רב הכותל תוקף את פיקוד העורף: "התייחסו לכותל המערבי פחות ממרכז קניות"

רב הכותל עולה למתקפה: רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א יוצא במכתב חריף ויוצא דופן נגד התנהלות פיקוד העורף במהלך מבצע "שאגת הארי", ומאשים כי התעלמו בזכות התפילה ובצרכים הרוחניים של הציבור.

עוד בנושא:
לאחר 40 "ימי הגבלה": אלפי יהודים נוהרים לכותל המערבי
מיליארדר, עורך עיתון וחברי מועצה: המאושרים שנכנסו לכותל | וגם נתניהו תוקף את בג"ץ
כתב c14 תוהה: כשהקניונים פתוחים וחוף הים עמוס - למה דווקא הכותל סגור?

מעדויות שהגיעו לידי 'ירושלים החרדית', אכן עלה כי המצב בשטח היה קטסטרופלי, כאשר נציגי הרשויות ממש רדפו את המתפללים הספורים שהצליחו להגיע לכותל בזמן ההגבלות. "מיד עם הישמע התרעה רדפו אחרינו השוטרים כאחרוני העבריינים", מתארים המתפללים. "בכל מקום אחר, כמו מתחמי קניות, שהו מאות אנשים – ואף אחד לא רדף אחריהם כבר בהישמע התרעה. בכותל, לעומת זאת, היתה תחושה של רדיפה ממשית".

במכתב שנשלח למפקד פיקוד העורף האלוף שי קלפר, מתאר רב הכותל את היעדר תיאום עם הקרן למורשת הכותל המערבי, שהיא הגוף הממונה על ניהול המקום הקדוש.

לדבריו, בתחילת הלחימה פעל פיקוד העורף ללא כל שיח עם הקרן, ורק לאחר פנייה יזומה נוצר קשר שגם הוא נותק בהמשך. ניסיונות חוזרים ונשנים מצד הנהלת הקרן לחדש את הדיאלוג נענו, לדבריו, בהתעלמות מוחלטת.

במכתבו מותח רב הכותל ביקורת חריפה על עצם הגישה, וכותב כי התחושה הקשה שליוותה את רחבת הכותל במהלך החג הייתה ש"הכותל המערבי" — שריד בית מקדשנו ומקום שלא זזה שכינה מעולם זכה ליחס מפיקוד העורף כמקום זהה לשווקים, קניונים ומקומות בילוי.

אף שהוסכם תחילה על מתן אפשרות להחרגה ל- 150 איש להתפלל בכותל בהתאמה ליכולות המיגון הקיימות באתר, ההחלטה לא קודמה, תוך קביעה שאין מקום להחריג את הכותל מכל אתר אחר בארץ.

עוד מדגיש רב הכותל כי דווקא בשעת מלחמה, כאשר הורי חיילים, משפחות פצועים ורבבות יהודים מבקשים למצוא חיזוק ונחמה בתפילה, פיקוד העורף לא נתן מענה לצורך הרוחני הבסיסי של העם.

לדבריו, אף שפיקוח נפש הוא ערך עליון, אין להתעלם מהצורך הרוחני, מהאמונה ומהתקווה, שהם חלק בלתי נפרד מחוסנו של עם ישראל דווקא בשעת חירום.

כתבנו מציין כי בתשובה לעתירה בבג"ץ, בה היה שותף רב הכותל כמשיב שנלחם על ההקלה בהגבלות, צויינו החלופות הממוגנות שניתן היה להשתמש בהם ודרכם לאפשר כניסת מאות מתפללים, אך פיקוד העורף לא היה מוכן לבחון זאת עם אנשי המקצוע של הקרן.

כך לטענת הקרן למורשת הכותל, פיקוד העורף לא לקח בחשבון שטחים תת-קרקעיים נרחבים הקיימים מתחת לרחבת התפילה, שנחפרו ארכיאולוגית בשנים האחרונות. על פי חוות דעת מהנדס הבטיחות ד"ר אמיר פרי, מדובר בתקרת בטון בעובי של כמטר כולל שכבת מילוי – עבה יותר מכל מיגון תקני אחר – שיכולה להכיל מאות מתפללים לאחר קבלת אישור הנדסי מתאים.

מהנדסים מטעם הקרן הוסיפו כי בשלושת המרחבים המוגנים התקניים הקיימים כבר כיום ב'בית שטראוס' ו'בית הליבה' ניתן להכניס בין 118 ל-164 איש – נתון שגם הוא לא שוקף במלואו לבית המשפט ובשטח.

חריף במיוחד הוא הטיעון על הסיכון שיוצרות המגבלות עצמן המאפשרות קבוצות של 50 איש בלבד: התורים הארוכים הנוצרים לאורך רחוב הגיא בעיר העתיקה חושפים מאות ממתינים לשמיים הפתוחים, ללא כל מיגון, בעת אזעקה. "מבחינת ניהול סיכונים", כותב ד"ר פרי, "הימצאותם במבנה שיאושר הנדסית עדיפה בסדרי גודל על עמידתם ברחוב ללא הגנה כלל".

הקרן ציינה עוד כי פיקוד העורף סירב, בסיור שנערך בחול המועד, להיכנס לשטחים התת-קרקעיים על מנת לבחון בעצמו את אפשרויות המיגון – למרות בקשת נציגי הקרן לעשות כן. בנוסף, הקרן הציעה להציב מיגוניות ברחבה עצמה, כפתרון מיידי שיאפשר כניסת עשרות ומאות מתפללים נוספים – פתרון המיושם כבר באתרים קדושים אחרים כגון בקבר רחל בדרום ירושלים ובקבר הרשב"י במירון.

הקרן הדגישה כי הכותל המערבי הוא לבו הפועם של העם היהודי. המגבלות הותירו ביקוש של עשרות אלפי מתפללים ביום, ללא מענה.

"חופש הדת והפולחן הוא זכות חוקתית בעלת מעמד בכורה", נכתב בכתב התשובה לבג"ץ, תוך ציטוט פסיקת השופטים עצמם. "האיזון הנדרש בין שיקולי הביטחון לבין זכויות יסוד אלה לא נעשה עד כה כראוי".

בסיום המכתב קוראים רב הכותל ומנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי מר מרדכי (סולי) אליאב להכיר בכשל ולתקנו, ולוודא כי בעתיד יפעל פיקוד העורף בשיתוף פעולה עם הגורמים המוסמכים, כך שהכותל המערבי יוכל לשמש מקור כוח, תפילה וחיזוק לעם ישראל גם בזמני משבר.