.

השניים טוענים מנגד כי בדבריהם לא היתה שום הסתה וכי הם הנחו לפעול "בדרך התורה וההלכה בלבד".

שבת בחוקותי תשפ"ב: תיעוד תקיפה ליד בית המדרש גור בירושלים. המותקף נפצע באורח בינוני:

הקובלנה הפלילית הוגשה בבית משפט השלום בתל אביב, שם טען בא כוח המתלונן, עו"ד אשר אוחיון, כי "מדובר בפניה ישירה לכל אחד ואחד מאותם 15 אלף בתי אב" וכי "חלפו רק שלוש שעות מרגע הפצת הדברים ועד שהפכו לכלל פעולה".

מנגד, טען סנגורם של הנאשמים, עו"ד שי אילון, כי לא ניתן להרשיע בעבירת שידול לביצוע עבירה, כאשר אין פנייה ספציפית מאדם לאדם. טענתו התבססה על התקדים המשפטי בעניין מרואן ברגותי, שבו נפסק כי לא ניתן להרשיע בעבירת שידול כאשר מדובר ב"שידול המופנה אל הכלל", כמו במקרה של דברי הסתה באמצעי התקשורת. שופט השלום איתי הרמלין קיבל את עמדת ההגנה וביטל את הקובלנה נגד השניים.

ואולם, בית המשפט המחוזי, בהרכב השופטים עמית בן-יוסף, עמית הימן ומור-אל, דחה פרשנות זו. "אין דינה של פניה בתקשורת המונים ברדיו או טלוויזיה לביצוע פיגועים כמעשה ברגותי, כפניה טלפונית המופנית לציבור מסוים", קבעו השופטים. "קהילת חסידי גור, אף אם היא מונה 15 אלף בתי אב, היא קבוצה מוגדרת ומסוימת וכל אחד מפרטיה הוא פרט מסוים".

ממראות שבת בחוקותי תשפ"ב:

במהלך הדיון בערעור גם טען בא כוח המערערים, עו"ד אשר אוחיון, כי בניגוד למקרה ברגותי, בו לא היה קשר ישיר בין אמירותיו בתקשורת למעשי אלימות, במקרה הנוכחי קיים קשר סיבתי ברור בין ההודעה הקולית לאירועים שפרצו מיד לאחריה.

ההחלטה התקדימית עשויה להשפיע משמעותית על האופן בו יטופלו בעתיד מקרים של הסתה לאלימות במסגרת סכסוכים פנים-קהילתיים. בפרט, היא מבהירה כי גם פנייה לקבוצה גדולה, אם היא מוגדרת ומסוימת, עשויה להיחשב כשידול לעבירה.