"עקצו אתכם"? מכת היתושים אופפת את ירושלים

"ועל העוקץ": תושבים ברחבי ירושלים מתלוננים בתקופה האחרונה על ריבוי חריג של יתושים, שהפך את השהייה בגינות ובמרפסות למלחמה בלתי פוסקת בעקיצות – כך מדווח יונתן דושניצקי ב-mako בריאות.

עוד בנושא:
ירושלמים, הכינו ביתכם לחורף: ההמלצות הרשמיות

"יורד לה דם מרוב גירוד"

טלי, תושבת מרכז העיר, מספרת כי הישיבה בגינת ביתה הפכה לבלתי אפשרית. "אנחנו מארחים חברים בגינה, אבל פשוט אי אפשר לשבת בחוץ בלי לתת כל הזמן מכות לידיים ולרגליים בניסיון להרוג את היתושים. כולם עסוקים בלהתגונן מהעקיצות במקום ליהנות מהערב".

לדבריה, בתה סובלת במיוחד: "היא מתגרדת כל כך הרבה עד שהיא פוצעת את עצמה ויורד לה דם. לחלק מאיתנו הידיים ממש מתנפחות מהעקיצות". המשפחה אף הזמינה מדביר פרטי, אך הטיפול לא הועיל. "בדקנו אם יש בסביבה מים עומדים או מקור אחר, אבל לא מצאנו כלום. אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות".

גם איציק, בן 70 מצפון העיר, מספר כי אינו זוכר תופעה דומה: "ישבתי לפני כמה ימים במרפסת, מזג האוויר היה נעים, אבל תוך כמה רגעים פשוט ברחתי הביתה. בתוך חמש דקות הרגתי חמישה יתושים. זה פשוט סיוט. אני לא זוכר שנה שבה ישבתי בחוץ בתקופה הזאת והיו כל כך הרבה יתושים".

הרופאים: עלייה בפניות

פרופ' אמנון להד, מומחה לרפואת משפחה של כללית במחוז ירושלים, מדווח כי אכן ישנה עלייה במספר הפניות בעקבות עקיצות בחלק מהמרפאות בעיר. "חלק מעמיתי למקצוע מבחינים לאחרונה בריבוי מקרים של מטופלים הסובלים מעקיצות", הוא אומר.

לדבריו, היקף התופעה תלוי במידה רבה בפעילות הרשויות המקומיות: "הדבר החשוב ביותר הוא מניעה, בעיקר טיפול במקורות מים עומדים ובמוקדי דגירה של יתושים, לצד פעולות הדברה. ככל שהרשות המקומית פועלת בצורה יסודית יותר, כך אפשר לצמצם את המטרד".

פרופ' להד מציין כי התגובה לעקיצות משתנה מאדם לאדם: "יש אנשים שכמעט לא מגיבים לעקיצה, ולעומתם אחרים, בעיקר בעלי נטייה אלרגית, עלולים לסבול מגרד משמעותי, נפיחות ואי-נוחות. אצל ילדים, גירוד חוזר עלול לגרום לפציעת העור ולהתפתחות זיהום מקומי". לדבריו, במקרים של גרד משמעותי ניתן להיעזר בטיפול מקומי בהתאם להמלצה רפואית.

בסוף השבוע דיווח המשרד להגנת הסביבה על לכידת יתושות הנושאות את נגיף קדחת מערב הנילוס בחמש רשויות בצפון הארץ ובמרכזה, והורה להרחיב את פעולות הניטור וההדברה. פרופ' להד מסביר כי מדובר בתקופה שבה הסיכון להדבקה גבוה יחסית, אך מדגיש כי מוקדי התחלואה העיקריים נמצאים בדרך כלל בשפלה ובבקעה - ולא בירושלים.

המשרד להגנת הסביבה: "לא התקבלו פניות"

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד מבצע באופן תדיר ניטורים בנקודות פוטנציאליות לדגירת יתושים במחוז ירושלים, לרבות בשטח העיר. בשבועות האחרונים לא התקבלו במשרד פניות ציבור המעידות על עלייה במפגע יתושים בעיר".

עוד נמסר: "בניטורים שביצע המשרד בחודש האחרון לא אותרו מפגעים, למעט נקודה בודדת שבה איתר צוות מזיקים והדברה זחלי יתושים. ממצא זה הועבר לידיעת העירייה וטופל באופן מיידי".

לדברי המשרד, "מוקדי דגירה מהסוג שנבדק מהווים פוטנציאל ליתושים מסוג קולקס, הפעילים בעיקר בלילות. עם זאת, לא ניתן לפסול הימצאות של דגירות מקומיות של יתוש הטיגריס האסיאתי, הפעיל בשעות היום ובין הערביים. יתוש זה משלים מחזורי ריבוי גם בכמויות קטנות מאוד של מים עומדים, לרבות בחצרות ובמרחב הפרטי".

מה מומלץ לתושבים

לצד דיווח למוקד העירוני, ממליצים במשרד לפעול לצמצום המפגע: לייבש ולרוקן מים עומדים מדליים, מתחתיות עציצים, מצמיגים ומכלים פתוחים בחצרות ובמרפסות; לתקן נזילות ודליפות מברזים, מצנרת וממערכות השקיה; לרוקן או להחליף מים באגרטלים ובקעריות שתייה של חיות מחמד לפחות פעם בשבוע; ולהתקין רשתות בחלונות ולהשתמש בתכשירים דוחי יתושים מאושרים.

העירייה: "רוב המפגעים בשטח הפרטי"

מעיריית ירושלים נמסר: "בתקופה האחרונה לא היה גידול במספר הפניות בנושא, ומבדיקת הגורמים המקצועיים בשטח עולה כי רוב המפגעים נמצאו בשטח הפרטי - בריכות ביתיות, מים בתחתית אדניות, עציצים וכדומה. התושבים קיבלו הנחיות מפורטות כיצד להתנהל במטרה למנוע מפגעים מסוג זה, והנחיות אלה מפורסמות גם באתר האינטרנט העירוני".

עוד נמסר: "בעירייה קיימת יחידת הדברה, הפועלת בהתאם לתוכנית מסודרת לטיפול במפגעי יתושים, על פי מיפוי וניטור מסודר של כל הנחלים, פריצות ביוב ועוד, וכן בעקבות פניות פרטניות של תושבים. הצוותים מבצעים חיפוש מקורות דגירה בשטח הפרטי והציבורי, ובמידה ואותר מקום שבו יש גופי מים עומדים מבצעים ייבוש או הדברה".